מוזיאון האמנות של סאו פאולו – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Masp-subsolo.jpg|ימין|ממוזער| חדר תערוכות, מוזיאון סאו פאולו לאמנות.]]

[[קובץ:Masp_-_expo100maravilhas1.jpg|ימין|ממוזער| תערוכת "100 הפלאים".]]

הבניין הנוכחי של המוזיאון הוקם על ידי עיריית סאו פאולו ונחנך בשנת 1968, בנוכחות [[אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת|המלכה אליזבת השנייה של בריטניה]]. הוא מפורסם בשל מראהו ה[[ברוטליזם|הברוטליסטיברוטליסטי]] המדהים ונחשב לאחד מציוני הדרך של [[אדריכלות מודרנית|הארכיטקטורה המודרנית]] הברזילאית. על פי ההנחיות התכנוניות נקבע שהבניין יוקם באתר של [[בלוודרה (אדריכלות)|בלוודרה]] טרינון לשעבר, [[שדרות פאוליסטה|בשדרת פאוליסטה]], באופן שיאפשר צפייה ממפלס הרחוב על אזור מרכז העיר והרי קנטאריירה . ז'וזה בורג'ס דה פיגירידו, המשקיע שמכר את חלקת הקרקע לעירייה, כתב לעירייה מסמך הנחיות בלתי מחייב ובו ביקש לשמור על האתר כ"מקום ציבורי לתמיד ". בעוד שבשנים שלאחר מכן פרויקטים רבים שהוצעו התעלמו מבקשתו, הרעיון של קונסטרוקציה תת-קרקעית או, להפך - מורמת מעל פני הקרקע, הוא שנבחר על ידי האדריכלית [[לינה בו ברדי]] והמהנדס ז'וזה קרלוס פיגירידו פראז מתוך כבוד לבקשה. הם הגו רעיון של הקמת גוש תת-קרקעי וכן מבנה מוארך, שיתנשא בגובה שמונה מטרים מעל הקרקע, תוך שימוש בארבעה עמודים המחוברים ביניהם על ידי שתי קורות בטון ענקיות, תכנון שהותיר שטח פתוח ומפולש באורך {{יחידות|74|m}} - בין העמודים ומתחת לקורות - הגדול ביותר עולם באותה תקופה, דבר שנחשב לתעוזה גדולה באותה העת. הבניין היווה נקודת פתיחה לשימוש בטכניקת [[בטון מזוין|הבטון המזוין]] בברזיל.

סך שטחו של המוזיאון, כ־10,000 מטר רבועים, כולל - מלבד חדרי התצוגה הקבועה והזמנית, גם [[ספרייה|ספריה]], גלריית תמונות, גלריית סרטים, גלריית וידאו, שני אולמות [[אודיטוריום]], מסעדה, חנות, חדרי סדנאות, משרדים ואזור לשירותים טכניים. המתקנים והגימור של הבניין הם פשוטים, כפי ש[[לינה בו ברדי|לינה בו]] עצמה מתארת: "מראה של בטון, סיד, מרצפות אבן המכסות את האולם הציבורי הגדול, זכוכית מחוסמת, קירות נקיים. ריצוף גומי שחור תעשייתי המכסה את רצפת החללים הפנימיים. הגלריה ממנה נשקף הנוף היא מעין 'כיכר', עם צמחים ופרחים מסביב, מרוצפת בקווים מקבילים, על פי המסורת האיברו-ברזילאית. יש גם חללי מים, מראות מים קטנות עם צמחי מים.<ref name="CEDAC">CEDAC. [http://www.aprenda450anos.com.br/450anos/vila_metropole/2-4_museu_arte.asp São Paulo 450 anos]. Retrieved on 2007-6-26.</ref> [...] לא חיפשתי יופי. חיפשתי חופש ". בשנת 2003, המבנה נרשם גם כמבנה מורשת לאומית על ידי המכון הברזילאי למורשת היסטורית ואמנותית.

בין השנים 1996–2001, ביצעה הנהלת המוזיאון הנוכחית [[רפורמה]] עצומה ושנויה במחלוקת. על אף ששיקום המבנה הכללי היה הכרחי, האדריכל ומנהל המוזיאון לשעבר ג'וליו נבס החליט על החלפת הרצפה המקורית שעיצבה [[לינה בו ברדי]], התקנת מעלית שנייה, הקמת קומה תת-קרקעית שלישית והחלפת מראות המים לגנים. אדריכלים רבים טוענים כי הרפורמה גרמה לפגיעה באופי המיוחד של הפרויקט המקורי של לינה. <ref>{{Cite web|url=http://www.canalcontemporaneo.art.br/brasa/archives/000307.html|title=MASP pede socorro!|language=Portuguese|last=João Domingues|publisher=[[Canal Contemporâneo]]|date=2004-10-28|accessdate=2007-06-26}}</ref>