ברכה (מנהג דתי) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה
מ תיקון קישור
שורה 19:
לכל אדם{{הערה|תלמוד ירושלמי, ברכות ס"ב, ע"א- "אם בירכך גוי ענה אחריו אמן..."}} ולכל יהודי, מיוחס כוח בפיו לברך ולקלל: {{ציטוטון|לעולם אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך|{{בבלי|מגילה|טו|א}}}} וכן {{ציטוטון|לעולם אל תהי קללת הדיוט קלה בעיניך|תלמוד בבלי/ בבא קמא צ"ג,א}}.
 
ומובא בתלמוד{{הערה|תלמוד בבלי, ברכות דף ז' ע"א}}תניא, אמר רבי [[רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול|ישמעאל בן אלישע]]: פעם אחת נכנסתי להקטיר קטורת לפני ולפנים, וראיתי אכתריאל יה ה' צבאות שהוא יושב על כיסא רם ונשא ואמר לי: ישמעאל בני, ברכני! - אמרתי לו: יהי רצון מלפניך שיכבשו רחמיך את כעסך ויגולו רחמיך על מדותיך ותתנהג עם בניך במדת הרחמים ותכנס להם לפנים משורת הדין, ונענע לי בראשו. '''וקמשמע לן (ומשמיע לנו - לומדים מכאן) שלא תהא ברכת הדיוט קלה בעיניך''' (שכן עם כל גדולתו של רבי ישמעאל הוא נחשב כהדיוט בפני הבורא).
 
ברכות ביהדות נאמרות בהזדמניות שונות גם בין אדם לאדם כ[[ברכה (נימוס)|איחול]], אך מיחסים לה משמעות דתית.