יהדות ספרד – הבדלי גרסאות

כיום נמצאים [[יהודים]] צאצאי גירוש ספרד בעיקר במדינת [[ישראל]] (בעיקריהודים יוצאי צפון אפריקה והבלקן המהווים את רובם של צאצאי המגורשים מספרד), בארצות [[אירופה]] (כגון [[צרפת]], [[הולנד]], [[איטליה]], [[הבלקן]] וכו'). בצפון אמריקה (בארצות הברית ובקנדה, בעיר מונטריאול ישנה קהילה גדולה של יהודים צאצאי גירוש ספרד שהגיעו לעיר ממרוקו.) ב[[ארץ ישראל]] נהגו לקרוא לצאצאי המגורשים ספניולים, זאת כדי להבדילם מצאצאי המוסתערבים ואחרים שאימצו את ההלכה ו[[נוסח התפילה]] שלהם אך חסרו שורשים בספרד עצמה.

התפוצה של המגורשים מחצי האי האיברי התפרשה לכמה קבוצות, שהוסיפו לקיים ביניהן סולידריות וקשרים נרחבים. החלוקה הבסיסית הייתה בין "ספרדים מערביים" ל"ספרדים מזרחיים", או "עות'מאניים". האחרונים פנו ל[[העולם המוסלמי|ארצות האסלאם]], והתיישבו בשולטנות העות'מאנית ובצפון אפריקה. ב[[מגרב]] הייתה להם השפעה גדולה על ארחות היהודים המקומיים ששינתה אותם במידה רבה, אך למעט כיסים מבודדים כ[[טנג'יר]] ו[[תטואן]] בהם הוסיפו לדבר בניב היהודי-ספרדי ([[חכיתיה]]), רובם נטעמונטמעו בבני האזור. לקדמת ה[[משריק]], בארצות כמו [[סוריה]] ו[[מצרים]], הגיעו גלים גלים של יהודים ספרדים. על אף המגעים והשיתוף עם המקומיים, חלקם שמרו על ייחוד ניכר עד המאה ה-19. נוסח התפילה וההלכה שלהם נעשו דומיננטיים בכל המרחב והרחק הלאה, אף שרוב יושביו, כמו [[יהדות בבל]], נעדרו כל קשר למגורשים; בשלהי [[המאה ה-18]] עוד שכנע ה[[שד"ר]] [[יוסף ממן]] את יהודי בוכרה להחליף את [[נוסח פרס]] העתיק בנוסח ספרד. רק בבלקנים ובטורקיה הצליחו הספרדים לבלוע את הקהילות שקדמו להם, [[רומניוטים]] ואשכנזים, ולשמר במידה רבה את ההומוגניות שלהם. באזורים אלה שגשגה שפת ה[[לדינו]] עד המאה ה-20.