משתמש:Ariel196/ספרד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגית: הוספת תבנית לשינויים בערך
שורה 192:
 
===הפיכה ועימותים ראשונים===
[[קובץ:Map of the Spanish Civil War in July 1936.png|325px|ממוזער|ספרד ביולי 1936:{{ש}}{{מקרא2|#8393CA|הרפבוליקנים}}{{ש}}{{מקרא2|#F49AC1|הלאומנים}}]]
באביב [[1936]] הרפובליקה הייתה שקועה במשבר עמוק, וכמה מבכירי הצבא גמרו אומר להפיל את השלטון. הנשיא [[מנואל אסאניה]] וממשלתו הבינו כי פני הצבא ל[[הפיכה]], ולכן הוציאו לפועל שורה של צעדים על מנת להצר את צעדי הגנרלים החשודים בחוסר נאמנות. בתוך כך הורה הנשיא על הצבה מחדש של מספר בכירים בצבא, במטרה להרחיקם מנקודות מפתח חשובות. הגנרלים [[פרנסיסקו פרנקו]] ו[[מנואל גודד ליופיס]] הועברו מספרד עצמה ל[[האיים הקנריים|איים הקנריים]] וה[[האיים הבלאריים|איים הבלאריים]] בהתאמה. הגנרל [[אמיליו מולה]], מפקד [[צבא אפריקה]], הועבר מ[[מרוקו הספרדית]] ל[[נווארה]] מתוך הנחה שכך יוקשה על הקושרים לתפוס את השליטה על צבא אפריקה המיומן. בדיעבד, דווקא העברתו של מולה אל ספרד גופא הקלה על ההוצאה לפועל של המרד ואפשרה למולה להובילו בשלביו הראשונים.{{הערה|שם=Lannon, p. 25-26|[[#Lannon|Lannon]], p. 25-26}}
 
עוד בטרם תכנון ההפיכה, האלימות הפכה למחזה נפוץ בספרד ובין פברואר ליולי נהרגו 250 איש בעימותים בין אנשי [[שמאל וימין בפוליטיקה|ימין]] לאנשי שמאל. שני הצדדים נאבקו על השליטה ברחובות, ומגוון רחב של מיליציות הופיעו בכל רחבי המדינה. שיאה של האלימות הפוליטית הגיע ב-[[12 ביולי]], אז רצחו חברי מיליציה [[פלנחה|פלנחיסטים]] את [[לוטננט]] חוסה קסטיליו הסוציאליסט, קצין זוטר ב[[משמרות ההסתערות]]. חבריו החליטו לנקום, וביום המחרת רצחו ב[[מדריד]] את [[חוסה קלבו סוטלו]], בכיר המפלגה ה[[אלפוניזם|אלפוניסטית]] ה[[מלוכנות|מלוכנית]]. הירצחו של פוליטיקאי על ידי רשויות החוק בספרד הכתה בהלם את המדינה. רבים בימין חששו כי הם יהיו הקורבנות הבאים לנוכח אוזלת ידה של הממשלה לשלוט על אנשיה. עבור קציני הצבא שהובילו את תכנון ההפיכה, היה הרצח ה[[עילה למלחמה|עילה]] הסופית להתקומם, על אף שכבר החליטו לעשות זאת לפני התקרית.{{הערה|שם=Lannon, p. 25-26}}
 
יממה לפני הרצח של סוטלו, שכרו המורדים ב[[לונדון]] [[מטוס תובלה]] קל של חברת [[דה הבילנד]] על מנת להטיס את פרנקו למרוקו שייקח את הפיקוד על צבא אפריקה. ב-[[14 ביולי]] המטוס נחת ב[[לאס פאלמאס דה גראן קנריה|לאס פאלמאס]] שבאיים הקנריים, והיה מוכן למשימתו. ב-[[17 ביולי]] ההפיכה פרצה ופרנקו תפס במהירות את הפיקוד על [[מרוקו הספרדית]]. ביום המחרת ההפיכה התרחבה לספרד עצמה ושורה של יחידות צבא הכריזו על הצטרפותם למורדים.{{הערה|שם=Lannon, p. 25-26}} ב-[[19 ביולי]], כשההפיכה בעיצומה, הציעו גורמים בממשלה לגנרל מולה פשרה במסגרתה תוקם [[ממשלת אחדות לאומית|ממשלת אחדות]] והוא ימונה ל[[משרד ההגנה|שר ההגנה]]. הניסיון לפתור את המשבר בדרכים לא אלימות היה מאוחר מדי והמרד כבר יצא לדרך.{{הערה|[[#Payne|Payne]], Chapter 26, p. 2}}
[[קובץ:Republican troops during the July 1936 uprising in Barcelona.jpg|250px|ממוזער|ימין|חיילים רפובליקניים ואנשי [[משמרות ההסתערות]] בעת העימות עם חיילי הצבא המתקוממים ב[[ברצלונה]].]]
יממה לפני הרצח של סוטלו, שכרו המורדים ב[[לונדון]] [[מטוס תובלה]] קל של חברת [[דה הבילנד]] על מנת להטיס את פרנקו למרוקו שייקח את הפיקוד על צבא אפריקה. ב-[[14 ביולי]] המטוס נחת ב[[לאס פאלמאס דה גראן קנריה|לאס פאלמאס]] שבאיים הקנריים, והיה מוכן למשימתו. ב-[[17 ביולי]] ההפיכה פרצה ופרנקו תפס במהירות את הפיקוד על [[מרוקו הספרדית]]. ביום המחרת ההפיכה התרחבה לספרד עצמה ושורה של יחידות צבא הכריזו על הצטרפותם למורדים.{{הערה|שם=Lannon, p. 25-26}} ב-[[19 ביולי]], כשההפיכה בעיצומה, הציעו גורמים בממשלה לגנרל מולה פשרה במסגרתה תוקם [[ממשלת אחדות לאומית|ממשלת אחדות]] והוא ימונה ל[[משרד ההגנה|שר ההגנה]]. הניסיון לפתור את המשבר בדרכים לא אלימות היה מאוחר מדי והמרד כבר יצא לדרך.{{הערה|[[#Payne|Payne]], Chapter 26, p. 2}}
 
לנוכח ההתקוממות, ב-[[18 ביולי]] דרשו [[איגוד עובדים|איגודי העובדים]] מהממשלה לחמש את המיליציות של השמאל, על מנת להיאבק בצבא ולהגן על הרפובליקה. ראש הממשלה [[סנטיאגו קסארס קירוגה|קסארס]] התנגד תחילה וקיווה כי ממשלתו תוכל להתמודד עם המשבר באמצעות משמרות ההסתערות וכוחות ביטחון אחרים ששמרו על נאמנותם. משהתבררה חומרת המצב, הממשלה התרצתה לבסוף והורתה לחמש את המיליציות של הסוציאליסטים והאנרכיסטים.{{הערה|שם=Lannon, p. 27-29|[[#Lannon|Lannon]], p. 27-29}} בימים הבאים שורה של [[חיל מצב|חילות מצב]] של הצבא בערים השונות הצטרפו למרד, תוך שהם נאלצים לגבור על התנגדות המיליציות. תקוותם של הקושרים להשתלט במהירות על המדינה נגוזה, ועימותים פרצו בכל רחבי ספרד. בראש ובראשונה קיוו המורדים להשתלט על [[מדריד]] ו[[ברצלונה]], שתי הערים הגדולות.{{הערה|שם=Lannon, p. 29|[[#Lannon|Lannon]], p. 29}}
 
בברצלונה הגנרל גודד תפס את השליטה על חיל המצב המקומי, שיצא מבסיסו במטרה לתפוס את העיר. אלפי חברי מיליציות חמושות יחד עם אנשי משמרות ההסתערות יצאו לקראת הצבא וחילופי אש פרצו בין הצדדים. המורדים הובסו, הגנרל גודד נכנע ונפל בשבי, ומאוחר יותר אף [[הוצאה להורג|הוצא להורג]].{{הערה|שם=Lannon, p. 29}} המצב היה דומה במדריד, אך שם עוד בטרם יצא חיל המצב מבסיסו המונים צבאו על המתחם בו ישב. אלפי לוחמי מיליציה צרו על הבסיס ודרשו מ-2,000 החיילים שהיו בו למסור את נשקם. יחד עם אנשי משמרות ההסתערות תקפו המיליציות את המתחם בסיוע [[ארטילריה]] ו[[מטוס קרב|מטוסי קרב]]. מאות נהרגו בעימותים, וב-[[20 ביולי]] החיילים נכנעו ומפקד הכוח הוצא להורג.{{הערה|שם=Lannon, p. 27-29}} בשאר המדינה פרצו עימותים דומים, ובסיכומו של דבר השיגו המורדים שליטה על [[קסטיליה הישנה]], [[נווארה]], [[גליסיה]] וחלקים ממערב [[אנדלוסיה]]. לעומת זאת רוב חבלי החוף הצפוני, כולל [[חבל הבסקים|הבסקים]], [[אסטוריאס]] ו[[קנטבריה]] העשירים ב[[כרייה|מכרות]], שמרו על נאמנותם לממשלה. כאמור, מדריד וברצלונה נשארו אף הן בידי הרפובליקנים, כמו גם רוב מזרח ספרד ודרומה. למרות זאת, היה ברור לכל כי גם במרחבים בהם הובסו המורדים, הייתה הממשלה משוללת כוח ממשי, והמיליציות היו אלו ששלטו ברחובות.{{הערה|שם=Lannon, p. 29}}
 
לאחר כמה ימים של לחימה בערים, 13 מיליון ספרדים עדיין היו מצויים בשטחים ששמרו על נאמנותם לממשלה. הרפובליקנים החזיקו במרכזים ה[[תעשייה|תעשייתיים]] של הצפון, בעיר הבירה ובשאר הערים הגדולות, ברוב [[חיל אוויר|חיל האוויר]] וברוב ה[[חיל ים|צי]]. בשטחים שהצטרפו למרד, בהם חיו 11 מיליון בני אדם, היו מצויים רוב השטחים ה[[חקלאות|חקלאיים]] הפוריים של ספרד החיוניים לייצור [[מזון]]. מבחינת מצב [[מימון|פיננסי]], אוכלוסייה, [[משאב]]ים ותעשייה, היה נראה כי הרפובליקנים מוכנים טוב יותר לעימות ממושך. עם זאת, הם סבלו מממשלה חלשה, מתחים פוליטיים פנימיים וצבא מפורק.{{הערה|שם=Lannon, p. 30–32}}{{הערה|שם=Spanish Civil War 1936–9, p. 88-90|[https://limun.org.uk/FCKfiles/File/Spanish_Civil_War_Source_3.pdf Spanish Civil War 1936–9], p. 88-90}}
 
==רקע גאוגרפי==
[[קובץ:Spain heb.png|250px375px|ממוזער|מפה טופוגרפית של ספרד]]
ספרד היא ארץ הררית ו[[רכס הרים|רכסי הרים]] חוצים אותה לאורכה ולרוחבה. שאר השטח רצוף בגבעות, מישורים ו[[עמק]]ים, בהם זורמים [[נהר]]ות רבים. פני השטח המורכבים של המדינה הקלו במלחמה על שני הצדדים בבואם לבסס [[חזית (לחימה)|חזית]] קווי הגנה, והקשו על הוצאה לפועל של מתקפות יעילות. כך למשל בתחילת המלחמה השכילו הרפובליקנים לבלום מתקפות לאומניות על [[מדריד]] באמצעות שליטה ב[[מעבר הרים|מעברי ההרים]] שברכס ה[[סיירה דה גואדרמה]] שמצפון לעיר. דוגמה ידועה נוספת התרחשה לקראת סוף המלחמה, אז ביססו הרפובליקנים קו הגנה אפקטיבי על [[קטלוניה]] לאורך גדות נהר ה[[אברו]]. [[מזג אוויר|מזג האוויר]] בספרד מגוון בהתאם לפני השטח המגוונים שלה. בעוד צפון המדינה המושפע מהאוקיינוס האטלנטי מאופיין ב[[אקלים ממוזג]], דרום המדינה ומזרחה מאופיין ב[[אקלים ים-תיכוני]]. כלל הארץ נהנית ממזג אוויר מתון יחסית, ולחימה ערה התרחשה במשך כל עונות השנה. עם זאת, לנוכח החום הרב בשיא עונת הקיץ והקור והגשמים בשיא עונת החורף, לא פעם סבלו הכוחות מפגעי מזג האוויר ולכן הלחימה התמעטה.
[[קובץ:Spain languages.svg|250px|ממוזער|מפה לשונית של ספרד:{{ש}}{{מקרא2|#ddf1b4|[[ספרדית]]}}{{ש}}{{מקרא2|#f59053|[[קטלאנית]]}}{{ש}}{{מקרא2|#808080|[[בסקית]]}}{{ש}}{{מקרא2|#2b83ba|[[גליסית]]}}{{ש}}{{מקרא2|#d7191c|[[אוקסיטנית]]}}{{ש}}{{מקרא2|#91cba8|[[אסטוריאס|אסטוריאנית]]}}{{ש}}{{מקרא2|#fede99|[[אראגונית]]}}]]
 
[[קובץ:Map of the territories of the Second Spanish Republic (cropped).png|250px|ממוזער|מפת שטחי שלטונה של הרפובליקה הספרדית ערב פרוץ המלחמה:{{ש}}{{מקרא2|#FFF200|[[ספרד|ספרד גופא]]}}{{ש}}{{מקרא2|#EEB300|[[האיים הבלאריים]]}}{{ש}}{{מקרא2|#ED7D31|[[מרוקו הספרדית]]}}{{ש}}{{מקרא2|#F20000|[[האיים הקנריים]]}}{{ש}}{{מקרא2|#A20000|[[סהרה המערבית|סהרה הספרדית]]}}{{ש}}{{מקרא2|#640000|[[גינאה המשוונית|גינאה הספרדית]]}}]]
האוכלוסייה בספרד מגוונת מבחינה [[אתניות|אתנית]], [[שפה|לשונית]] ו[[תרבות]]ית. לצד רוב האוכלוסייה דובר ה[[ספרדית]], בשולי הארץ מתקיימים זה מאות שנים קבוצות מיעוט השומרות על רמות שונות של [[בדלנות|התבדלות]]. בולטים במיוחד היו דוברי ה[[קטלאנית]] וה[[בסקית]], קבוצות [[מיעוט]] בעלות תודעה לאומית משמעותית ושאיפות פוליטיות מרחיקות לכת ל[[הגדרה עצמית]]. שאיפתם של מיעוטים אלו הביאה את מרביתם לתמוך ברפובליקנים במהלך המלחמה, לנוכח סירובם של הלאומנים לשקול פשרה בנושא. לעומת זאת מיעוטים אחרים בספרד, כמו ה[[גליסיה|גליסיאנים]], שהיו בעלות מגמות בדלניות מוגבלות יותר, תמכו בדרך כלל בלאומנים.
{{-}}
 
למרות שרוב מאורעות המלחמה התרחשו בשטחה היבשתי של ספרד, ב[[חצי האי האיברי]], במלחמה גם לקחו חלק הנחלות השונות של ספרד מעבר לים, כמו [[האיים הבלאריים]] שב[[הים התיכון|ים התיכון]] ו[[האיים הקנריים]] שב[[האוקיינוס האטלנטי|אוקיינוס האטלנטי]]. בשני ה[[ארכיפלג]]ים הללו שהו בחודשים שלפני המלחמה בהתאמה הגנרלים [[מנואל גודד ליופיס]] ו[[פרנסיסקו פרנקו]], ממנהיגי הלאומנים, ועם פרוץ המרד הם לקחו את השליטה על שתי קבוצות האיים. תמונת מצב דומה אירעה גם ב[[קולוניה|מושבותיה]] של ספרד ב[[אפריקה]]: [[מרוקו הספרדית]] ושכנתה [[סהרה המערבית|סהרה הספרדית]], כמו גם [[גינאה המשוונית|גינאה הספרדית]] ששכנה הרחק דרומה משם. שלושת האזורים האלו עברו בחודשים הראשונים למלחמה לידי הלאומנים אשר שלטו בהם באופן בלתי מעורער עד לסוף המלחמה, ולכן לא אירעה בהם לחימה משמעותית (יוצא דופן היה האי [[מנורקה]] שבאיים הבלאריים שנשאר מעוז רפובליקני עד לשלהי המלחמה). הרפובליקנים, אשר נהנו בדרך כלל מעליונות ב[[לוחמה ימית|זירה הימית]], ניסו באמצעות ה[[חיל ים|צי]] שלהם לנתק את הקשר בין הנחלות הלאומניות שמעבר לים לבין מרכזם ביבשת. הלאומנים לעומת זאת, שלרוב נהנו מ[[עליונות אווירית]], התגברו על המאמץ הימי הרפובליקני בעיקר באמצעות שימוש ב[[מטוס תובלה|מטוסי תובלה]].
 
בתחילת המלחמה, לאחר תום הלחימה בערים הגדולות, 13 מיליון ספרדים עדיין היו מצויים באזורים ששמרו על נאמנותם לממשלה, אזורים שהיוו כשני שליש משטחה של ספרד. לרשות הרפובליקנים גם עמדו המרכזים ה[[תעשייה|תעשייתיים]] הגדולים של המדינה, עיר הבירה מדריד, ורוב הערים הגדולות, כמו גם שלושת [[נמל]]י ה[[מסחר]] החשובים של [[ברצלונה]], [[ולנסיה]] ו[[בילבאו]]. לעומת זאת בשטחים שהצטרפו למרד היו מצויים רוב נמלי הצי, כמו גם רוב השטחים ה[[חקלאות|חקלאיים]] הפוריים החיוניים לייצור [[מזון]]. החקלאות באזור הלאומני והרפובליקני לא נבדלו רק בפוריות הקרקע, אלא גם בסוג הגידולים בה. בעוד החקלאות במערב המדינה, אשר נשלטה על ידי הלאומנים, כללה שדות [[חיטה]] רבים ומרחבי [[מרעה]] רחבי ידיים ל[[בקר]], במזרח הרפובליקני היו כמויות גדולות של [[מטע]]י [[גפן היין|גפנים]] ו[[הדרים]]. ככל שנמשכה המלחמה, עקב היוזמה הצבאית שהפגינו הלאומנים והצלחתם להרחיב את שטחי שלטונם משנה לשנה, איבדו הרפובליקנים עוד ועוד שטחים חיוניים, נקודות מפתח חשובות ו[[משאב טבע|משאבים]].{{הערה|שם=Lannon, p. 30–32}}{{הערה|שם=Spanish Civil War 1936–9, p. 88-90|[https://limun.org.uk/FCKfiles/File/Spanish_Civil_War_Source_3.pdf Spanish Civil War 1936–9], p. 88-90}}
 
<gallery widths="310px" heights="245px" perrow="3">
[[ קובץ:Map of the territories of the Second Spanish Republic (cropped).png|250px|ממוזער|מפת שטחי שלטונה של הרפובליקה הספרדית ערב פרוץ המלחמה:{{ש}}{{מקרא2|#FFF200|[[ספרד|ספרד גופאשב[[חצי האי האיברי]]}}{{ש}}{{מקרא2|#EEB300|[[האיים הבלאריים]]}}{{ש}}{{מקרא2|#ED7D31|[[מרוקו הספרדית]]}}{{ש}}{{מקרא2|#F20000|[[האיים הקנריים]]}}{{ש}}{{מקרא2|#A20000|[[סהרה המערבית|סהרה הספרדית]]}}{{ש}}{{מקרא2|#640000|[[גינאה המשוונית|גינאה הספרדית]]}}]]
[[ קובץ:Spain languages.svg|250px|ממוזער|מפה לשונית של ספרד:{{ש}}{{מקרא2|#ddf1b4|[[ספרדית]]}}{{ש}}{{מקרא2|#f59053|[[קטלאנית]]}}{{ש}}{{מקרא2|#808080|[[בסקית]]}}{{ש}}{{מקרא2|#2b83ba|[[גליסית]]}}{{ש}}{{מקרא2|#d7191c|[[אוקסיטנית]]}}{{ש}}{{מקרא2|#91cba8|[[אסטוריאס|אסטוריאנית]]}}{{ש}}{{מקרא2|#fede99|[[אראגונית]]}}]]
 קובץ:Map of Resources in the Spanish Civil War.png|שטחי שלטונם של הלאומנים במהלך המלחמה:{{ש}}{{מקרא2|#decd87|}}יולי 1936 {{מקרא2|#e9ddaf|}}ספטמבר 1936 {{מקרא2|#f4eed7|}}אוקטובר 1936{{ש}}{{מקרא2|#e68fac|}}נובמבר 1938 {{מקרא2|#F4C2C2|}}פברואר 1939 {{מקרא2|#ffd5d5|}}אפריל 1939{{ש}}משאבים ונקודות מפתח חשובות:{{ש}}[[קובץ:Industry5.svg|17px]] מרכז [[תעשייה|תעשייתי]]{{ש}}[[קובץ:Farm - The Noun Project.svg|17px]] אזור [[חקלאות]] עיקרי{{ש}}[[קובץ:Android Emoji 2693.svg|17px]] [[נמל ימי]] מרכזי{{ש}}[[קובץ:Mining Black.svg|17px]] אזור [[מחצב]]ים ו[[מכרה|מכרות]]
 </gallery>
 
==הצדדים הלוחמים==
שורה 753 ⟵ 760:
 
למרות הדמיון בין הטרור האדום לזה הלבן, ניתן להצביע גם על הבדלים חשובים. על אף שבשני הצדדים לרוב היה הטרור לא תוצאה של זעם בלתי נשלט אלא פרי מעשה מאורגן; הטרור הלבן היה באופן מובהק יותר מאורגן, מערכתי, מתואם ומרוכז, ולכן גם אפקטיבי יותר באימה שהצליח להמיט על הקבוצות אליהן הוא כוון.{{הערה|שם=Payne, Chapter 26, p. 4–5}}{{הערה|שם=Lannon, p. 55}} רוב פעילות הטרור האדום נעשתה בחצי השנה הראשונה למלחמה, תקופה בה הממשלה הרפובליקנית לא הצליחה לאכוף סדר וחוק בשטחי שלטונה, וכתוצאה מכך אפשרה את פעילותם של קבוצות רבות שהובילו את ההרג. למרות המיתון בהוצאות להורג, הדיכוי וההרג נמשכו עד לסוף המלחמה, אם כי באופן מרוכז ומבוקר יותר. לעומת זאת פעילות הטרור הלבן הגיעה לשיאה דווקא לאחר המלחמה, בשורה של צעדים דרקוניים שערך משטרו של פרנקו לביסוס שלטונו ולרדיפת מתנגדיו.{{הערה|שם=Payne, Chapter 26, p. 4–5}}{{הערה|שם=Lannon, p. 55}} אין בנמצא נתונים מדויקים של מספרי הקרבנות של הטרור במלחמת האזרחים. עם זאת נראה שבמסגרת הטרור 50,000 בני אדם נרצחו על ידי הרפובליקנים לעומת 150,000 שנרצחו על ידי הלאומנים, מחציתם לאחר המלחמה.{{הערה|שם=“The Spanish Holocaust”, EL PAÍS}}
 
===טכנולוגיה צבאית===
{{להשלים}}
 
 
{{-}}
 
===מהפכה חברתית===