מכירת ארץ מצרים לפרעה – הבדלי גרסאות

לאחר שתי שנות רעב נגמר לאנשי מצרים הכסף, אז נתנו ליוסף את ה[[מקנה]], וכשגם זה נגמר הביאו את אדמת מצרים, {{ציטוט|תוכן=וַיִּ֨קֶן יוֹסֵ֜ף אֶת־כׇּל־אַדְמַ֤ת מִצְרַ֙יִם֙ לְפַרְעֹ֔ה כִּֽי־מָכְר֤וּ מִצְרַ֙יִם֙ אִ֣ישׁ שָׂדֵ֔הוּ כִּֽי־חָזַ֥ק עֲלֵהֶ֖ם הָרָעָ֑ב וַתְּהִ֥י הָאָ֖רֶץ לְפַרְעֹֽה׃|מקור={{תנ"ך|בראשית|מז|כ}}}}למעט את אדמת כוהני מצרים ([[כומר|כמרים]], בלשון [[רש"י]]) שפרעה מחויב על פי החוקה המצרית לספק להם אוכל, קצבת לחם מסוימת כל יום<ref>על פי [[רש"י]]</ref>.{{ציטוט|תוכן=רַ֛ק אַדְמַ֥ת הַכֹּהֲנִ֖ים לֹ֣א קָנָ֑ה כִּי֩ חֹ֨ק לַכֹּהֲנִ֜ים מֵאֵ֣ת פַּרְעֹ֗ה וְאָֽכְל֤וּ אֶת־חֻקָּם֙ אֲשֶׁ֨ר נָתַ֤ן לָהֶם֙ פַּרְעֹ֔ה עַל־כֵּ֕ן לֹ֥א מָכְר֖וּ אֶת־אַדְמָתָֽם׃|מקור={{תנ"ך|בראשית|מז|כבכא}}}}

בשביל להוכיח את המכירה יוסף העביר את אנשי מצרים מעיר לעיר והושיב אנשי עיר אחת בחברתה ולהפך, לזיכרון שאין להם עוד חלק בארץ.<ref>על פי [[רש"י]]</ref>{{ציטוט|תוכן=וְאֶ֨ת־הָעָ֔ם הֶעֱבִ֥יר אֹת֖וֹ לֶעָרִ֑ים מִקְצֵ֥ה גְבוּל־מִצְרַ֖יִם וְעַד־קָצֵֽהוּ׃|מקור={{תנ"ך|בראשית|מז|כב}}}}