רצח ארלוזורוב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←חקירה: קישורים פנימיים |
←חקירה: קישורים פנימיים |
||
שורה 48:
הרצח עורר זעזוע עצום ביישוב, בגלל אישיותו הבכירה של הנרצח. החשד העיקרי נפל על אנשי התנועה הרוויזיוניסטית, שאיבתם לארלוזורוב והביקורת החריפה נגדו בעיתונם היו טריים עדיין בדעת הקהל.
תוך זמן לא רב נעצרו מספר חשודים בקשר לרצח ביניהם היו אנשי התנועה הרוויזיוניסטית: [[אברהם סטבסקי]], [[צבי רוזנבלט]], יהודה מינץ, ו[[אב"א אחימאיר]], איש רוח ו[[פובליציסט]] רוויזיוניסטי, שייסד תנועה שנקראה "[[ברית הבריונים]]". בנוסף לאלו נעצרו אף חשודים [[ערביי ישראל|ערבים]] ו[[קומוניסטים]].{{הערה|[[דוד תדהר]], '''בשירות המולדת''', תל אביב: הוצאת ידידים, 1961 עמוד 383}} סטבסקי היה שכנו לחדר של אחימאיר, ורוזנבלט היה [[בית"ר]]י מ[[פלוגות הגיוס של בית"ר|פלוגת כפר סבא]]. החשד העיקרי נפל על סטבסקי ורוזנבלט, אף על פי שלשניהם היה אליבי בדמות עדים שראו אותם ב[[ירושלים]] ביום שישי בערב, הערב בו נרצח ארלוזורוב.{{הערה|[[דוד תדהר]], '''בשירות המולדת''', תל אביב: הוצאת ידידים, 1961 עמוד 384 {{ציטוטון| ד"ר אב"א אחימאיר ואברהם סטבסקי מסרו רשימת עדים: פרופ' [[נחום סלושץ]], הסופר אברהם אלמליח, ברוך שוחטמן, העו"ד מרדכי
[[ראלף בודילי]] נתמנה לשופט חוקר שליווה את החקירה. החקירה המוקדמת החלה ב-[[20 ביולי]] 1933. ב-32 הישיבות הבאות נחקרו כל העדים בזה אחר זה. הישיבות נערכו כאחת לשבוע. בין העדים שהופיעו בפני השופט בודילי היו [[סימה ארלוזורוב]] אלמנת הנרצח, [[הארי רייס]], ראש [[הבולשת הבריטית]], שגבה בליל הרצח את הודעתה של סימה בה מסרה לו את תיאור המתנקשים, גששים שבדקו את זירת הרצח, קצין המשטרה [[ארנסט סטפורד]] שליווה את סימה ב[[מסדר זיהוי|מסדרי הזיהוי]] של סטבסקי ורוזנבלט, והחשודים עצמם - סטבסקי, רוזנבלט ואחימאיר. בעת החקירה המוקדמת נתגלו לפתע, ב-[[26 בינואר]] 1934, שני חשודים נוספים. ערבי בשם עבדול מג'יד מסר מרצונו הודאה במשטרה שארלוזורוב נרצח על ידו ועל ידי חברו עיסא דרוויש. עבדול מג'יד הובא לחקירה בפני השופט בודילי אך חזר בו מן ההודאה, ושוב חזר והודה, ולבסוף חזר בו כליל מעדותו וטען שסטבסקי ורוזנבלט הבטיחו להם אלף לירות (סכום עתק באותם הימים) תמורת הודאתו.
|