היגיינה – הבדלי גרסאות

באמצע [[המאה ה-19]] הייתה [[קדחת הלידה]] נפוצה מאוד ב[[בית חולים|בתי חולים]], והתמותה ממנה נעה מ-10% ועד ליותר משליש מהיולדות. הרופא ההונגרי [[איגנץ זמלווייס]] היה אחראי על אחת ממחלקות היולדות בבית החולים הכללי בווינה, ששיעור תמותת היולדות בה היה יותר מ-13% (לפי גרסה אחרת - 18%), לעומת 2% בלבד במחלקת היולדות השנייה בבית החולים. למחלקתו היו מוניטין בהתאם, ונשים רבות העדיפו ללדת ברחוב מאשר במחלקה זו. ב-[[1847]] מת רופא אחר מבית החולים, מזיהום בחתך שנגרם לאצבעו במהלך [[נתיחה שלאחר המוות]] שביצע. הנתיחה שבוצעה בגופתו של קולצ'קה הראתה [[פתולוגיה]] דומה לתופעות בנשים שמתו מקדחת הלידה.

השערתו של זמלווייס לא הייתה פופולרית, שכן לא נתמכה על ידי ה[[תאוריה|תאוריות]] ה[[מדע]]יות דאז, ורמזה לקשר בין קדחת הלידה ובין גופות, רעיון שנתפס כ[[דת]]י וכ[[אמונה טפלה]]. בעקבות כך אף כונה בשם "הטיפש מפשט". ב-[[1848]] הרחיב זמלווייס את הדרישות להיגיינה - הוא דרש לחטא את כל המכשירים שהסתייעו בהם בלידה, ובכך העלים לגמרי את קדחת הלידה ממחלקתו. למרות ההצלחה הדרמטית סירב זמלווייס לפרסם את שיטתו בכתובים, ופרדיננד פון אברה פרסם בשמו שני מאמרים, שלא זכו לתמיכה רבה למרות התרשמותם של הרופאים הבכירים בווינה. זמלווייס, שהיה [[ליברליזם|ליברל]] פעיל, פוטר ממשרתו ב-[[1849]] בעקבות הריאקציה האוסטרית ל[[היסטוריה של הונגריה: המהפכה והממלכה הדואלית#מהפכת 1848|אירועי 1848]]. ב-[[1851]] עבר ל[[בודפשט|פשט]] שב[[הונגריה]], כנראה בגלל קשיים כלכליים. הוא היה האחראי על מחלקת היולדות בבית חולים בעיר מ-[[1851]] ועד [[1857]]. נוהלי החיטוי שהנהיג במחלקה הקטינו את התמותה בה מקדחת הלידה ל-0.85%, והדבר הביא לקבלה של שיטתו בכל רחבי הונגריה. בווינה עדיין דחו את רעיונותיו: באותה המחלקה שבה הצליח להיפטר מ[[אלח דם|אלח הדם]] לגמרי, המריאה תמותת היולדות ל-35% ב-[[1860]].

ב-[[1861]] פרסם זמלווייס את תגליתו בספרו "Die Ätiologie, der Begriff und die Prophylaxis des Kindbettfiebers" ("קדחת הלידה - [[אטיולוגיה]], עקרונות וטיפול מונע"), ושלח עותקים ממנו לרופאים ב[[גרמניה]], ב[[צרפת]] וב[[אנגליה]]. מספר ביקורות צוננות גרמו לו לפרסם מכתבים בעיתונות, שלא סייעו לרעיונותיו להתקבל. רעיונותיו של זמלווייס התקבלו באיחור של שנים רבות.

בתקופה המודרנית מקפידים על [[חיטוי]] ו[[עיקור (מיקרוביולוגיה)|עיקור]] קפדני מאד של כל סביבת בתי החולים בדגש על חדרי ניתוח וחדרי לידה. כלי ניתוח עוברים עיקור קפדני, אנשי סגל והמטופלים עוברים רחצה מיוחדת ומשתמשים בחלוקים מיוחדים, סדינים סטריליים ובכפפות סטריליות כדי למנוע העברה או חדירה של חיידקים ווירוסים לגופו של החולה. למרות מאמצים רבים אחת הבעיות הרציניות בבתי חולים במאה ה-21 היא העברתם של חיידקים בין מטופלים והדבקות ב[[מחלות זיהומיות]]. [[זיהום נוזוקומי]] - זיהום הנרכש עקב אשפוז בבית חולים, הורג אלפי ישראלים בכל שנה.

גישת [[HACCP]] משמשת לניתוח סיכון ונקודות קריטיות ביצור מזון{{הערה|[http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/FCS/GMP/Pages/HACCP.aspx HACCP - Hazard Analysis critical control points], באתר משרד הבריאות}}.

== היגיינת הגוף בחלל ==

כיצד מכבסים את בגדי האסטרונאוטים ? זמן השהות של האסטרונאוט בחלל הוא ממושך ולכן מתעוררת בעיית היגיינת הבגדים. אסטרונאוטים כן מכבסים את בגדיהם בחלל. הם משתמשים דרך קבע בסבון לשם כך ולאחר מכן מייבשים את בגדיהם. אסטרונאוטים שוטפים את בגדיהם באמצעות מים מתוך שקית ולאחר מכן מותירים את בגדיהם להתייבש במרחב של תחנת החלל בה שוררים תנאים של 30 עד 40 אחוזי לחות, המאפשרים ייבוש מהיר של הבגד .