חוות הדעת בעניין בתי הספר של המיעוט באלבניה – הבדלי גרסאות

 

== חוות הדעת ==

הרעיון העומד בבסיס האמנות להגנת מיעוטים הוא להבטיח עבור גורמים מסוימים המאוגדים במדינה, שהאוכלוסייה שלהם שונה מהם בגזע, בשפה או בדת, אפשרות לחיות בשלום לצד אותה אוכלוסייה ולשתף פעולה איתה. בו זמנית, שמירה על המאפיינים המבדילים אותם מהרוב וסיפוק הצרכים המיוחדים של המיעוט. במטרה זו, קובעות האמנות במיוחד את שני העקרונות הבאים: שוויון מושלם בין אזרחים השייכים למיעוט לבין אזרחים אחרים; הענקת מיעוטים לאמצעים מתאימים לשמירה על ייחודיותם הגזעית, מסורותיהם ומאפייניהם. שני העקרונות הללו קשורים זה בזה, שכן לא יהיה שוויון אמיתי בין רוב למיעוט, אם האחרונים היו נשללים ממוסדותיהם ובעקבות זאת הם נאלצים לוותר על הדבר המהווה את עצם היותם כמיעוט.<ref name=":2">{{קישור כללי|כתובת=http://www.worldcourts.com/pcij/eng/decisions/1935.04.06_albania.htm|הכותב=PCIJ|כותרת=PERMANENT COURT OF INTERNATIONAL JUSTICE, Thirty Fourth (Ordinary) Session, Minority Schools in Albania, Advisory Opinion.|אתר=WorldCourts|תאריך=}}</ref>

 

[[קובץ:Hudson (USA), Jhr Eysinga (Holland) Sir Hurst Cecil (Engeland), Erich (Finland) (cropped).jpg|ממוזער|Sir Cecil Hurst היה נשיא ה-PCIJ והשתתף בדעת המיעוט בפרשה]]

 

ראשית, דעת המיעוט טענה שלא נמצאה סיבה מספקת לקבוע שהדיכוי שבוצע בבתי ספר פרטיים של המיעוט באלבניה מכוח סעיפים 206 ו-207 לחוקת ארצות הברית משנת 1993 אינו תואם את הצהרת אלבניה ואינו מהווה סיבה מספקת להתעלם מהמשמעות הטבעית המפורטת בסעיף 5 להצהרה מה-2.10.1921.<ref name=":2" />