אדם טבע ודין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
על כל מאבק ניתן לומר שהוא ״עיקש״, המאבק הספציפי הוא מאבק מתמשך ונראה שלכך התכוון המשורר. |
כל הפעילויות של העמותה אורגנו מחדש תחת ״פעילויות בולטות״ בסדר כרונולוגי. פעילויות נוספות שיתווספו יישלבו בפסקאות הנדרשות על פי שנת התרחשותן. |
||
שורה 12:
בראש מעייניה של העמותה עומדות שמירה על הסביבה ועל [[זכות|זכויות]] הציבור עליה. היא פועלת בדרכים משפטיות והסברתיות לפתרון [[מחדל]]ים סביבתיים ממגוון תחומים, בעיקר כאשר העניין נוגע לגופים פרטיים מזהמים או נגרם כתוצאה מ[[רשלנות]] של המדינה. בין דרכי פעולתה השגרתיות ניתן למנות ניהול ותמיכה במאבקים משפטיים וקידום חקיקה בנושאי איכות הסביבה, כגון הטלת [[רגולציה|רגולציות]] ושימור [[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]]. באמצעים אלה חותרת העמותה, המייצגת את האינטרס הציבורי להגנת הסביבה, להגדלת זכויות הפרט על סביבתו. בהתאם, מטרותיה המוצהרות של העמותה מתמקדות בהגברת [[שקיפות (מנהל)|שקיפות]] המידע הנחשף לציבור, שיפור [[בריאות]]ו באמצעות הגנה על הסביבה והגנה על [[משאב טבע|משאבי הטבע]] השייכים לו. בין מאבקיה המתמשכים ניתן למנות מניעת סלילת [[כביש]]ים באזורים רגישים מבחינה אקולוגית, דאגה לפעולה תקינה של [[תאגיד המיחזור אל"ה|תאגיד המחזור הארצי]], כמו גם [[תביעה (משפט בישראל)|תביעה]] לפינוי חומרים מזהמים מבסיסי [[צבא הגנה לישראל|צה"ל]] למען [[רווחה|רווחת]] החיילים ו[[ניקיון]] סביבתם.
בתחום ההסברתי פועלת העמותה בפרסום ניוזלטר, עריכת [[כנס]]ים וועידות, ופרסום הודעות מטעמה ב[[תקשורת]]. מול הממשל פועלת העמותה באיתור הפרות [[תקן|תקנים]] וחוקים, ובעקבות זאת מגישה לעיתים בקשות לפתיחה בהליכים משפטיים נגד
אחד ממאבקיה המתמשכים של העמותה עוסק ב[[נגישות|הנגשת]] ה[[חוף|חופים]] לכלל הציבור ומניעת הבנייה על קו החוף על ידי [[יזם|יזמים]] פרטיים וגופים [[ממשלה|ממשלתיים]]. העמותה התערבה בפרשת [[אסון|האסון]] הסביבתי ב[[נחל אשלים]] ביוני 2017, חקרה את הדליפה במפעל "[[כיל רותם|רותם אמפרט]]" הסמוך שגרמה למות עשרות [[יעלים]] ובקשה לפתוח ב[[חקירה פלילית]] נגדם. לאחר חקיקת "[[חוק אוויר נקי]]" שקידמה העמותה בשנת 2011, עתרה העמותה ל[[בית המשפט הגבוה לצדק|בג"ץ]] בטענה שהממשלה אינה מיישמת את התוכנית הלאומית למניעת [[זיהום אוויר]], ובכך מפרה את תנאי החוק.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4185331,00.html|הכותב=|כותרת=חוק אוויר נקי (Ynet)|אתר=|תאריך=}}}} ביולי 2018 נודע כי [[המשרד להגנת הסביבה]] ערך מחקר בו נבחנו התועלות והעלויות הצפויות מיישום הסבב הראשון (2016-2011) של החוק, נמצא כי על כל שקל שמושקע ביישום חוק אוויר נקי - נחסכים לציבור ולמדינה שלושה שקלים. החיסכון נובע מהפחתת מזהמים והטבה לבריאות הציבור.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5308854,00.html|הכותב=|כותרת=עשור לחוק אוויר נקי: התועלת הצפוייה - 115 מיליארד שקל|אתר=|תאריך=}}}}▼
▲בתחום ההסברתי פועלת העמותה בפרסום ניוזלטר, עריכת [[כנס]]ים וועידות, ופרסום הודעות מטעמה ב[[תקשורת]]. מול הממשל פועלת העמותה באיתור הפרות [[תקן|תקנים]] וחוקים, ובעקבות זאת מגישה לעיתים בקשות לפתיחה בהליכים משפטיים נגד ה[[פושע|עבריינים]]. העמותה פנתה בעבר לגורמי אכיפת החוק בבקשה לפתוח בחקירה פלילית, ושלחה לוועדות ומשרדים ממשלתיים מכתבים המתריעים בפניהם על העבירה שבוצעה ודורשים מהם לפעול לעצירתה. במקרים רבים השיגה העמותה הסכם עם הגופים העבריינים המבטיח את צמצום או הפסקת הפעולה הפוגעת. בקרב הציבור פועלת העמותה להעלאת [[מודעות]]ו לעבירות המתרחשות סביבו וכך להביא לעצירתן.
== פעילויות בולטות ==
אחד ממאבקיה המתמשכים של העמותה עוסק ב[[נגישות|הנגשת]] ה[[חוף|חופים]] לכלל הציבור ומניעת הבנייה על קו החוף על ידי [[יזם|יזמים]] פרטיים וגופים [[ממשלה|ממשלתיים]]. בשנת 1995 תושב חיפה פעיל איכות הסביבה, עורך דין אלי בן ארי, ראה את הבנייה המאסיבית ב[[חוף כיאט]], הידועה בשם פרויקט [[מגדלי חוף הכרמל]], ובדק את תוכניות הבנייה. בן ארי מצא סתירות עצומות בין מה שמצא בתוכניות הבניינים ובין היתרי הבנייה של העירייה. המבנה הראשון שאושר היה אמור להיות בן 9 קומות, וברוחב 56 מטרים. במקומו, בנו היזמים בניין בן 18 קומות, שכיסה 134 מטרים מחזית החוף. באמצעות עמותת אדם טבע ודין, נעשתה פנייה לבית המשפט להפסיק את הבנייה בטענה שאם הבנייה תימשך, תוקם למעשה חומה של מגדלים רבי קומות שתחסום את החוף והנוף אליו.{{הערה|[[אלון טל]], '''הסביבה בישראל : משאבי טבע, משברים, מאבקים ומדיניות -מראשית הציונות ועד המאה ה-21''', [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]], 2006, עמוד: 547}} עמותת אדם טבע ודין הגישה בשנת 1996 עתירה כנגד תוכנית הפרויקט. בזמן הגשתה היה הבניין בשלבי הבנייה האחרונים ובניין נוסף היה בשלב היסודות. העתירה נגעה בשלושה נושאים מרכזיים: א. צורת הבנייה של הבניינים עצמם ובמיוחד גודלם הפיזי. ב. בנייה בקרבה לחוף בניגוד לתוכנית המתאר תמ"א 13. ג. השימוש בבניינים אמור להיות רק לצורכי תיירות ונופש ולא מגורים לאנשים פרטים.{{הערה|ה"פ (חיפה) 524/96 - "אדם טבע ודין אגודה נ' הועדה המחוזית}} בית המשפט המחוזי בחיפה הוציא צו מניעה זמני להפסקת העבודות וקבע שהחוזים למכירת הדירות בפרויקט כ"דירות מגורים" ולא כ"דירות נופש" לא היו חוקיים{{הערה|{{גלובס|הדס מגן|מגדלי חוף הכרמל מבקשת לתקן פרוטוקול ביהמ"ש בעתירת אדם טבע ודין נגדה|130765|2 בדצמבר 1996}}}}{{הערה|{{גלובס||תשלוז - נדחתה העתירה נגד מגדלי חוף הכרמל|151201|20 בינואר 1998}}}}, אך דחה את הבקשה להרוס את הבניין שכבר נבנה.{{הערה|{{גלובס|אורלי פלג-מזרחי|ביהמ"ש דחה הבקשה להרוס את בניין ה' בפרוייקט חוף הכרמל; הורה להימנע מחריגות|109187|18 בינואר 1998}}}} בעקבות העתירה שונה עיצוב הבניין השני כך שיהיה גבוה וצר יותר ולא יחסום את הנוף. הבניין הושלם בשנת 2001 ונפתח בשם "מלון מרידיאן" בניהול חברת [[מלונות פתאל]] (אחר כך שונה שמו ל"לאונרדו פלאזה חיפה").{{הערה|{{גלובס|רוני גלבפיש|מלון מרידיאן על הים בחיפה ייפתח ביוני בניהול פתאל מלונות|489027|8 במאי 2001}}}} יסודותיו של המגדל השלישי הונחו, אך בנייתו נעצרה ומאז מתנהל מאבק בראשות [[יצחק תשובה]] וחברת [[דלק נדל"ן]] שבבעלותו, במטרה להשלים את הפרויקט, לבנות את ארבעת המגדלים שהקמתם אושרה בתוכנית המקורית ולהגדיל את שטח הים המיובש במקום.{{הערה|{{הארץ|אבי שמול|"אני אקים את מוקד התיירות של חיפה"|1.766955|26 בינואר 2002}}}} כחלק מהמאבק נגד העתירה ניסה יצחק תשובה לצרף עובדים שלו לעמותת אדם טבע ודין.{{הערה|{{גלובס|אורלי פלג-מזרחי|אדם טבע ודין: תשלו"ז מנסה להשתלט על העמותה בחוסר תום לב|104353|24 במרץ 1997}}}}
בשנת 2015 אישרה הוועדה המקומית תל אביב תוכנית מתאר מקומית של הריסת מבנה הדולפינריום בעבור זכויות בנייה למגורים, מלונאות ומסחר. עמותת אדם טבע ודין יצאה למאבק נגד התוכנית, בטענה שהיזם קיבל זכויות עודפות, שיש להוציא את העסקה למכרז, וכי ביצוע התוכנית כרוך בהפסד כספי אדיר לקופת הציבור.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001236363#utm_source=facebook&utm_medium=referral&utm_campaign=facebook|הכותב=גיא נרדי|כותרת=מבנה הדולפינריום נהרס, אבל הסאגה על עתיד המתחם ממשיכה|אתר=Globes|שפה=he|תאריך_וידוא=2018-05-31}}}} ביוני 2018 יצאה התוכנית לדרכה עוד בטרם הסתיים הדיון בעניינה בבית המשפט העליון.{{הערה|{{Cite news|url=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5253794,00.html|title=סופו של מתחם הדולפינריום בת"א: בשבוע הבא תחל הריסתו|last=בלומנטל|first=איתי|date=2018-07-05|newspaper=Ynet|language=he|access-date=2018-05-31}}}}
▲
ביולי 2018 נודע כי [[המשרד להגנת הסביבה]] ערך מחקר בו נבחנו התועלות והעלויות הצפויות מיישום הסבב הראשון (2016-2011) של החוק, נמצא כי על כל שקל שמושקע ביישום חוק אוויר נקי - נחסכים לציבור ולמדינה שלושה שקלים. החיסכון נובע מהפחתת מזהמים והטבה לבריאות הציבור.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5308854,00.html|הכותב=|כותרת=עשור לחוק אוויר נקי: התועלת הצפוייה - 115 מיליארד שקל|אתר=|תאריך=}}}}
במרץ 2018, לקראת חג הפורים, יצאו עמותת אדם טבע ודין והקרן לבריאות וסביבה למאבק בנוגע לבטיחותם ולבריאותם של ילדים, פעוטות ותינוקות בישראל. העמותה הביאה לפתיחת הליכי אכיפה של משרד הכלכלה נגד עסקים המייבאים ומשווקים מוצרים שאינם עומדים בתקני בטיחות בינלאומיים, כגון מוצצים, בקבוקי האכלה לתינוקות, צעצועים, תחפושות ומוצרים נלווים.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001225054#utm_source=facebook&utm_medium=referral&utm_campaign=facebook|הכותב=[[חן מענית]] ומיכל רז-חיימוביץ'|כותרת="לא ניתן לסמוך על המוצרים שאנחנו קונים לילדים שלנו"|אתר=Globes|שפה=he|תאריך_וידוא=2018-05-31}}}}
| |||