ויקיפדיה

משתמש:Ariel196/ספרד – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 77:
{{ללא גלישה|{{דגל|ספרד (1938–1936)}} 1,000,000 <small>(1939)</small>{{הערה|שם=Lannon, p. 58}}}}
----
{{דגל|ממלכת איטליה}} 78,500{{הערה|שם=Quesada, Men-at-Arms 495, p. 18-2218–22|Alejandro de quesada[[#Quesada, [https://libcom.org/files/The%20Spanish%20Civil%20War%20Men-%20Nationalist%20forces_0.pdfat-Arms The Spanish Civil War – 1936–39 (1): Nationalist Forces]495|Quesada, Men-at-Arms 495]], p. 18-22, Osprey Publishing, 201518–22}}
{{דגל|גרמניה הנאצית}} 10,000{{הערה|[https://limun.org.uk/FCKfiles/File/Spanish_Civil_War_Source_1.pdf CIVIL WAR CASE STUDY 1: THE SPANISH CIVIL WAR (1936–39)], p. 240}}
{{דגל|פורטוגל}} 8,000–12,000{{הערה|שם=Quesada, Men-at-Arms 495, p. 18-2218–22}}
|צד שני-אבידות=110,000 נהרגו בקרב{{הערה|שם=Sandler, Stanley (2002)}}
|הערות=סה"כ אבדות: 350,000–500,000 הרוגים כתוצאה מפעילות מלחמתית ישירה או עקיפה.{{הערה|[https://limun.org.uk/FCKfiles/File/Spanish_Civil_War_Source_3.pdf Spanish Civil War 1936–9], p. 106}}
שורה 400:
כבר ביום הראשון ללחימה, שורה של מיליציות שמאל גויסו והצטרפו לכוחות הממשלה. רוב המיליציות, שהתבססו על [[איגוד עובדים|איגודי העובדים]], היו חסרות [[מפקד (תפקיד)|סמכות פיקודית]] קבועה, נעדרו ניסיון צבאי ולא הנהיגו [[משמעת]] צבאית בשורותיהן. הדבר בא לידי ביטוי באופן קיצוני במיליציות האנרכיסטיות, שם באופן עקרוני לא הונהגה [[היררכיה]] פורמלית, לא הוענקו [[דרגה צבאית|דרגות צבאיות]] ו[[הצדעה]] נחשבה למנהג מגונה. המיליציות סבלו לא רק מכוח אדם לא מיומן אלא גם ממחסור בציוד צבאי. אף שלעיתים [[רובה|רובים]] היו בכמות מספקת, המיליציות היו חסרות אמצעי לחימה מתקדמים יותר. אף על פי שנראה שרוח הלחימה במיליציות הייתה גבוהה והחיילים היו אחוזי התלהבות מהפכנית, ברוב ההתנגשויות עם צבא המורדים בתחילת המלחמה הם נחלו תבוסות אל מול היחידות הממושמעות והמקצועיות של הלאומנים. יוצאי דופן היו אנשי [[הרגימנט החמישי]], מיליציה [[קומוניזם|קומוניסטית]] שהוקמה במהירות עם פרוץ הלחימה. המיליציה נחשבה למאורגנת, ממושמעת ומיומנת.{{הערה|Alejandro de quesada, [https://libcom.org/files/The%20Spanish%20Civil%20War_Republican%20Forces_0.pdf The Spanish Civil War – 1936–39 (2): Republican Forces], Men-at-Arms 498, p. 11-13, Osprey Publishing, 2015}}
 
בדומה לרפובליקנים, גם הלאומנים גייסו עשרות אלפי חברי מיליציות שבאו מרקעים מגוונים. מיליציה חשובה הייתה זו של ה[[פלנחה]] ה[[פאשיזם|פאשיסטית]]. מיליציה זאת נחשבה לאלימה במיוחד, ממושמעת, מאורגנת היטב ונתונה להיררכיה נוקשה. אלפי חברי המיליציה הצטרפו בסופו של דבר לצבא הלאומני עם איחד המפלגות הלאומניות על ידי פרנקו באפריל [[1937]]. מיליציה חשובה אחרת הייתה ה-Requetés. הייתה זאת למעשה קבוצה [[נצרות קתולית|קתולית]] אדוקה שהיוותה את הזרוע הצבאית של תנועה ה[[קרליזם|קרליסטית]] המלוכנית. חבריה התבססו בעיקר בחבל [[נווארה]], התאמנו במשך שנים במחתרת וראו את המלחמה כ[[מסע צלב]] כנגד [[קומוניזם]]. המיליציה נחשבה לקשוחה, מיומנת ואחוזת להט דתי. היא שמרה על עצמאותה בתוך הצבא הלאומני עד לסוף המלחמה. מיליציות לאומניות נוספות הוקמו בדרך כלל על בסיס התאגדויות מקומיות מסורתיות באזורים שהתנגדו לרפובליקה.{{הערה|Alejandro de quesada[[#Quesada, [https://libcom.org/files/The%20Spanish%20Civil%20War%20Men-at-%20Nationalist%20forces_0.pdfArms The Spanish Civil War – 1936–39 (1): Nationalist Forces]495|Quesada, Men-at-Arms 495]], p. 12-14, Osprey Publishing, 2015}}
 
לאחר גיוס המיליציות הכריזו שני הצדדים על גיוס כללי בשטחם, הלאומנים עשו זאת כבר באוגוסט והרפובליקנים באוקטובר.{{הערה|שם=Quesada, Men-at-Arms 495, p. 8–10}}{{הערה|שם=Men-at-Arms 498, p. 13-15|Alejandro de quesada, [https://libcom.org/files/The%20Spanish%20Civil%20War_Republican%20Forces_0.pdf The Spanish Civil War – 1936–39 (2): Republican Forces], Men-at-Arms 498, p. 13-15, Osprey Publishing, 2015}} כך בשנים הבאות גדלו שני הצבאות ומנו בראשית 1937 מאות אלפי חיילים, ולקראת סוף המלחמה עמדו על כמיליון איש כל אחד. מלבד הגדלת היקף הכוחות, עשו שני הצדדים מהלכים לארגון מחדש של צבאם על מנת להעמידו למלחמה מול היריב. בפני הממשלה הרפובליקנית עמד אתגר גדול. רוב הפיקוד הצבאי הבכיר הצטרף למרד, ורוב יחידות הצבא שנשארו נאמנות לרפובליקה פורקו בשבועות הראשונים למלחמה עקב חשדות כלפי נאמנותם. כחודשיים לאחר תחילת המלחמה התמנה הסוציאליסט [[פרנסיסקו לרגו קביירו]] לראשות הממשלה, והחל בעצת [[ברית המועצות]] ובהנחייתה בתהליך להקמת צבא עממי סדיר על בסיס יחידות הצבא הנאמנות והמיליציות. התוכנית זכתה להתנגדות מצד האנרכיסטים וה[[טרוצקיזם|טרוצקיסטים]] שחששו מההשפעה הסובייטית ההולכת וגוברת בספרד,{{הערה|שם=Men-at-Arms 498, p. 13-15}} והעדיפו לוחמת [[גרילה]] מהפכנית על פני לוחמה סדירה.{{הערה|Barton Whaley, [https://apps.dtic.mil/dtic/tr/fulltext/u2/703755.pdf GUERRILLAS IN THE SPANISH CIVIL WAR], p. 10–11, Massachusetts Institute of Technology, Cambridge, Massachusetts, September 1969}}
שורה 454:
בדומה לרפבוליקנים, גם הלאומנים עד אמצע 1937 סיימו את רוב הארגון מחדש של צבאם. לפני זה היו רוב הכוחות מאורגנים בצורות המקוריות שלהם והצבא הלאומני היה למעשה אוסף של כוחות צבא ומיליציות ללא היררכיה ברורה. עם הגיוס הכללי בשטח הלאומני עלה הצורך בהקמת צבא כולל אל מנת לאפשר את ריכוז המאמץ להכרעת הרפובליקנים. עד מהרה כלל הכוחות הוכפפו לבריגדות, אלו לאוגדות ואלו לקורפוסים. בדומה לרפובליקנים הבריגדות הורכבו מארבעה גדודי חי"ר, ובאוגדה רוכזו לצד כמה בריגדות אחדות גם מגוון יחידות נוספות כמו ארטילריה, פרשים והנדסה.{{הערה|שם=Quesada, Men-at-Arms 495, p. 8–10}} עם זאת, בעוד באופן עקרוני אצל הרפובליקנים יחידת הבסיס, ה[[עוצבה]], הייתה הבריגדה, אצל הלאומנים הייתה זאת האוגדה. לכן הבריגדות היו עצמאיות פחות ועיקר המהלכים הצבאיים היו אוגדתיים.{{הערה|שם=Men-at-Arms 498, p. 13-15}} בדומה לרפובליקנים, גם הלאומנים חילקו בדרך כלל את צבאם בין ארבע ארמיות, כל אחת עם אחריות לאזור שונה במדינה. לקראת סוף המלחמה, מנה הצבא הלאומני 61 אוגדות חי"ר (840,000 חיילים), בנוסף ל-15,000 פרשים, 19,000 אנשי ארטילריה, ו-119,000 חיילים ששירתו ביחידות אחרות.{{הערה|שם=Quesada, Men-at-Arms 495, p. 8–10}}
 
על אף שהסובייטים שלחו יועצים לספרד (כמו גם טייסים), הם לא החזיקו בכוחות צבא לוחמים במדינה. צעדים דומים נקטה גם [[גרמניה הנאצית|גרמניה]], שאף על פי שהייתה לה כמות מוגבלת של לוחמים על הקרקע, עיקר פעילותם הייתה אימון של הכוחות הלאומנים. שונה משתיהן הייתה [[איטליה הפאשיסטית|איטליה]], שהחזיקה לכל אורך שנות המלחמה כוחות צבא גדולים שלחמו לצד הלאומנים על אדמת ספרד. חיל המשלוח האיטלקי (Corpo Truppe Volontarie) כלל ארבע אוגדות, בהן שירתו לכל אורך המלחמה 78,500 חיילים, מתוכם 12,000 נפלו בקרבות. החיילים האיטלקים, רובם חברי [[חולצות שחורות|החולצות השחורות]], נחשבו למקצועיים והגיעו לאחר שצברו ניסיון קרבי ב[[המלחמה האיטלקית-אתיופית השנייה|מלחמה עם אתיופיה]] מוקדם יותר ב-1936. הכוחות היו מצוידים בנשק מתקדם, כולל כלי רכב משוריינים, [[טנק קל|טנקים קלים]], ארטילריה, ותותחים [[נ"מ|נגד מטוסים]].{{הערה|שם=Men-at-Arms 495, p. 18-22|Alejandro de quesada, [https://libcom.org/files/The%20Spanish%20Civil%20War%20-%20Nationalist%20forces_0.pdf The Spanish Civil War – 1936–39 (1): Nationalist Forces]Quesada, Men-at-Arms 495, p. 18-22, Osprey Publishing, 201518–22}} כוח זר נוסף שנלחם בשדות הקרב לצד הלאומנים היה "לגיון ויריאטוס" (Viriatos Legion), כוח מתנדבים [[פורטוגל|פורטוגזי]]. למעשה הליגיון פורק שבועות ספורים לאחר שהוקם עקב התנגדות בפורטוגל, אך בין 8,000 ל-12,000 פורטוגזים לחמו בספרד במשך המלחמה, תוך שהם משתלבים ביחידות הצבא ובמיליציות הקרליסטיות.{{הערה|שם=Quesada, Men-at-Arms 495, p. 18-2218–22}} מלבד סיוע בכוח אדם, תמכו המדינות השונות, ברית המועצות ברפובליקנים וגרמניה ואיטליה בלאומנים, באמצעות משלוחי נשק גדולים לכל אורך המלחמה.{{הערה|שם=Spanish Civil War 1936–9, p. 102}}
 
בסיכומו של דבר נהנו הלאומנים מכמה יתרונות צבאיים בולטים: הכוח הצבאי שלהם היה איכותי ומיומן, שדרת הפיקוד שלהם הייתה מקצועית ומנוסה, הצבא שלהם היה מאוחד וללא מתחים פנימיים ניכרים, והם זכו לסיוע צבאי חיצוני נרחב ורצוף. מבחינת כמות כוח האדם לאורך רוב הלחימה היו שני הצדדים שווים יחסית.
שורה 544:
כמו שאר חלקי הצבא, גם [[חיל אוויר|חיל האוויר]] הספרדי התפצל בין הלאומנים לרפובליקנים עם תחילת המלחמה. לרפובליקנים היו פי ארבעה [[כלי טיס]] מאשר ליריביהם, אך רוב ה[[טייס]]ים, בדומה לקציני הצבא, הצטרפו לכוחות המורדים. לכן נוצר מצב בו לצד הרפובליקני היה מחסור בטייסים ולצד הלאומני מחסור במטוסים. על מנת להתגבר על בעיותיהם פנו שני הצדדים לסיוע חיצוני ממדינות זרות.{{הערה|שם=The War Between the Wars, AIR & SPACE MAGAZINE|Carl A. Posey, [https://www.airspacemag.com/history-of-flight/the-war-between-the-wars-57934780/?page=1 The War Between the Wars], AIR & SPACE MAGAZINE, APRIL 30, 2009}}{{הערה|שם=Soviet Pilots in the Spanish Civil War, Stalin and the Spanish Civil War}}
 
על הנחיתות המספרית של הלאומנים בכלי טיס, פיצו עד מהרה איטליה וגרמניה שנכנסו לתמונה. שני המשטרים הפאשיסטים כבר בחודש הראשון למלחמה החלו לשלוח טייסים וכלי טיס על מנת לתגבר את חיל האוויר הלאומני. תחילה הם שלחו בעיקר [[מטוס תובלה|מטוסי תובלה]] לרבות [[יונקרס Ju 52]] על מנת לסייע ללאומנים להעביר את כוחותיהם מ[[מרוקו הספרדית]] לספרד גופא.{{הערה|שם=The War Between the Wars, AIR & SPACE MAGAZINE}} בהמשך היו אלו כמויות גדולות של מטוסים, ששיחקו תפקיד מכריע בשלב מוקדם זה של המלחמה. במיוחד הייתה יעילה התרומה של הגרמנים למאמץ המלחמתי של הלאומנים. הגרמנים הפעילו כלי טיס פרי התעשייה האווירית הגרמנית שנחשבו למתקדמים ביותר מסוגם.{{הערה|Alejandro de quesada[[#Quesada, [https://libcom.org/files/The%20Spanish%20Civil%20War%20Men-%20Nationalist%20forces_0.pdfat-Arms The Spanish Civil War – 1936–39 (1): Nationalist Forces]495|Quesada, Men-at-Arms 495]], p. 24, Osprey Publishing, 2015}} בלטו במיוחד ה[[מסרשמיט Bf 109]] ו[[היינקל He 111]], שטיסות הבכורה שלהם נערכו כשנה בלבד בטרם פרוץ המלחמה. הצוותים שהפעילו אותם היו מקצועיים ומאומנים היטב, ועבורם ספרד הייתה מקום מתאים לרכוש בו ניסיון קרבי.{{הערה|שם=Aerial Warfare and the Spanish Civil War}} מספר חודשים לאחר פרוץ המלחמה שתי המדינות מיסדו את חילות המשלוח שלהם. ביולי הקימה גרמניה את [[לגיון הקונדור]] (Legion Condor) שהתבסס בעיקר על ה[[לופטוואפה (ורמאכט)|לופטוואפה]], ובעקבותיה בדצמבר השיקה איטליה את [[לגיון האוויר האיטלקי]] (Aviazione Legionaria).{{הערה|שם=The War Between the Wars, AIR & SPACE MAGAZINE}}
[[קובץ:Junkers Ju 87A with Spanish rebel markings.jpg|250px|ממוזער|ימין|[[יונקרס Ju 87]] של [[לגיון קונדור]] בספרד. [[מפציץ צלילה|מפציץ הצלילה]] היה לנפוץ ביותר מסוגו בחיל האוויר, והוא לקח חלק משמעותי במלחמה.]]
בדומה ללאומנים גם הרפובליקנים פנו לעזרה מתומכיהם מעבר לים, ל[[ברית המועצות]]. במקביל לפניה לעזרה הם החלו להכשיר באופן חפוז מאות טייסים חדשים על מנת להתמודד עם המחסור החריף בכוח אדם מיומן.{{הערה|שם=The War Between the Wars, AIR & SPACE MAGAZINE}} לברית המעוצות היה תפקיד חשוב במאמצי הרפובליקנים לגשר על פער זה. במסגרת זאת לאורך המלחמה הם הכשירו 800 טייסים ספרדים,{{הערה|שם=Men-at-Arms 498, p. 33-35|Alejandro de quesada, [https://libcom.org/files/The%20Spanish%20Civil%20War_Republican%20Forces_0.pdf The Spanish Civil War – 1936–39 (2): Republican Forces], Men-at-Arms 498, p. 33-35, Osprey Publishing, 2015}} ומאות מהם אף נשלחו ללימודי טיסה בברית המועצות. לצורך זה הקימו הסובייטים בית ספר לטיסה ייעודי ב[[גנג'ה]] שב[[אזרבייג'ן]], וכמאתיים חניכים ראשונים התחילו בו הכשרות ואימונים בפברואר [[1937]]. לכל אורך שנות המלחמה הוכשרו במקום 413 טייסים ספרדים, ששבו לאחר לימודיהם למולדתם לקחת חלק בלחימה.{{הערה|שם=Soviet Pilots in the Spanish Civil War, Stalin and the Spanish Civil War}}
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/משתמש:Ariel196/ספרד"