רב סעדיה גאון – הבדלי גרסאות

רס"ג כתב פירוש למקרא המחולק לשני חלקים. תרגום לשפה ה[[ערבית]] המשלב בקצרה פירושים וביאורים, ושמו "תפסיר", וכן פירוש רחב, העוסק בהיבטים פרשניים, הלכתיים, דקדוקיים ופולמוסיים, והוא מכונה "שרח". להלן חלקי פירושי המקרא:

 

 

למרות הידיעות ההיסטוריות על תרגום ערבי שנעשה על ידי חכם מוסלמי בתחילת [[המאה ה-9]], הרי תרגומו של רס"ג נעשה על כל ספרי המקרא, ובשל תפוצתו הרבה נבחר כתרגום הערבי החשוב ביותר. מטרתו של רס"ג הייתה לקרב את התנ"ך על ידי תרגומו, הן ליהודים דוברי ערבית והן לבני הדתות האחרות.

במסגרת 'פרויקט סעדיה גאון' של הרב יום טוב גינדי ראו אור שני כרכים המכילים את התפסיר לחומשים בראשית ושמות, בשלושה מדורים: בערבית בגופן ערבי תקני, בערבית-יהודית מנוקדת, ובתרגום לעברית. לתפסיר נלווה ליקוט ביאורים.

 

הפירוש הארוך ל[[ספר בראשית]] מוזכר ברבים מחיבורי רס"ג האחרים וכן בחיבורי הבאים אחריו. לפי דברי בניו הוא נכתב רק על חציו הראשון של ספר בראשית, עד [[פרשת ויצא]], ועל השאר לא כתב פירוש ארוך (אלא 'ספר הפרחים' שהוא קצר יותר, אותו כתב על כל חמשה חומשי תורה).

 

חלק גדול משרח בראשית פורסם על ידי [[משה צוקר]], בשם "פירושי רב סעדיה גאון לבראשית", בצירוף מבוא תרגום והערות. החיבור מיוסד על קטעי הגניזה שזיהה עם הפירוש. נכון לשנת [[2016]], עוסק [[נביה בשיר]] בהתקנת מהדורה חדשה של הפירוש{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://in.bgu.ac.il/Pages/news/Nabih-Bashir.aspx|כותרת=אוניברסיטת בן-גוריון בנגב - ד"ר נביה בשיר – זוכה מלגת משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל ע"ש צבי ינאי|תאריך_וידוא=2020-04-11|אתר=in.bgu.ac.il}}}}

 

הפירוש הארוך ל[[ספר שמות]] דומה לפירוש לספר בראשית. חלקים גדולים ממנו פורסמו על ידי [[יהודה רצהבי]] בשם "פירושי רב סעדיה גאון לספר שמות". [[חגי בן-שמאי]] עוסק, נכון לשנת [[2019]], בהתקנת מהדורה מתוקנת של חציו הראשון של הספר. רס"ג כלל בחיבורו גם נספחים, ובהם הרחיב עניין מסוים. בין הנספחים לספר שמות הוא פירוש עשר שירות הנספח לפרשת בשלח, ופירוש [[עשרת הדיברות]] הנספח לפרשת יתרו{{הערה|שם=הערה מספר 25786392:1|{{צ-ספר|מחבר=חגי בן-שמאי|שם=מפעלו של מנהיג|מקום הוצאה=ירושלים|שנת הוצאה=תשע"ה|עמ=}}}}.

 

גם ל[[ספר ויקרא]] כתב רס"ג שרח, והוא כולל הלכות רבות בכל חלקי התורה, בתורת ה[[קרבנות]], דיני [[טומאה וטהרה]], [[איסור והיתר]] ועוד. קטעי גניזה שונים מפירוש רס"ג לויקרא הוהדרו במהלך השנים במספר [[כתב עת|כתבי עת]].

 

רס"ג מציין בכמה מקומות בחיבוריו לפירושיו ל[[ספר במדבר]]. בפירושיו לבראשית ולשמות הוא כותב 'כמו שאבאר' בספר במדבר, ובפירושיו למשלי ולאיכה הוא מתייחס אליהם כחיבורים שנכתבו. ברשימת ספרים מן הגניזה נאמר שהפירוש ל[[פרשת בהעלותך]] הקיף כרך שלם. לפי עדותו של ר' שמעון צאלח, עותק מפירוש רס"ג לספר במדבר היה מצוי בתימן עד הדור האחרון, והוא עצמו החזיק ברשותו את כתה"י והגה בו. בידינו לא נמצא כתב יד שלם.

 

מדברי בני רס"ג נראה שלספרים אלו לא כתב רס"ג פירוש ארוך הכולל גם ביאור עניינים, אלא פרחי הגנים בלבד, שלפי המובא ממנו הוא כולל יותר מתרגום גרידא, אך ככל הנראה אין בו הרחבה כל כך אלא פירוש עניינים בפשט המקרא בדרך קצרה.

 

תפסיר רס"ג ל[[ספר ישעיהו]] נדפס ב[[פריז]] בשנת [[ה'תרנ"ג]], ובסופו ליקוטים מהפירוש הארוך. ליקוטים רבים נוספים פרסם יהודה רצהבי, עם תרגום לעברית. את ההקדמה פרסם חגי בן שמאי{{הערה|שם=הערה מספר 25786392:1}}.

 

תפסיר רס"ג ל[[ספר ירמיהו]] נזכר בדברי ה[[ריב"ש]]. רבי [[יששכר בן סוסן]] העיד{{הערה|אהל דוד ח"א עמ' 66}}, שראה את פירושו הארוך של רס"ג על ישעיה ולחצי ירמיה. בגניזה שרדו עשרות קטעים ובהם פירוש ארוך לחציו הראשון של ירמיה, והם טעונים זיהוי.

 

לפי דברי בני רס"ג, חיבר רס"ג 'פירוש מילות ועניינים נבחרים מן [[תרי עשר]]'. רס"ג מפנה לחיבורו זה במהדורה השנייה של פירושו לאיכה (א, ג – ההפניה למיכה פרק א){{הערה|{{צ-ספר|מחבר=יהודה זייבלד|שם=ספר המידות לרס"ג|מקום הוצאה=ירושלים|שנת הוצאה=תשע"ח|עמ=לה}}}}, בפירושו לישעיה (פרק נה – ההפניה להושע פרק יד), ובפירושו לדניאל (ז, יט-כב – ההפניה ליואל פרק ד), ומכאן שחיבור זה קדם לחיבור הפירוש לישעיה ולדניאל ולמהדו"ב של איכה.

 

פירושי רס"ג לתרי עשר הובאו על ידי הקדמונים. [[רד"ק]] מביאו 14 פעמים בפירוש להושע, וכן בפירושיו ליואל, עמוס וזכריה (אחד בכל א' מהם). רבי [[אברהם בן שלמה (תימן)|אברהם בן שלמה]] מחכמי תימן, מביא מובאות רבות בשם רס"ג שנראה שמקורן בפירושו לתרי עשר. גם רבי [[תנחום הירושלמי]], מחכמי מצרים, מביא בפירושו לתרי עשר את רס"ג בכינויו 'אלמפסר' 4 פעמים. פורסם עיבוד של הפירוש למיכה{{הערה|{{צ-מאמר|שם=פירושים מבית מדרשו של רס''ג לספר מיכה|קישור=https://www.academia.edu/35857954/פירושים_מבית_מדרשו_של_רסג_לספר_מיכה|כתב עת=מוריה|מחבר=יהודה זייבלד}}}} וליונה{{הערה|{{צ-מאמר|שם=פירושים מבית מדרשו של רס"ג לספר יונה|קישור=https://www.academia.edu/37357764/פירושים_מבית_מדרשו_של_רס_ג_לספר_יונה|כתב עת=בית אהרן וישראל|מחבר=יהודה זייבלד}}}}.

 

השרח ל[[ספר תהלים]], עם התפסיר ושתי הקדמות, ראו אור על ידי הרב יוסף קאפח. ההקדמות פורסמו ע"פ כתב יד מינכן, שהוא כתב יד קדום מזמן הראשונים וכולל גם את שתי ההקדמות. התפסיר פורסם ע"פ מספר כתבי יד תימניים. הפירוש הארוך פורסם ע"פ העתקה שנעשתה בתימן בשנת [[ה'תרפ"ט]], מכתב יד תימני שהוצע למכירה לשני סוחרים אשכנזים שהגיעו לתימן כדי לרכוש כתבי יד עתיקים. ההקדמה הגדולה, הנזכרת בפני עצמה על ידי בני רס"ג וכאמור, אינה מצויה בכתבי יד תימניים, וכפי הנראה כתב אותה רס"ג אחרי שפירוש תהלים הועתק על ידי שליחי חכמי תימן.

 

תרגום רס"ג ל[[ספר איוב]] פורסם מספר פעמים, אולם התרגום עם הפירוש הארוך פורסמו לראשונה על ידי הרב יוסף קאפח על פי כתב יד תימני משנת [[ה'קט"ז]] וכתבי יד נוספים. ידועים למעלה משמונים כתבי יד הכוללים חלקים שונים של פירוש זה.

 

תרגום רס"ג ל[[ספר משלי]] עם הפירוש הארוך פורסמו על ידי [[יוסף דרנבורג]] על פי שלושה כתבי יד. הרב יוסף קאפח פרסם שוב את הפירוש, במלואו, עם תרגום לעברית, על פי מהדורת דירנבורג בתוספת כתב יד שהועתק בשנת ה'תרפ"ט מכתב יד תימני עתיק שהוצע למכירה לשני הסוחרים האשכנזים הנזכרים לעיל. ידועים למעלה ממאה כתבי יד הכוללים חלקים שונים של פירוש זה.

 

תרגום רס"ג ל[[ספר דניאל]] ופירושו הארוך וחלק מההקדמה פורסמו לראשונה על ידי הרב יוסף קאפח. חלקים גדולים מההקדמה שחסרו במהדורה זו, פורסמו על ידי חגי בן-שמאי{{הערה|שם=הערה מספר 25786392:1}}. השלמות נוספות לפירוש פורסמו על ידי הרב יוסף קאפח ויהודה רצהבי בשנים מאוחרות יותר.

 

תרגום רס"ג ל[[מגילת איכה]] פורסם מספר פעמים בנוסחו התימני בספרי תימן, אך הפירוש הארוך השתמר רק בקטעי גניזה, וחלקים ממנו ראו אור במהלך השנים במסגרת מאמרים שונים. יהודה זייבלד שחזר את רובו של הפירוש, והוא פורסם בתוספת תרגום לעברית{{הערה|{{צ-מאמר|שם=ספר המידות לרס"ג - פירוש רס"ג לאיכה|קישור=https://www.academia.edu/37306521/ספר_המידות_לרס_ג_-_פירוש_רס_ג_לאיכה|מחבר=יהודה זייבלד}}}}, במסגרת "מפעל כתבי רס"ג" ב"מכון האוצר".

 

תרגום רס"ג ל[[מגילת אסתר]] פורסם אף הוא מספר פעמים בנוסחו התימני בספרי תימן, ואף פירושו הארוך השתמר רק בקטעי גניזה, מהם פורסמו חלקים שונים במהלך השנים. [[מיכאל וקסלר]] שחזר את רוב הפירוש, ופרסמו בתוספת תרגום לאנגלית. כמו כן פורסם החיבור בתוספת תרגום לעברית{{הערה|{{צ-מאמר|שם=ספר הליווי בגלות לרס''ג - הפירוש למגילת אסתר|קישור=https://www.academia.edu/38552973/ספר_הליווי_בגלות_לרסג_-_הפירוש_למגילת_אסתר|מחבר=יהודה זייבלד}}}}, במסגרת "מפעל כתבי רס"ג" ב"מכון האוצר".

 

מגילת בני חשמונאי המכונה גם [[מגילת אנטיוכוס]], הכתובה ארמית בסגנון המקרא, נערכה על ידי רס"ג שקבע את נוסחה הסופי והוסיף לה טעמים ותרגום לערבית, והקדים לה מבואות. רס"ג ראה חשיבות רבה בפרסום החיבור, כדי לקבע את חשיבותו של חג ה[[חנוכה]], בניגוד לדעת הקראים שלא שמרו אותו. התרגום ורוב ההקדמה פורסמו על ידי הרב יוסף קאפח בסוף פירוש רס"ג לדניאל, וההקדמה בתוספת החלקים החסרים ממנה וחלק מהנוסח הקצר שלה, פורסמו על ידי יהודה זייבלד{{הערה|{{צ-מאמר|שם=חלקו של רסג בעריכת מגילת אנטיוכוס וההדרה של הקדמתו|קישור=https://www.academia.edu/35121818/חלקו_של_רסג_בעריכת_מגילת_אנטיוכוס_וההדרה_של_הקדמתו|כתב עת=חצי גבורים|מחבר=יהודה זייבלד}}}}, ושוב בסוף פירוש רס"ג לאסתר.

 

רס"ג פיתח סוגה ספרותית חדשה, של כתיבת ספרי הלכה [[מונוגרפיה|מונוגרפיים]] המקיפים נושא ספציפי. בסוגה זו מצויים חיבוריו אלו:

 

מטרת חיבור זה לדברי רס"ג בהקדמה, להגיע לדיוק בניסוח מילות ה[[עדות (הלכה)|עדים]] בעדותם בדיבור ובכתב. החיבור כולל שמונה שערים ובו מפורטים נוסחאות ה[[שטר (משפט עברי)|שטרות]] והעדויות. חלק מהחיבור פורסם, הוא עתיד להתפרסם כמעט במלואו בידי [[מנחם בן-ששון]] ו[[ירחמיאל ברודי]].

 

ספר השטרות השפיע על [[רב האי גאון]] בספר המקח ועל רבי [[יהודה אלברצלוני]] בספר השטרות שלו, כפי שהם מציינים בפירוש, וכן על חיבורים הלכתיים נוספים הבנויים במתכונת זו.

 

החיבור עוסק בדיני [[ארבעה שומרים]] ו[[שבועה (יהדות)|שבועותיהם]]. רב האי גאון במשפטי שבועות כותב שאינו צריך להאריך בדיני שבועת השומרים משום שהדברים מבוארים בספר שחיבר רס"ג בדינים על הפקדונות. בפתיחת רבי [[מנחם המאירי]] לאבות כתב: {{ציטוטון|וכן קבלנו ברבינו סעדיה ז"ל בספר הפקדון שחברו לאחד שנתמנה דיין בעירו, והעיר ההיא היו כולם סוחרים ומפקידין ממונם זה לזה והיו חלוקים תמיד בענייני פקדונותיהם ומתקוטטים, והיה אותו דיין נבוך לפעמים, והשתדל עמו לבאר לו דיני הפקדון בכלל}}. החיבור פורסם על ידי ירחמיאל ברודי{{הערה|שם=הערה מספר 25786392:2}}.

 

החיבור עוסק בדיני [[ירושה (משפט עברי)|ירושה]]. הוא פותח בעיקרי דיני הירושה, מסודרים לפי יחסי הקרבה בין המורישים ובין היורשים, וממשיך בשאר דיני הירושה. החיבור תורגם ב[[ימי הביניים]] לעברית. מקורו הערבי פורסם ב-[[1897]] על ידי [[יוסף דרנבורג]], ושוב על ידי ירחמיאל ברודי{{הערה|שם=הערה מספר 25786392:2}}.

 

רס"ג הרבה להילחם ב[[יהדות קראית|יהדות הקראית]], שהשפעתה גדלה ב[[מצרים]] באותם הימים. רס"ג סבר שצפויה סכנה ל[[יהדות רבנית|יהדות הרבנית]] מהקראים, אשר נאבקו נגד ה[[תורה שבעל פה]]. כשראה רס"ג שאף אחד מבין סביבתו לא יכול לגבור על טענות הקראים, חרף גילו הצעיר בגיל 23 הוא החל במלחמה נגדם. הוא חיבר הרבה חיבורים פולמוסיים, בהם "ספר הכחשת ענן"{{הערה|שם=הערה מספר 25786392:0}}. חיבור זה קומם נגדו את חכמי הקראים, שראו בו איום על עמדתם; בתגובה לרס"ג נכתבו לא מעט חיבורים קראיים פולמוסיים, כגון ספר "מלחמות ה'" של [[סלמון בן ירוחם]] המתפלמס עם טענות הרס"ג.

 

הקובץ המכונה על ידי בני רס"ג 'ההוכחה לחיוב הנר', הוא כפי הנראה הספר הכולל עשרה נושאים שבהם מתווכח רס"ג עם הקראים בכלל, ועם 'ספר הכלימות' של [[אבן סאקויה]] בפרט. והם: 1) יחוד השם, 2) הדלקת [[נר שבת]], 3) דין אחר מדיני שבת (מתנות או השקאת הגנות), 4) קביעת [[ראש חודש]] לפי כללי [[הלוח העברי]], 5) לא בד"ו פסח (חלק מכללי הלוח העברי), 6) [[שנה מעוברת]] (כנ"ל), 7) איסור אכילת חלב (ר"ל אליה), 8) [[איסור עריות]], 9) [[נידה]], 10) [[בעל קרי]]. הספר מכונה גם 'כתאב אלרד עלי אבן סאקויה' (-ספר הכחשת אבן סאקויה). בתשובה חוזרת לאבן סאקויה כתב רס"ג את 'כתאב אלרד עלי אלמתחמאל' (-ספר הכחשת המתנפל). שרידי החיבור השתמרו בקטעי גניזה, והוא לא פורסם. רבי אברהם אבן עזרא בפירושו לשמות (לה, ג) מזכיר חיבור זה וכותב: "והגאון רב סעדיה חבר ספר נכבד תשובות על החולקים על קדמונינו על נר שבת".

 

ספר ביטול ההיקש במצוות השמעיות יסודו בוויכוח עם הקראים, בו פתח בכתאב אלרד עלי ענן, והוכיח שבמצוות התורה אין להסתמך על [[לוגיקה|הוכחות לוגיות]] לבדן, אלא חובה להסתמך על ה[[מסורת (יהדות)|מסורת]], ואפשר להיעזר בהוכחות הלוגיות רק כשאינן סותרות את המסורת. רס"ג הרחיב בהמשך את חיבורו זה וחילקו לשנים, והם 'ביטול ההיקש במצוות השמעיות' הכולל את ההרחבה של החלק הראשון של 'כתאב אלרד עלי ענן', ו'הוכחת העיבור' הכולל את החלק השני של החיבור, כדלהלן בסעיף הבא{{הערה|שם=הערה מספר 25786392:0}}.

 

קטעים מחיבור זה פורסמו על ידי משה צוקר{{הערה|[[תרביץ]], מא (תשל"ב), עמ' 410-373}}.

 

ספר 'הוכחת העיבור' הנסמך על ידי בני רס"ג ל'ביטול ההיקש במצוות השמעיות', הוא ככל הנראה הספר שהיה תחילה חלק אחד עמו ואחר כך הורחב והופרד על ידי רס"ג, והוא 'כתאב אלתמייז' – ספר ההבחנה. בספר זה מרחיב רס"ג בהוכחת צדקת [[עיבור השנה]] על פי התקופה והחשבון, ולא כדעת הקראים הקובעים אותו על פי ראיית האביב.

 

חיבורי רס"ג ב[[דקדוק]] וחכמת הלשון העברית אינם נזכרים ברשימת החיבורים שכתבו בני רס"ג, אך הם ידועים ממקורות אחרים.

 

אוסף מילים בלשון הקודש עם הקדמות, שנועד לצורך כותבי ה[[מליצה|מליצות]] כדי להקל עליהם למצוא [[חריזה|חרוזים]]. החיבור נכתב בשתי מהדורות, את הראשונה כתב רס"ג בצעירותו כשהיה כבן עשרים במצרים, ובהיותו בבבל הרחיבה והוסיף לה את ההקדמה הארוכה בערבית. קטעים ממנו הלכו והתפרסמו עם השנים, ומהדורה כוללת שלו פורסמה על ידי נ' אלוני בירושלים בשנת תשכ"ט. רובו של החיבור בלשון הקודש, ורק הקדמה אחת שלו בלשון ערבית.

 

בהקדמה ל"אגרון", הוסיף רס"ג בדבר החייאת [[לשון הקודש]], ובמקום לדבר [[פרסית]], [[יוונית]], [[ערבית]] ושאר השפות אשר היו נהוגות באותם הימים, לדבר בלשון ה[[עברית]]. הוא קרא שם ללשון העברית בשם "לשון מלאכי הקודש". הוא המשיך לכתוב בהקדמה לגבי הלשון העברית כך: "למלאכות מלכינו, לשירות לווינו, לנגינת כהנינו, ביד נביאנו לחיזיון, בפי שרנו להיגיון".

 

חיבור זה, ששמו המלא הוא 'כתאב פצייח אללגה' דהיינו 'צחות לשון העברים', ועוסק בכללי לשון הקודש. פורסם על ידי [[אהרן דותן]] בשנת [[ה'תשנ"ז]].

 

בחיבור זה אסף רס"ג מהמקרא [[מילה יחידאית|מילים יחידאיות]] שלא ניתן להבינן לאשורן אלא מתוך דברי חז"ל, ובכך ביקש לתקף את הצורך במסורת חז"ל. בכתבי היד מצויות יותר משבעים מילים המתפרשות בדרך זו. [[שמואל אהרן ורטהיימר]] פרסם 'באור תשעים מילות בודדות בתנ"ך', והמהדורה הכוללת את המקור בערבית ותרגום פורסמה בירושלים תשי"ח, בתוך ספר זיכרון לגולדציהר (ח"ב עמ' 1–48). בשנים שאחר כך התגלו עוד קטעים מחיבור זה שנדפסו בבמות שונות.

 

מילות המשנה הוא חיבור על סדר ה[[משנה]] המבאר מילים קשות. חלקים ממנו זוהו ופורסמו בבמות שונות.

 

=== חיבורים שנכתבו כנספחים לפירוש המקרא ===

 

הלכות שחיטה השתמרו בנוסח ארוך ובנוסח קצר, והוא פורסם על ידי ירחמיאל ברודי{{הערה|שם=הערה מספר 25786392:2}}.

 

הלכות טומאה וטהרה של רס"ג נזכרות פעמים רבות על ידי חכמי צרפת ואשכנז הראשונים, וכפי הנראה תרגום שלהם לעברית עמד לפניהם. חלקים מהחיבור זוהו ופורסמו על ידי ירחמיאל ברודי{{הערה|שם=הערה מספר 25786392:2}}.

 

במאמר מפורטות דרכי הריבית האסורות והצד ההגותי בריבית ומה צד החכמה באיסורו, כדרכו של רס"ג. החיבור מקביל בחלקו לפירושו לתורה, וייתכן שהוא נספח שלו. פורסם בחלקו על ידי ירחמיאל ברודי{{הערה|שם=הערה מספר 25786392:2}}, ובמלואו על ידי יהודה זייבלד{{הערה|{{צ-מאמר|שם=מאמר בעניין הריבית לרס''ג|קישור=https://www.academia.edu/38113892/מאמר_בעניין_הריבית_לרסג|כתב עת=בית אהרן וישראל|מחבר=יהודה זייבלד}}}}.

 

בקטע גניזה אחד מופיעה הכותרת 'חיובי האבל והמת לרב סעדיה גאון רי"ת'. רס"ג מפנה בהקדמתו לאיכה לדברים שכתב בהלכות אבלות בפרשת ויחי, ומדובר כנראה בנספח לספר בראשית. עמוד אחד ממנו זוהה ופורסם על ידי ירחמיאל ברודי{{הערה|שם=הערה מספר 25786392:2}}, והוא פורסם במלואו על ידי יהודה זייבלד{{הערה|{{צ-מאמר|שם=הלכות אבלות לרס''ג|קישור=https://www.academia.edu/37048022/הלכות_אבלות_לרסג|כתב עת=בית אהרן וישראל|מחבר=יהודה זייבלד}}}}.

 

=== ספרי פולמוס ===

 

ספר התשובות לחיוי הבלכי נכתב נגד [[חיוי הבלכי]], שהיה אויב משותף לרבנים ולקראים גם יחד. לפי דברי רבי [[אברהם אבן דאוד]] בספר הקבלה, חיוי בדה מלבו תורה, והעיד רב סעדיה שהוא ראה מלמדי תינוקות שמלמדים אותה בספרים ובלוחות, עד שבא רב סעדיה ונצחם. החיבור כתוב בחרוזים בני ארבעה טורים, והוא נכתב על ידי רס"ג בהיותו עדיין "אלוף", לפני שהתמנה לראשות ישיבת סורא.

 

אשא משלי הוא חיבור פולמוס בעברית מליצית, והוא מכוון נגד טענות הקראים.

 

ספר המועדים נכתב בעת הפולמוס עם בן-מאיר גאון ארץ ישראל, והוא מתעד, בסגנון מקראי, את השתלשלות המאורעות ואת טיעוניו של רס"ג נגד בן מאיר.<ref name=":0" />

 

ספר הגלוי נכתב בעת הפולמוס עם רבני בגדאד, והוא משיב לטענות שנטענו נגדו. מרובה בו הרכיב ה[[אוטוביוגרפיה|אוטוביוגרפי]]. חלק גדול ממנו פורסם על ידי [[אברהם אליהו הרכבי]], וחלקים נוספים פורסמו במהלך השנים על ידי חוקרים נוספים. מהדורה הכוללת את כל הקטעים הללו, בתוספת ספרי ההשגה של רבי מבשר הלוי על רס"ג, פורסמה על ידי [[יהושע בלאו]] ו[[יוסף יהלום]] בשם "רב סעדיה גאון - במוקד של פולמוס בין-רבני בבגדאד", ירושלים [[ה'תשע"ט]].

 

* עקיבא הולנדר, '''סעדיה בן יוסף גאון סורא''', תשי"ח

* '''ספר האגרון לרב סעדיה גאון''', הוצאת [[האקדמיה ללשון]], 1969

 

== קישורים חיצוניים ==

 

* ירחמיאל ברודי, [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=21137 רב סעדיה, מהפכן ושמרן], באתר [[הספרייה הווירטואלית של מט"ח]]

*[[שמחה בונם אורבאך]], [http://www.daat.ac.il/DAAT/mahshevt/mehkarim/rabenu1-2.htm רבנו סעדיה גאון - האיש ומפעלו הספרותי], באתר דעת

* {{דעת|שמעון ראבידוביץ|daat/mahshevt/mehkarim/mishnat-2.htm|משנת האדם לרב סעדיה גאון}}

*{{פעמים|[[ירחמיאל ברודי]]|מפעלו ההלכתי של ר' סעדיה גאון|54.5(1)|54, חורף תשנ"ג, עמ' 92-82}}

* {{פעמים|[[יוסף טובי]]|רב סעדיה גאון והשירה הערבית - תרבות הגותית ושירה הגותית|54.2(1)|54, חורף תשנ"ג, עמ' 48-18}}

* {{פעמים|[[עזרא פליישר]]|מקומו של רב סעדיה גאון בתולדות השירה העברית|54.1(1)|54, חורף תשנ"ג, עמ' 17-4}}

* נעם אשכולי, [https://www.kedma.xyz/2018/11/blog-post_29.html פרק 2: רב סעדיה גאון], מתוך ה [https://www.kedma.xyz/ פודקאסט קדמא] להיסטוריה יהודית

 

* {{וידאו}} [http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=13027&cat_id=3738 תקופת הגאונים הקראות ורבינו סעדיה גאון], שעור מפי הרב [[אורי שרקי]], מתוך הסדרה [http://www.meirtv.co.il/site/set.asp?id=22360 מבוא לתורה שבעל פה], באתר [[מכון מאיר]]

* {{וידאו}} [http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=13028&cat_id=3738 רבינו סעדיה גאון סוף תקופת הגאונים ראשית הראשונים], שעור מפי הרב [[אורי שרקי]], מתוך הסדרה [http://www.meirtv.co.il/site/set.asp?id=22360 מבוא לתורה שבעל פה], באתר [[מכון מאיר]]

* {{וידאו}} [[משה הלברטל]], [https://www.youtube.com/watch?v=bWYs--GHLXc&index=23&list=PLEMOEwdRMCaloAoCjIA6Cn3tqt5i6R_96 רב סעדיה גאון - חלק א: עיקרי הגותו], [https://www.youtube.com/watch?v=55B90Gcu9fQ&index=24&list=PLEMOEwdRMCaloAoCjIA6Cn3tqt5i6R_96 חלק ב: טעמי המצוות]

 

* [http://www.hebrewbooks.org/20685 סידור רס"ג, [[שמחה אסף]] [[ישראל דוידזון]]]

* {{HebrewBooks|סעדיה גאון|באור תשעים מלות בודדות בתנ"ך|37097}}

* [http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/kapah/tohen-2.htm ספר הנבחר באמונות ודעות] - הטקסט המלא באתר דעת

* {{פעמים|[[יהושע בלאו]]|אור ראשון בחכמת הלשון|72.7(1)|72, עמ' 124–138, על ספר '''צחות לשון העברים''' לרב סעדיה גאון, מהדורת אהרן דותן}}

* {{פעמים|[[שרה סטרומזה]]|מילון לתפסיר רב סעדיה גאון|29.9(1)|29, התשמ"ז 1986, עמ' 146–148 - על הספר 'אוצר הלשון הערבית בתפסיר ר' סעדיה גאון' מאת [[יהודה רצהבי]]}}

* [[אליעזר שלוסברג]], [https://orot.ac.il/sites/default/files/tallelei-orot/13-06.pdf לקראת מהדורה ביקורתית של תרגום רב סעדיה גאון לתורה], טללי אורות כרך יג

{{מדקדקי העברית בימי הביניים}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:גאונים]]

[[קטגוריה:ראשי ישיבת סורא|סעדיה גאון]]