תקנות שעת חירום – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 6:
ההכרזה של [[מועצת העם]] על מצב חירום ב[[מדינת ישראל]] ניתנה זמן קצר לאחר הקמת המדינה.
השימוש העיקרי של תקנות שעת חירום הוא בזמן [[מלחמה]] כוללת, למצבים בהם נדרשת הפעלת סמכות שאינה קיימת בחקיקה של [[הכנסת]] וכאשר מצב החירום אינו מאפשר להמתין עד להשלמת [[חקיקה בישראל|תהליך החקיקה]]. בפועל, כחלק מהיערכות המדינה ל[[מצב חירום (ישראל)]], נכתבות "תקנות מגירה" אשר נחתמות בשעת חירום בהתאם לצורך על ידי השר הרלוונטי. תוקפן של תקנות שעת חירום מוגבל לשלושה חודשים לכל היותר, אם תוקפן לא מוארך על ידי חוק רגיל של הכנסת.
במהלך השנים הפך השימוש בתקנות לשעת חירום לנדיר יותר ויותר. בעוד שהשימוש בהן היה נפוץ בראשית ימי המדינה, הוא היה לנדיר ביותר החל מסוף שנות השמונים.
| |||