המגזר השלישי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לתעסוקה בישראל |
אחידות במיקום הערות שוליים |
||
שורה 7:
==הגדרה==
מגזר שלישי הוא מושג תאורטי שהתגבש בשנות השבעים של המאה הקודמת. ארגונים ללא מטרת רווח ולא ממשלתיים היו פעילים לפני שהוכנסו תחת הגדרה זו, ואף היו כפופים כבר לחוקים ותקנות במדינות השונות. אך הרעיון להכניס את הגופים הללו תחת אותה מטריה תאורטית לא נעשה קודם לכן. ההכרה במגבלות המדינה והסקטור הפרטי הובילו חוקרים לחיפוש אחר דרך שלישית
למגזר שלישי אין הגדרה אחת והוא מושפע בכל מקום מהגדרות משפטיות ספציפיות, ירושות תרבותיות ומדיניות בחברות לאומיות שונות{{הערה|שם=הערה מספר 26265483:1|{{צ-מאמר|שם=The Sociology of Nonprofit Organizations and Sectors|קישור=http://www.annualreviews.org/doi/10.1146/annurev.so.16.080190.001033|כתב עת=Annual Review of Sociology|שנת הוצאה=1990-8|עמ=137–159|כרך=16|doi=10.1146/annurev.so.16.080190.001033|מחבר=Paul J. DiMaggio, Helmut K. Anheier}}}}.
שורה 58:
ב[[ישראל]], מרבית ארגוני המגזר השלישי מאוגדים כ[[עמותה רשומה|עמותות רשומות]], אולם [[אגודה עות'מאנית|אגודות עות'מאניות]], [[אגודה שיתופית|אגודות שיתופיות]], [[חברה בע"מ]], ארגונים בינלאומיים וכו'. בטרם הקמת המדינה, המגזר השלישי מילא תפקיד מרכזי בתחומי הבריאות, החינוך, הרווחה, התרבות והמחקר, ושימש גם בסיס להקמת המדינה שבדרך. מאז שנות השמונים של המאה ה-20, התרחב המגזר השלישי בישראל ולארגונים אלו תפקידים רבים יותר ויותר, ולעיתים הם מהווים תחליף למגזר הציבורי.
בשנת [[2007]] היו רשומות 43,000 עמותות, על פי נתוני המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי ב[[אוניברסיטת בן-גוריון]]{{הערה|שם=חגי|חגי כץ והילה יוגב-קרן, [http://cmsprod.bgu.ac.il/NR/rdonlyres/9283A9F6-341C-48FD-839A-3993B88A8BB4/127742/ShukHaAvoda_SMALL_180413.pdf שוק העבודה של המגזר השלישי בישראל], המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי, אוניברסיטת בן-גוריון, מרץ 2013}}, בשנת 2011 היו רשומים 34,398 ארגונים ללא מטרות רווח
===פעילות===
שורה 71:
=== מקורות מימון ===
בשנת 2016 מקורות המימון של המגזר השלישי היו: .העברות מממשלה - 50.3%; ההכנסות ממכירת שירותים - 34.1%; תרומות מחו"ל - 7.8% ותרומות ממשקי בית, מעסקים בישראל 6.9%. החלקים היחסיים השונים במימון מלכבמקורות המימון לארגוני מגזר שלישי כמט לא השתנו בשנים 2017-2018{{הערה|שם=מלכר|{{קישור כללי|כתובת=https://www.cbs.gov.il/he/mediarelease/DocLib/2019/271/08_19_271b.pdf?fbclid=IwAR2WwspivUoMGp2qkVawZGMR2jTETtlD0s9syRyGeOvhQOzyvtcz9zkuYHw|הכותב=אסנת חזן|כותרת=הכנסות והוצאות מלכ"רים 2016–2018|אתר=הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה|תאריך=3 בספטמבר 2019}}}}.
===כח עבודה במגזר השלישי===
כח העבודה במגזר השלישי כולל עובדים בשכר ומתנדבים. בשנת 2016 עבדו מעל 473,000 איש והתנדבנו כמעט 480,000 איש{{הערה|
{| class="wikitable" border="2"
! תחום פעילות
שורה 124:
|2.3
|}
נכון ל-2013, רוב עובדי המגזר השלישי עבדו במחוזות תל אביב וירושלים{{הערה|שם=חגי}}
שורה 158 ⟵ 157:
====תנאי עבודה ושכר====
על פי מחקר שנעשה ב-2013 באוניברסיטת בו גוריון עולה שתחלופת העובדים בארגוני המגזר השלישי גבוהה: כשני שלישי מהמועסקים הם בעלי וותק של עד שנתיים בארגון רק רבע מכוח האדם עובד בארגונים מעל לשש שנים. בשנים 2000 עד 2009 רק כשליש מכלל
המועסקים בארגוני המגזר השלישי הועסקו שנים עשר חודשים רצופים במהלך שנת עבודה. 6.4% בלבד מכלל כוח האדם הועסק בתפקידי ניהול. ממוצע השכר החודשי בקרב מועסקים במגזר השלישי עמד בשנת 2009 על 4,230 ש"ח למשרה בפועל. בשנת 2008 יחס השכר הממוצע (חלקו של השכר מעבודה במשרה המדווחת בהשוואה לכלל השכר של אותו אדם) במגזר עמד על 0.62 נתון המעיד על "השלמת הכנסה" של עובדי המגזר במשרות נוספות. תחום הבריאות הוא התחום בו השכר הממוצע היה הגבוה ביותר ועמד על 7,904 ש"ח בממוצע בעוד השכר בתחומים "דת", "ארגוני אזרחים" ו"תרבות ופנאי" היה הנמוך ביותר - כ-3,100 שקלים. שכר הגברים במגזר השלישי גבוה משכר הנשים: השכר הממוצע לאישה בשנת 2009 היה 3,667 ש"ח והשכר הממוצע לגבר היה 5,410 ש"ח{{הערה|שם=חגי}}. שכר המנכ"לים הממוצע בתקופה הנחקרת היה 17,000 ש"ח{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000843466|הכותב=עינב בן יהודה|כותרת=המגזר השלישי: תעסוקה חלקית ב-4,200 שקל ברוטו לחודש|אתר=גלובס|תאריך=2013-05-13|שפה=he|תאריך_וידוא=2019-07-16}}}}. ב-2010, על בסיס דיווח לרשם העמותות של חמש מקבלי השכר הגבוהה, ממוצע השכר עמד של 8,777 ש"ח
===מיסוי===
| |||