ביריה – הבדלי גרסאות

יישוב יהודי בשם ביריא התקיים ב[[תקופת הבית השני]], וגדל כנראה עקב הפגיעה בצפת, ב[[עכברה]] וב[[גוש חלב]] הסמוכות בידי [[התקופה הרומית בארץ ישראל|הרומאים]] במהלך דיכוי [[המרד הגדול]] ב[[הגליל העליון|גליל העליון]]. בין היתר עברה למקום [[משמרת יקים]] ממשמרות הכהונה{{הערה|ארץ הגליל ע' קמו, ד' קלא}}{{דרוש מקור}}. ביריא נודעה בשל חכמים שונים שהתגוררו בה ב[[תקופת המשנה]] ו[[תקופת התלמוד|התלמוד]], ובהם ה[[תנאים|תנא]] רבי [[אלעזר איש ביריא]]{{הערה|[[תלמוד בבלי]], [[מסכת עירובין|עירובין]], נה, ב.}} וה[[אמוראים]] [[אבא ביראה]], רבי [[ירמיה ביראה]] ו[[עולא ביראה]]. ביישוב קבר המיוחס ל[[בניהו בן יהוידע]] שהיה מגיבורי [[דוד]]{{הערה|שם=הצפירה}}.

 

 

עדויות מאוחרות יותר מספרות על יישוב יהודי שהתקיים במקום בין [[המאה ה-12]] ל[[המאה ה-16|מאה ה-16]]. במאה ה-16 התגורר בביריה רבי [[יוסף קארו]] וכתב במקום את חיבורו "[[שולחן ערוך]]". היישוב היהודי במקום חרב ככל הנראה בתחילת [[המאה ה-17]]. בסוף המאה ה-19 מתואר מנהג צפתי להלך לאזור ביריה ב[[ראש חודש]] [[אייר]]{{הערה|שם=הצפירה|{{הצפירה||מפסח ער ל"ג בעומר בצפת|1888/05/21|00302}}}}.