ירושה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 27535865 של נעם דובב (שיחה), הסרת קישורים עודפים
MoriCher (שיחה | תרומות)
ירושה של ישראלי בחו"ל
שורה 64:
אדם שנפטר ולא הותיר צוואה חוקית, היורשים נקבעים לפי הוראות חוק הירושה. היורשים על פי הדין עשויים להיות בני הזוג, קרובי משפחתו של המוריש (עד להורי הוריו וצאצאיהם) או המדינה.
 
חלקו של בן הזוג בירושה תלוי בקיומם של קרובי משפחה. אם - אין כאלה או - ישנם רק צאצאים של הורי ההורים של המוריש, בן הזוג יורש הכל. אם ישנם הורי הורים או אחים וצאצאיהם, הוא יורש שני שלישים של הרכוש (ובתנאים מסוימים - את כל דירת המגורים של הזוג). אם ישנם צאצאים של המוריש או הוריו, בן הזוג זכאי למחצית הירושה. בן זוג לפי החוק - הוא בן זוג נשוי, אך החוק גם קובע כי - ידועים בציבור של מורישים שלא היו נשואים ושאינם נשואים בעצמם - יהיו זכאים לירושה כאילו היו בני זוג, בהוכחה של תנאים מסויימים הקבועים בחוק.
 
הקרובים יורשים לפי סדר קדימות הקבוע בחוק: צאצאי המוריש קודמים לכל שאר הקרובים, והוריו וצאצאיהם קודמים להורי הוריו וצאצאיהם. אם חלק מהיורשים הפוטנציאליים מתו, אז קביעת סדר היורשים נעשית (בהשפעת המשפט העברי) לפי שיטת הייצוגיות ("חליפי יורש"): למשל, אם למוריש יש שלושה בנים: בן חי - בן מת שהותיר בת יחידה וחיה - ובן מת שהותיר שתי בנות חיות, אז הבן החי יורש שליש - הנכדה שהיא בת יחידה יורשת שליש - וכל אחת משתי הנכדות האחרות יורשת שישית. שיטה זו, הייתה גם גישת המשפט האנגלי הישן, וידועה בשמה הלטיני "per stirpes" {{אנ|per stirpes}}, כלומר ירושה "לפי ענף", ובה משתמשים עד היום אף בכמה מדינות בודדות בחבר העמים הבריטי, כגון ב[[אירלנד]] וב[[ניו זילנד]] (אם כי כבר לא בבריטניה עצמה).
שורה 70:
בשונה ממערכות משפט אחרות, ובהבדל קל אף מהוראות חוק הירושה בנוסחו המקורי, אין חשיבות כיום לשאלה אם הקרוב נולד במסגרת הנישואין הנוכחיים של המוריש או במסגרת נישואין בכלל, כך שגם [[ממזר]] יורש (זאת בהשפעת המשפט העברי - ראו לעיל).
 
=== מקרי ירושה מיוחדים ===
בחוק הירושה מספר מקרים בהם הוא אינו נותן תשובה מדויקת אודות זכאותו של אדם לרשת.
 
מקרה מיוחד הוא* '''[[אימוץ]]. -''' החוק קובע שמאומץ וצאצאיו יורש את מאמצו כאילו היה ילדו, והמאומץ אף יורש את קרובי המאמץ, ולהפך{{הערה|1=ס' 16(ב) לחוק הירושה.}}. המאומץ וצאצאיו יורשים את קרוביו הביולוגיים אך אלה אינם יורשים אותם. אימוץ לעניין סעיף 16 לחוק הירושה הוא אך ורק אימוץ פורמלי רשמי, לא מספיק אימוץ בפועל, מצוינות המילים "אומץ כדין" בסעיף. דרישת האימוץ הפורמלי עלתה בפסיקה הישראלית בפס"ד יהוד{{הערה|ע"א 8030/96 '''לאה יהוד''' נ' '''ישראל יהוד''', נב (5) 865 (1999)}}, משפחה שעלתה מתימן, סבא וסבתא שאימצו את הנכדים מהילד שנפטר. הנכדים נרשמו כילדים שלהם רק במרשם האוכלוסין (לא כנכדים). ההלכה היא שכל עוד לא הושלם הליך של אימוץ הכולל צו אימוץ פורמלי הדבר לא נחשב כירושה.
 
מקרה* נוסף הוא'''[[תרומת ביציות|תרומת ביצית.]] -''' אין קשר משפטי בין תורמת הביצית לבין הילד/ה (חוץ מנישואין וגירושין) ולכן הילדים לא ירשו, אותה אלא את מקבלת התרומה : היא ה"אם המשפטית" ולכן יירשו אותה בלבד לפי חוק תרומת ביציות{{הערה|חוק תרומת ביציות, תש"ע – 2010}}.
אימוץ לעניין סעיף 16 לחוק הירושה הוא אך ורק אימוץ פורמלי רשמי, לא מספיק אימוץ בפועל, מצוינות המילים "אומץ כדין" בסעיף.
לעניין* '''[[פונדקאות,]] -''' לנושאת העובר אין קשר משפטי ליילוד, גם לא לעניין הירושה, ולכן כעניין מעשי ההורים המשפטיים לכל דבר ועניין הם ההורים המיועדים, לפי [[חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)]]{{הערה|[https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/113_001.htm חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), תשנ"ו–1996]}}.
 
דרישת האימוץ הפורמלי עלתה בפסיקה הישראלית בפס"ד יהוד{{הערה|ע"א 8030/96 '''לאה יהוד''' נ' '''ישראל יהוד''', נב (5) 865 (1999)}}, משפחה שעלתה מתימן, סבא וסבתא שאימצו את הנכדים מהילד שנפטר. הנכדים נרשמו כילדים שלהם רק במרשם האוכלוסין (לא כנכדים).
 
ההלכה היא שכל עוד לא הושלם הליך של אימוץ הכולל צו אימוץ פורמלי הדבר לא נחשב כירושה.
 
מקרה נוסף הוא תרומת ביצית. אין קשר משפטי בין תורמת הביצית לבין הילד/ה (חוץ מנישואין וגירושין) ולכן הילדים לא ירשו, אותה אלא את מקבלת התרומה : היא ה"אם המשפטית" ולכן יירשו אותה בלבד לפי חוק תרומת ביציות{{הערה|חוק תרומת ביציות, תש"ע – 2010}}.
 
לעניין פונדקאות, לנושאת העובר אין קשר משפטי ליילוד, גם לא לעניין הירושה, ולכן כעניין מעשי ההורים המשפטיים לכל דבר ועניין הם ההורים המיועדים, לפי [[חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)]]{{הערה|[https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/113_001.htm חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), תשנ"ו–1996]}}.
 
באין קרובים או בן זוג לנפטר, תירש אותו המדינה. על פי הוראות החוק הירושה תשמש למטרות חינוך, מדע, בריאות וסעד.
שורה 103 ⟵ 97:
'''צו ירושה''' הוא [[צו]] משפטי הנהוג בישראל שקובע את זכותם וחלקים של היורשים השונים, כאשר הנפטר לא ערך צוואה. הצו אינו מפרט את פרטי הרכוש אלא רק דן בזכויות. כאשר הנפטר ערך צוואה, מוצא '''צו קיום צוואה''', אשר נותן אסמכתה חוקית להוצאה לפועל של צוואתו של הנפטר.
 
הצווים הנ"ל מהווים אסמכתה משפטית לצורך העברת זכויות במקרקעין על שם היורשים, וכן קבלת כספים או זכויות אחרות שהיו מופקדים על שם המוריש אצל צד שלישי, כגון [[בנק]], [[קרן גמלאות]] וחברת [[ביטוח]]. כמו כן, במקרים מסוימים החוק הישראלי חל גם על ירושה של אדם מסוים בחוץ לארץ, כל עוד המוריש הוא בעל אזרחות ישראלית ו"מרכז חייו" כמוגדר לפי החוק הוא בישראל<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.lawguide.co.il/articles/3550/B-24622/|הכותב=עו"ד אחיאל הלוי|כותרת=ירושה מחוץ לארץ, צוואה מארצות הברית וכפיפות ל Trust fund|אתר=LawGuide|תאריך=31 לדצמבר 2019}}</ref>. זהו תחום אפור, מכיוון שנכנסי נדל"ן שמצויים מחוץ לשטחי המדינה כפופים לרוב לחוקי הירושות של אותו מקום. עם זאת, צוואה שנכתבה ונחתמה בישראל, גם אם היא כוללת רכוש שמצוי מחוץ לגבולות המדינה, כן תיחשב לתקפה מכוח החוק הישראלי לירושות וצוואות.
 
==ראו גם==