המרד היעקוביטי של 1745 – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 38:
 
===קרב קולודן===
[[קובץ:After Culloden- Rebel Hunting.jpg|300px|ממוזער|חיילים בריטים מחפשים יעקוביטים לאחר קרב קולודן.]]
{{הפניה לערך מורחב|קרב קולודן}}
ב-[[8 באפריל]] הבריטים יצאו מאברדין לכיוון כוח המורדים באינוורנס ושני הכוחות נפגשו בשדה הקרב ב[[קרב קלודן|קולודן]] (מספר קילומטרים מזרחית לאינוורנס). היעקוביטים ניסו להפתיע את הכוח הבריטי ובליל ה-15 באפריל יצאו לצעדה לילית קשה במטרה לאגף את הבריטים, המהלך לא הצליח להפתיע את הבריטים וגרם לכוח היעקוביטי להתייצב בשדה הקרב כשהוא מותש ועם רק 5,000 - שכן מספר רב של לוחמים פספסו את שדה הקרב במהלך הלילה. מולם ניצב הכוח הבריטי של כ-8,000 חיילים בפיקוד דוכס קמבלרנלד, אלא נהנו מנקודת פתיחה עדיפה בהרבה לאחר שהחיילים ישנו טוב בלילה וזכו לאספקה סדירה בשבועות שקדמו לקרב, שלא כמו היעקוביטים שסבלו ממחסור בציוד ומזון מאז הגעתם לצפון סקוטלנד.
 
החיילים הבריטים היו מאומנים היטב ופיתחו שיטות לחימה כנגד סגנון הלחימה של ההילנדרים הסקוטים ובמיוחד 'הסתערות ההיילנדים', שדה הקרב הבוצי מנע מהיעקוביטים את הייתרון שבהסתערות זו והביא את כל הכוח לתקוף באגף הימני בין הביצות. בקרב שערך פחות משעה, הביס הכוח הבריטי את היעקוביטים במחיר של 50 הרוגים ו-259 פצועים, אל מול בין 1,500 ל-2,000 יעקוביטים שנהרגו בקרב ובמרדף הבריטי אחר הכוח הסקוטי הנסוג. קרב קולודן נחשב לקרב היבשתי האחרון על אדמת בריטניה, הוא הביא לסיום המרד ודיכא את השאיפות השלטוניות של היעקוביטים. לאחר הקרב השלטונות הבריטים הכו את הסקוטים ביד קשה במטרה להשליט סדר ולמנוע תסיסות עתידיות, כחלק מכך הוטלו חוקים רבים כנגד התרבות ה[[שבט סקוטי|שבטית]] והכוח המנהלי והחברתי של השבט והאצולה הסקוטית, חוקים שנאכפו על ידי יחידות צבאיות בריטיות שגוייסו ברחבי סקוטלנד ובראשם אצילים נאמנים לכתר הבריטי.
==אחרית דבר==
[[קובץ:After Culloden- Rebel Hunting.jpg|300px|ממוזער|חיילים בריטים מחפשים יעקוביטים לאחר קרב קולודן.]]
 
==המרד בתרבות==
לאחר דיכוי המרד השלטונות הבריטים הכו את הסקוטים ביד קשה במטרה להשליט סדר ולמנוע תסיסות עתידיות, כחלק מכך הוטלו חוקים רבים כנגד התרבות ה[[שבט סקוטי|שבטית]] והכוח המנהלי והחברתי של השבט והאצולה הסקוטית, חוקים שנאכפו על ידי יחידות צבאיות בריטיות שגוייסו ברחבי סקוטלנד ובראשם אצילים נאמנים לכתר הבריטי. בין היתר אצילים רבים איבדו את תאריהם וכוחות צבאיים של שבטים בוטלו, כך נאסר שימוש בנשק, [[טארטן]] ואף נאסר שימוש ב[[חמת חלילים]] - איסורים שבהדרגה הורמו ומותנו. מנהיגי המרד נאסרו ונשלחו לגלות, שלושה מהם הוצאו להורג בהם רוזן קילמרנוק, הלורד בלמרינו מ[[שבט אליפינסטון]] והלורד לובט מ[[שבט פרייזר]], מפקד 'רגימנט קמרון' ארצ'יבלד קמרון ([[שבט קמרון]]) הוסגר אף הוא בהמשך והוצא להורג ביוני ב[[מצודת לונדון]] - הוא אחרון המוצאים להורג לאחר המרד.
 
==ראו גם==