קונאן הברברי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קידוד קישורים, החלפות (גרסת), קו מפריד בטווח מספרים, אחידות במיקום הערות שוליים |
|||
שורה 7:
קונאן הברברי נוצר על ידי רוברט ארווין הווארד והיה יורשו האומנותי של דמות אחרת שיצר הווארד מוקדם יותר, דמות שנקראה [[קאל האטלנטי]]{{אנ|Kull of Atlantis}}. הווארד חיפש במשך חודשים השראה לדמות עבורה יוכל לכתוב סיפורים ולפרסם במגזיני הפאלפ שהיו נפוצים למדי בימי חייו, ובעיקר ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות השלושים]] של [[המאה העשרים]]. בשנת [[1931]] כתב האוורד סיפור קצר בשם "אנשי האפלה" (People of the Dark) שנתפרסם במגזין ''[[Strange Tales of Mystery and Terror]]''{{אנ|Strange Tales (pulp magazine)}} ב[[יוני]] של שנת [[1932]]. הסיפור מתואר על ידי ה[[פרוטגוניסט]] המקריין בגוף ראשון בעודו מגולל את סיפורה של דמות שהייתה התגלמותו בגלגול הקודם: קונאן, [[אנטי גיבור]] ברברי שחור שיער, שסוגד לישות אלוהית בשם [[קרום (אל)|קרום]]{{אנ|Crom (fictional deity)}}.
בפברואר [[1932]] נפש הווארד באזור [[ריו גראנדה]], ובמהלך חופשתו המשיך בהגיית דמותו של קונאן בעודו כותב את הפואמה "[[קימריה]]"{{אנ|Cimmeria (poem)}} (Cimmeria, ארץ הולדתו של קונאן) שנכתבה בהשפעת כתביו של [[פלוטרכוס]]. בסבירות גבוהה התהוותה דמותו של קונאן באותם ימים, כמו גם העידן בו מתרחשים סיפוריו של קונאן - [[העידן ההייבורי]] {{אנ|Hyborian Age}}, נכתבו בהשפעת ספרו של [[תומאס בולפינץ']]{{אנ|Thomas Bulfinch}} ''The Outline of Mythology'' (שנת הוצאה: 1913) אשר הלהיב את הווארד "למזג באופן קוהרנטי את שאיפותיו הספרותיות יחד עם אלמנטים פיזיים אוטוביוגרפיים שיניחו את הבסיס ליצירת דמותו של קונאן".{{הערה|שם=Hyborian Genesis|1=פטריס לונט, Hyobrian Genesis, פרק 1: עמ'
לאחר שחזר מחופשתו ולאחר שנתמלא בהשראה, שקד הווארד על שכתובו של סיפור קצר שכתב ב-1929, ''[[By This Axe I Rule]]''{{אנ|By This Axe I Rule!}}, שבו הפרוטגוניסט הוא קאל האטלנטי (ידוע גם כ"קאל הכובש"). את השכתוב ערך הווארד על מנת להתאימו לרוחו של הגיבור החדש שלו, קונאן, בעודו משנה את שם הסיפור ל- ''[[The Phoenix on the Sword]]''{{אנ|The Phoenix on the Sword}} ("הפיניקס על החרב"). בו זמנית כתב הווארד עוד שני סיפורים קצרים ''[[The Frost-Giant's Daughter]]''{{אנ|The Frost-Giant's Daughter}} ("ביתו של ענק הכפור") שנכתב בהשראת הסיפור ה[[מיתוס|מיתי]] היווני על הנימפה [[דפנה (מיתולוגיה)|דפנה]] וסיפור אחר בשם ''[[The God in the Bowl]]'' {{אנ| The God in the Bowl}} ("האל בקערה"). שני הסיפורים הללו נדחו על ידי המגזין Weird Tales, אך "הפיניקס על החרב" התקבל על ידי עורך המגזין [[פרנסוורת' סמית]] {{אנ|Farnsworth Wright}}, ופרסומו הותנה בשכתוב מינורי של כמה פרטים.{{הערה|שם=Hyborian Genesis}}
שורה 14:
==סיפורי קונאן לאחר מותו של הווארד==
לאחר מותו של הווארד זכויות היוצרים על סיפוריו ודמותו של קונאן השתלשלו בין מספר ידיים, עד אשר הגיעו לסופרי הפנטזיה [[ליון ספראג דה קאמפ]]{{אנ|L. Sprague de Camp}} ו[[לין קארטר]] {{אנ|Lin Carter}}, אשר ערכו, צנזרו או "חתכו" קטעים מהסיפורים ולפעמים אף שכתבו אותם. למעלה מארבעים שנה לא התפרסמו סיפוריו המקוריים של הווארד אודות קונאן, אך נרשם מקרה אחד שבו היה ניסיון לעשות כן. ב-1977, ניסו בבית הדפוס וההוצאה לאור האמריקאי "ברקלי" לחזור למקורות האומנותיים של קונאן הברברי, דבר שלא צלח והסיפורים שיצאו תחת ההוצאה היו כבר ערוכים.
במהלך [[שנות השבעים]], [[שנות השמונים]] ו[[שנות התשעים]], יצאו גרסאות רבות לסיפוריו של קונאן, אלה ציירו את קונאן כפי שהוא מוכר לקוראים בתרבות הפופולרית. אותן הוצאות ספרותיות יצאו בדרך-כלל ככרוניקות של נובלות או חוברות קומיקס וכולם נכתבו על ידי סופרים וכותבים שונים. במהלך שנות השמונים והתשעים, אלו שהחזיקו בזכויות היוצרים על דמותו של קונאן הותירו לפרסום את סיפוריו המקוריים של הווארד, כאשר בו זמנית שאר הגרסאות לסיפוריו של קונאן נמכרים גם כן.
בשנת [[2000]], ההוצאה לאור הבריטית "[[Victor Gollancz Ltd]]"{{אנ|Victor Gollancz Ltd}} הוציאה שני כרכים המכילים את הסיפורים המקוריים של קונאן, כחלק מהקמפיין להוצאת יצירות מופת מתחום הפנטזיה לאור. חלק מסיפורי קונאן שהודפסו והוצאו במסגרת שני הכרכים, היו כאלה שלא פורסמו אף פעם
בשנת [[2003]] הוציאה ההוצאה לאור הבריטית "Wandering Star" סדרה תלת-כרכית של ספרים, אשר מכילה מכתבים, פואמות ומאמרים שכתב הווארד עצמו ובהם הוא מתאר את הגותו את דמותו של קונאן ואת הרעיונות שעומדים מאחורי מאפייני הדמות. שני הכרכים הללו הציעו לקוראים מבט היסטורי ומלומד יותר אודות קונאן, וזאת כאמור על ידי פרסומם כמלל מקורי של הווארד. הכרך הראשון נקרא ''Conan of Cimmeria: Volume One 1932–1933'' (יצא ב-2003, בארצות הברית ידוע גם כ"''The Comming of Conan the Cimmerian''") והוא הכיל הערות והסברים על הרקע התקופתי (העידן ההייבורי) לסיפוריו של קונאן, כמו גם פואמות ומכתבים ששפכו אור על הולדת הדמות קונאן - כל אלה נכתבו על ידי הווארד עצמו. לאחר מכן יצאו שני הכרכים האחרים: ''Conan of Cimmeria: Volume Two 1934'' (שנת 2004) ו-''Conan of Cimmeria: Volume Three 1935–1936'' (שנת 2005, יצא בארצות הברית תחת השם "''The Bloody Crown of Conan and The Conquering Sword of Conan''"). בין השאר, הכילו כל שלושת הכרכים גם את סיפוריו המקוריים של קונאן הברברי, ללא עריכה.
שורה 26:
בשנת 2011 הופק סרט הקולנוע "קונאן הברברי" בבימויו של הבמאי הגרמני [[מרקוס ניספל]]{{אנ|Marcus Nispel}}.
בעברית הופיעו שמי סיפורי הקומיקס הראשונים בסדרת מארוול על קונאן. הם הופיעו במגזין "משהו". תרגום של החוברת הראשונה על קונאן בהוצאת מארוול, המתארת את עברו ואת עתידו של קונאן. הסיפור "קונאן מגיע " פורסם שוב במגזין "יקום תרבות" ברשת ב-2017.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.yekum.org/2017/02/
אחר מכן פרסם “משהו” סיפור אחד נוסף על עלילות קונאן, בשם “מאורת אנשי החיות”. מאז לא יצאו עוד בעברית קומיקסים נוספים על קונאן.
מאז יצא
▲בעברית הופיעו שמי סיפורי הקומיקס הראשונים בסדרת מארוול על קונאן. הם הופיעו במגזין "משהו". תרגום של החוברת הראשונה על קונאן בהוצאת מארוול, המתארת את עברו ואת עתידו של קונאן. הסיפור "קונאן מגיע " פורסם שוב במגזין "יקום תרבות" ברשת ב-2017<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.yekum.org/2017/02/%d7%a7%d7%95%d7%a0%d7%90%d7%9f-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%91%d7%a8%d7%99-%d7%9e%d7%92%d7%99%d7%a2/|הכותב=אלי אשד|כותרת=קונאן הברברי מגיע!|אתר=יְקוּם תַּרְבּוּת|תאריך=2017-02-20|שפה=|תאריך_וידוא=2020-04-08}}</ref>.
▲אחר מכן פרסם “משהו” סיפור אחד נוסף על עלילות קונאן, בשם “מאורת אנשי החיות”. מאז לא יצאו עוד בעברית קומיקסים נוספים על קונאן.
▲מאז יצא לאור בעברית קובץ של סיפורי הפרוזה המקוריים על קונאן, “קורות קונאן הברברי”, בתרגום רז גרינברג, בהוצאת מובי דיק (2012), קובץ שהיה אמור להיות הראשון בסדרה שתקיף בעברית את כל סיפורי קונאן בעברית.
==קישורים חיצוניים==
| |||