חוברת ביל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 43:
במונחי [[ינואר]] [[2017]], שווי הכולל של האוצר הוא כ-43 מיליון דולר.
== ניסיונות
מפענחי צפנים רבים ניסו במהלך השנים לנסות לפענח את מסמכים 1 ו-3, אך לשווא. הובאו בחשבון גם אפשרויות לפיהם שני הטקסטים הללו הוצפנו בשיטה שאיננה "צופן ספר". ▼
=== פענוח קריפטוגרפי של שני המסמכים הנוספים ===
מפענחי צפנים רבים ניסו במהלך השנים לפענח את מסמכים 1 ו-3, אך לשווא. המסמכים בנויים באופן דומה למסמך 2, כך שעלתה סברה שגם הוא צופן ספר. בין הטקסטים בהם השתמשו ניתן למנות טקסטים היסטוריים חשובים אחרים דוגמת המאגנה קרטה, ספרי תנ"ך, חוקת ארצות הברית ו-Virginia Royal Charter. קיימת אפשרות לפיה הטקסט בו השתמש ביל להצפנת המסמכים הוא טקסט שכתב בעצמו ואבדו עקבותיו.
▲
=== איתור בשטח של האוצר ===
גם ללא מידע לגבי מסמכים 1 ו-3, לא פסקו במהלך השנים מחפשי אוצרות לנסות למצוא את הפרס. המידע לפיו מוטמן אוצר קבור במחוז בדפורד הסעיר את דמיונם של רבים, וגרר מסעות לאיתורו ברחבי המחוז, כמו גם ניסיונות חפירה של ממש. במהלך השנים נעצרו ברחבי המחוז מחפשים בעוון הסגת גבול ועבירות קשורות נוספות. לדוגמא, ב[[פברואר]] [[1983]] נקנסו ב-500 [[דולר]] זוג שחפרו ב[[בית קברות]] של [[כנסייה]] מקומית באשמת [[חילול קבר]].
שורה 52 ⟵ 57:
בין המחפשים ניתן למנות גם את מחפש האוצרות המקצועני [[מל פישר]], שנודע במציאת שרידי הספינה ה[[ספרד]]ית [[Nuestra Señora de Atocha]] שטבעה במצולות בשנת [[1622]] ועל סיפונה מטען רב.
==
לאורך השנים הועלו ספקות של ממש לגבי האם מסמכים 1 ו-3 באמת ניתנים לפענוח, או שמא הם הונאה מתוחכמת. לשם כך נחקר החוברת והסיפור בה מזוויות שונות.
חוקר בשם קארל האמר מ-UNIVAC, השתמש כבר בשנות ה-60 במחשבי-על על מנת לחקור את הצפנים והגיע למסקנה לפיה שני המסמכים הבלתי-מפוענחים לא מציגים רשימות מספרים שסביר שאדם יבחר באופן אקראי ולכן הם ככל הנראה טקסט בעל משמעות.
בין הטענות שעולות כנגד אמיתות קיום האוצר:
* ניתוח לשוני שנעשה על שפתו של מחבר החוברת (שימוש בסימני פיסוק, משפטי זיקה, שמות פועל, מילות חיבור וכיוצא באלו) הראה קורלציה משמעותית מול סגנון הכתיבה של הטקסטים של כתבי ביל, לרבות הטקסט המפוענח של מסמך 2. עובדה זו מעלה חשד שמא כותב המחברת בדה את קיומו של ביל והאוצר מלבו.
* המסמך ה-2 מפוענח כבר בחוברת בעוד האחרים נותרו אפופי מסתורין, מה שמעלה את הסברה שנועד על מנת לגרות את הסקרנות ולהוביל ניסיונות פתירה של מסמכים 1 ו-3. מחירה המקורי של חוברת עמד על 50 סנט, סכום נאה לאותה התקופה (כ-14 דולר במונחי ימינו), וייתכן כי המחבר בדה את הסיפור עבור בצע כסף.
* מומחי הצפנה (קריפטוגרפים) מודרנים טענו שמניתוח סטטיסטי של מסמכים 1 ו-3 ניתן להסיק שהם לא באמת מצפינים טקסט באנגלית. רצפי אותיות כמו ''abfdefghiijklmmnohpp'' (כמעט כסדר האותיות באנגלית) שנוצרים משימוש בהכרזת העצמאות האמריקנית כצופן ספר על מסמך 1, הם מחד לא אקראיים ומאידך לא יוצרים מילים תקינות באנגלית. מנגד, ישנה טענה לפיה מטרת הרצפים לרמוז למפענח כי הוא בכיוון הנכון, למרות שלא לגמרי ברור מדוע עליו לקבל רמז כזה - פענוח באמצעות אותו המפתח של מסמך 2 יראה לו בבירור שהוא בכיוון הנכון.
* נשאלת השאלה מדוע ביל טרח ליצור 3 מסמכים שונים (שמוצפנים לכל הפחות ב-2 מפתחות שונים, אם לא שיטות הצפנה שונות), עבור מה שיכל להיות מסמך יחיד והוחבא בסופו של דבר באותו המקום (תיבת הברזל שהופקדה בבית המלון). משונה במיוחד העובדה להצפין את מסמך 3, שכולל את שמות היורשים, שכן מטרת כל התהליך הייתה לוודא שאכן היורשים ישיגו את האוצר.
* מכתבי ביל המופיעים בחוברת מכילים מספר מילים שלא ידוע על שימוש בהם בתקופתו של ביל. המילה improvise לא מופיעה בטקסטים לפני שנות ה-20 של המאה ה-19 (למרות שהיה תיעוד לשימוש כשאילה מצרפתית? בשנת 1786 באזור ניו אורלינס). המילה ''stampede'' בה משתמש ביל לא הופיעה בדפוס האנגלי עד 1832, אך גם בה היה שימוש מוקדם יותר בלשונות אחרים באזור ניו אורלינס (צרפתית וספרדית).
* כחלק מסיפור הרקע בחוברת מוצג כי רוברט מוריס ניהל את מלון "וושינגטון" כבר בשנת 1820. עם זאת, ישנן עדויות שהחל לנהל את המלון רק בתקופה מאוחרת יותר, לפחות בשנת 1823.
* קיימת טענה לפיה המסמך ה-3 קצר מדי בשביל להכיל את שמו של כל יורש, בהתחשב בכך שהיו 30 הרפתקנים.
קיימת טענה לפיה הסופר והמשורר אדגר אלן פו, שחי בין השנים 1820-1827 בווירג'יניה, קשור לכתיבת החוברת. פו נודע בהתענייתו בתחום ההצפנה, כפי שהיא מתבטאת לדוגמה בספרו חיפושית הזהב. טענה זו איננה סבירה, שכן פו הלך לעולמו בשנת 1849, שנים לפני פרסום החוברת.
=== נסיונות לדלות מידע על האישים המוזכרים בחוברת ===
==== קיומו של תומס ג' ביל ====
במפקד האוכלוסין של ארצות הברית שנערך בשנת 1810 מוזכרים שני אנשים בשם תומס ביל (Thomas Beale), בקונטיקט ובניו-המפשייר. עם זאת, מידע הנוגע לאוכלוסייה ממפקד זה לוקה חסר עבור מספר מדינות בארצות הברית, טריטוריה אחת, מחוז קולומביה ו-18 מחוזות בווירג'יניה. במפקד שנערך 10 שנים לאחר מכן מופיעים גם כן שני אנשים בשם זה, ובנוסף אדם בשם Thomas K. Beale. גם במפקד זה חסר מידע רב. יש לזכור כי עד המפקד של 1840 נרשמו עבור כל משפחה רק אדם אחד, ראש המשפחה, ואילו אנשים אחרים במשפחה לא נרשמו.
אדם בשם Thomas Beall מופיע ברשימת לקוחות של מחלקת הדואר של סנט לואיס בשנת 1820. עובדה זו תואמת לכך שביל חזר ב-1820 למערב ועבר בדרכו בעיר. בחוברת גם מופיע כי ביל שלח מכתב מסנט לואיס בשנת 1822.
נוסף על כך, אגדה של בני ה-Cheyenne מספרת על מרבצי זהב וכסף שנלקחו מן המערב והוטמנו בהרי המזרח. אגדה זו מתוארכת לאזור 1820.
'''ג'יימס וארד'''
יש מעט מידע על
מכתבים?
== סיקור תקשורתי ==
▲יש מעט מידע על וארד ברשומות מקומיות בנות התקופה. אדם שנשא שם זה החזיק בבעלותו בית שבו שרה מוריס, המזוהה כאשתו של המלונאי רוברט מוריס, נפטרה בשנת 1863, בגיל 77. עוד ידוע כי קיבל דרגת רב-בונה חופשי (Master Mason) באחוות הסתרים "הבונים החופשיים" בשנת 1863.
| |||