יוסף בן גוריון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
מ ←‏פתיח: קישורים פנימיים
שורה 1:
'''יוסף בן גוריון''' היה מראשי "ממשלת החירות" המתונה, שהנהיגה את היהודים בארץ ישראל בחלקו הראשון של [[המרד הגדול]] ב[[האימפריה הרומית|רומאים]].
 
לאחר פרוץ [[המרד הגדול]] ולאחר מפלתו הצבאית של [[קסטיוס גלוסגאלוס]], אשר ניסה לדכא את המרד, הוקמה בשנת [[66]] "ממשלת חירות" ב[[ירושלים]]. בין בעלי התפקידים בממשלה היה '''יוסף בן גוריון''', אשר יחד עם [[חנן בן חנן]] מונה למפקדה הצבאי של [[ירושלים]], ופעל לחיזוק חומותיה.{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''[[תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים]]''', ספר ב, פרק כ, פסקה ג, סעיף 563.}} הממשלה כללה את נציגי המעמדות העשירים, ה[[צדוקים]], הכוהנים, האצילים והעשירים, ונראה שיוסף בן גוריון בא מתוכם, מאחר ש[[יוסף בן מתתיהו]] מזכיר לפני כן את '''גוריון בן יוסף''' כאחד מ"האנשים נשואי הפנים בקרב העם".{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים''', ספר ד, פרק ג, פסקה ט, סעיף 159.}}
 
בחורף של שנת [[67]] נרצח חנן בן חנן על ידי ה[[אדום (עם)|אדומים]] שהזמין [[יוחנן מגוש חלב]] לסייע לו במלחמות הפנימיות שבין הקנאים שבראשותו, ובין ממשלת המתונים. במעשי רצח אלו, בהם נספו אלפי אנשים, ובהם ראשי "ממשלת החירות", חנן בן חנן ו[[יהושע בן גמלא]]. לאחר עזיבת האדומים, המשיכו הקנאים במסע חיסול שכבת ההנהגה הלאומית (שנת [[68]]). הם רצחו את נכבדי העיר וגם את גיבורי המלחמה, מתוך חשש שאלה יתעמתו איתם ויענישו אותם. בין הנרצחים היה גם '''גוריון''', שיוסף בן מתתיהו אומר עליו שהיה "איש רם המעלה והיחש, חובב שלטון-עם ומלא רוח אהבת הדרור מכל יתר היהודים, כי ישרת לבו ויתר מעלות רוחו הכריעו אותו לטבח".{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים''', ספר ד, פרק ו, פסקה א, סעיף 358.}}