פרסית – הבדלי גרסאות

 

הפרסית מתועדת החל מהעת העתיקה. נהוג לחלק את ההיסטוריה של הלשון הפרסית לשלושה חלקים עיקריים:

*הפרסית החדשה - לשון איראן ואפגניסטן החל מ[[היסטוריה של איראן#הכיבוש האסלאמי|הכיבוש האסלאמי]]. נכתבת ב[[אלפבית ערבי|אלפבית הערבי]], אליו מתווספות מספר אותיות. הפרסית הקלאסית, הנחשבת לפרסית חדשה מוקדמת (הלכה למעשה, הפרסית החדשה של ימי הביניים) קיימת בכתב מ[[המאה ה-9]] לערך.

 

השפה נכתבת באמצעות גרסת [[אלפבית ערבי|האלפבית הערבי]] המותאמת לכתיבת הפרסית וכוללת 32 אותיות. חלק מהאותיות התפתחו לשם כתיבת הגאים שאינם קיימים בערבית. מילים ערביות נכתבות בדרך-כלל בכתיב המקורי, גם אם כוללות הגאים שאינם נהגים בפרסית. לפיכך יש אותיות המשמשות רק בכתיבת מילים ממוצא ערבי. בפרסית נעשה שימוש נרחב ב[[אם קריאה|אמות קריאה]], הרבה מן המקובל בערבית, אולם כלל זה חל רק על מילים ממוצא פרסי ולא ממוצא ערבי. רק בפרסית מופיעות שלוש נקודות מתחת למילה.

 

 

במאה ה-20, עם התחזקות ההשפעה האירופית באיראן, התווספו מילים רבות שמוצאן בשפות אירופאיות רחבות-תפוצה כגון צרפתית וגרמנית. כיום ההשפעה הרבה ביותר היא של השפה ה[[אנגלית]], שהפכה לשפה הבינלאומית. אפשר למצוא בפרסית מילים חדשות רבות השאולות מאנגלית, בעיקר מונחים טכניים בתחום המחשבים, תחומים שונים במדע ובתחומים טכנולוגיים אחרים.

[[קובץ:Welcome to Persian Wikipedia.svg|ממוזער|ברוכים הבאים לוויקיפדיה הפרסית (به ويكي پدياي فارسي"پارسي" خوش آمديد]]

{| border=2 cellspacing=0 cellpadding=2 style="text-align:center"

|-

! colspan=4 | הסימון הגרפי

| [[עיצור דו-שפתי, סותם, קולי|b]]

| ב

|-

! <big>ﭖ</big>

| [[עיצור דו-שפתי, סותם, אטום|p]]

| פּ

|-

! <big>ت</big>

| [[עיצור וילוני, סותם, אטום|k]]

| כ

|-

! <big>گ</big>

| [[עיצור וילוני, סותם, קולי|ɡ]]

| ג

|-

! <big>ل</big>

! <big>یـ</big>

! ـیـ

| [[עיצור חכי, מקורב|j]]

| י

== דקדוק ==

'''סדר הרכיבים במשפט הפעלי בפרסית:'''

משבצת הנושא מוגדרת על ידי הרכיב המקיים התאם עם צורת הפועל (גוף ומספר), וניתן למצוא בה - שם עצם, אינפיניטיב, ביטויי מספר וכמות וכינוי גוף. משבצת המשלימים והאדוורבים תלויה במסגרת ההצרכה והערכיות של הפועל במשפט (המצוי, אם בכלל, במשבצת הפרדיקאט). המושא הישיר מאופיין על ידי הפוסטפוזיציה ra (דומה, אך לא חופף מבחינת התפוצה ל"את ה-" בעברית). משלימים נוספים מאופיינים על ידי פרפוזיציות שונות. במשבצת הפרדיקאט ניתן למצוא פועל פיניטי (דהיינו המאופיין בגוף), שם עצם או ביטוי שמני. כאשר הפרדיקאט הוא שם עצם, ימצא לאחריו אוגד פועלי בדגמים מסוימים, אך קיימים דגמים בלי משבצת אוגד (דהיינו משפטים שימניים).

 

מילים פרסיות רבות נשאלו לעברית, בעיקר מהפרסית הקדומה. חלק גדול משאילות אלה מצויות כבר בתנ"ך, בספרים שנכתבו בתקופת שלטון האימפריה הפרסית וחלקם מצויים במקורות עבריים אחרים.

* המילה '''זמן''' שאולה משורש איראני שפירושו "הולך". מילה זו התקבלה במשמעות זו גם בשפות שמיות אחרות, למשל [[ערבית]], וגם ב[[טורקית]] ששאלה אלפי מילים פרסיות, ישירות או דרך הערבית.

* המילה '''פרדס''' מוצאה מהמילה הפרסית שפירושה "גן". מילה זו התקבלה גם בערבית וגם בשפות אירופיות במשמעות "גן-עדן" (למשל באנגלית: Paradise).

* שם העץ '''אזדרכת''' פירושו בפרסית "עץ החופשיים".

*המילה '''בזאר''' – שוק. בפרסית: bāzār.

* המילה '''גזבר''' – ממונה על ענייני הכספים והגבייה (בפרסית: ganzabara – נושא האוצר).

* המילה '''סרבל''' – מפרסית: sharval – מכנסיים.

* המילה '''שחמט''' - שח-מט – בפרסית, שח (شاه, shah) משמעו מלך. מאט (mat) – נדהם; היה חסר אונים.

{{מיזמים|ויקיפדיה=fa|ויקיספר=פרסית|שיחון ויקימסע=שיחון פרסי}}

* {{הקלטה}} [https://ilanabc.co.il/?page_id=669 פרק 27 – דבר היום: בפרדס ליד הקיוסק – על מילים פרסיות בעברית] ב[[פודקאסט]] דברי הימים בהגשת אילן אבקסיס

 

==הערות שוליים==

{{הערות שוליים|יישור=ימין}}

[[קטגוריה:שפות איראניות]]

[[קטגוריה:שפות הודו-איראניות]]

[[קטגוריה:איראן: תרבות]]

[[קטגוריה:שפות]]