שעם – הבדלי גרסאות

 

גמישותו של השעם ואי חדירותו לנוזלים הופכות אותו לחומר מתאים לייצור אטמים, פקקי בקבוקים, ובפרט בקבוקי [[יין]]. ייצור פקקים לבקבוקים צורך כ-60% מכל השעם הנצרך בעולם. צפיפותו הנמוכה של השעם הופכת אותו למתאים לייצור מצופים ל[[דיג]], ויריעות שעם משמשות לריצוף ולייצור לוחות מודעות.

ידוע על שימוש בשעם לכל הפחות לפני כ-2,600 שנה על ידי ה[[אטרוסקים]] ב[[איטליה]].

 

פעילי איכות הסביבה מעודדים את תעשיית השעם, שכן היא מתבססת על מקורות מתחדשים ותוצריה קלים ל[[מיחזור]]. בניגוד לתעשיות העץ האחרות, תהליך הייצור הייחודי של השעם אינו פוגע בעץ עצמו. קליפת העץ מתעבה כל שנה בכמה מילימטרים עד שהיא מגיעה לעובי הרצוי (בין 2 ל־5 ס"מ). כל עץ מקולף רק אחת לעשר שנים, ובין קילוף לקילוף נותנים לעץ להשתקם ולנוח. עץ השעם חי בסביבות 150 שנים דבר שמאפשר כ־15 קילופים בממוצע במהלך חיי עץ.

 

 

==הכנת חומר הגלם==

*{{ynet|שגיא קופר|לעמוד בפקקים - מחפשים תחליף לפקק השעם המסורתי|3359158|31 בינואר 2007}}

* פרופ' עמוס הדס, [http://www.collect.co.il/content.aspx?id=186 לא על השעם לבדו] - אתר קולקט

* {{דוידסון|אבי סאייג|מדוע כאשר שמים פקק שעם במים, הוא נוטה להדבק לדפנות הקערה?|askexpert/physics/מדוע-כאשר-שמים-פקק-שעם-במים-הוא-נוטה-להדבק-לדפנות-הקערה-יוסי|15 מאי 2010}}