חשבונאות – הבדלי גרסאות

* עקרון מימוש ההכנסה - כאשר הסיכונים שבנכס הועברו לידי הקונה או מקבל השירות כשניתן לאמוד את ההכנסה בצורה מדויקת ואם יש התחייבויות עתידיות כנגד הנכס כמו אחריות על תיקונים גם הסכומים האלה ניתן לאמוד אותם בצורה מדויקת. יש לציין שאם בעת מתן השירות או מכירת הנכס יש ספקות משמעותיים לגבי קבלת התקבול המגיע לא ניתן לרשום בספרים הכנסה בכלל. ישנן שתי גישות: גישת הביצוע המושלם הגורסת כי התקבול יירשם עם סיום מתן השירות. וגישת הביצוע היחסי לפיה יש להכיר בהכנסה כסכום יחסי של מחיר השירות כיחס הפעולות שנסתיימו אל סה"כ הפעולות הדרושות לגמר השירות וזה במקרים מאוד ספציפיים ובודדים כמו בתקן של קבלן מבצע, בקבלן בונה לעומת זאת, אין דבר כזה.

* עקרון ההקבלה - הכרה בהוצאות הצפויות בעתיד כנגד הכנסות שהוכרו לדוגמה הוצאות חובות מסופקים אף שאין כמובן הוצאה מכירים בהוצאה בספרים כנגד הכנסה שהכרנו בה קודם וכעת יש ספקות לגבי קבלת התקבול.

* עקרון העקביות - המדיניות החשבונאית של ישות צריכה להיות מיושמת בעקביות, יישום לא עקבי של מדיניות חשבונאית של מדידה או הצגה של פריטים שונים בדוחות הכספיים יחייבו הסבר ונימוק מפורט של הישות על שינוי השיטה ולעיתים הצגה למפרע של השיטה החדשה במספרי ההשוואה של שנים קודמות.

* עקרון המהות הכלכלית - החשבונאות הפיננסית דוגלת בהכרה במהות כלכלית, זאת בניגוד לרשויות המס ושלטונות החוק הדוגלים בהכרה במהות המשפטית (צורה). עקרון המהות הקודמת לצורה הוא ההכרה כי ישנם פריטים חשבונאיים שלמרות שיש להם הגדרה משפטית מסוימת, מבחינת המהות הכלכלית שלהם עליהם להיות מסווגים להגדרה אחרת והחשבונאות הפיננסית תעדיף את הגדרת המהות הכלכלית על פני הגדרת המהות המשפטית.