רחל ניסים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 14:
ניסים נולדה ב[[פלובדיב]] שבדרום [[בולגריה]] בשם רחל, אך דבק בה הכינוי שלי (שבא מהשם רשל). עם פרוץ המלחמה המשיכה המשפחה להתגורר בעירם והם אף ניצלו מגירוש ברכבת משלוח שיועדה להישלח ל[[אושוויץ]]. אביה נשלח לעבודה במחנה עבודה אך המשפחה ניצלה. ב-1948, זמן קצר לאחר שאחיה הבוגר היגר ל[[ארץ ישראל]] במסגרת עליית הנוער, היגרה גם היא עם הוריה. במשך שנים אחדות גרו במעברה בלוד בתנאים ירודים ובעוני, אך עדיין הצליחה להגיע להישגים בלימודי התיכון והוקפצה שתי כיתות. לאחר שירות צבאי ב[[חיל האוויר]] פנתה ב-1957 ללימודי אדריכלות [[הטכניון|בטכניון]] בחיפה. בשונה מעמיתיה ללימודים שהגיעו ממשפחות מבוססות, הייתה ניסים חריגה גם בהיותה אשה. במהלך לימודיה נישאה עם מרדכי ניסים שעבד כעוזר רוקח ויחד הם עברו להתגורר ב[[תל אביב]]. ב-1962 נולדה בתם הבכורה נירית ושלוש שנים לאחר מכן נולדה בתם השנייה שרית.
 
ניסים עבדה במשרדי אדריכלים פרטיים עם גמרלגמר לימודיה וב-1965 הצטרפה כאדריכלית שכירה למחלקת התכנון של תנועת [[הקיבוץ המאוחד]]. במחלקה עבדה לצד אדריכלים כמו [[חנן הברון]], [[נעמי יודקובסקי]], [[ארנונה אקסלרוד]] ו[[ויטוריו קורינלדי]]. במסגרת זו תכננה מבני מגורים ומבני ציבור בקיבוצי התנועה בכל רחבי הארץ. ב-1989 עם סגירת המחלקה שבאה בעקבות [[משבר הקיבוצים]], פעלה תקופה קצרה של שנתיים באופן עצמאי והתמקדה בתכנון בתי מגורים פרטיים. בתום התקופה הצטרפה לצוות האדריכלים במשרדו של האדריכל שלמה גנדלר שם פעלה עד סמוך לפטירתה ב-2012.
 
==מבנים בולטים שתכננה==