עקרון הפיהרר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 10:
במקרה של הנאצים, עקרון המנהיג נהפך לחלק אינטגרלי של [[המפלגה הנאצית]] ב[[יולי]] [[1921]], כאשר היטלר כפה על עימות עם מנהיגי המפלגה הראשונים לאחר שהבין כי בכוונתם למזג את המפלגה לתוך מפלגה סוציאלית כל-גרמנית גדולה. מששמע על כך, וביודעו שמיזוג כזה יחליש מאוד את כוחו במפלגה, היטלר עזב אותה. [[אנטון דרקסלר]], שהבין שהמפלגה תאבד את כל כוחה בלי היטלר פתח עימו במשא ומתן. היטלר הציב [[אולטימטום]] אחד: על כולם להכיר בו כמנהיג היחידי (פיהרר) של המפלגה ולתת לו שליטה מוחלטת עליה. ועדת המפלגה נכנעה לדרישתו והוא חזר להנהיג את המפלגה הנאצית לאחר מספר ימים כשליט הקבוע שלה, ובתגובה מינה את דרקסלר להיות [[יושב ראש]] המפלגה לצמיתות.
באותה תקופה, המפלגה הנאצית גדלה והחלה להיות מקוטבת. למנהיגיה בצפון המדינה [[אוטו שטרסר]]{{אנ|Otto Strasser}} ו[[גרגור שטרסר]], וכן [[יוזף גבלס]], הייתה השקפה יותר סוציאליסטית מאשר לסניף הדרומי של המפלגה בראשו עמד היטלר ב[[מינכן]]. היו להם חילוקי דעות נוספות וביניהן אם המפלגה תנוהל לפי עקרון המנהיג או לא. בעימות נוסף שאותו תכנן היטלר, התכנסו חברי המפלגה לוועידה ב[[במברג]] ב-[[14 בפברואר]] [[1926]]. בוועידה, היטלר גבר על חברי המפלגה הצפוניים הודות לכישורים ה[[רטוריקה|רטורים]] שלו, והשאלה אם המפלגה תנוהל לפי עקרון המנהיג חדלה מלהתקיים מאז.
כאשר היטלר עלה לשיא כוחו, לאחר שמונה לתפקיד [[קנצלר גרמניה]] עם מותו של [[פאול פון הינדנבורג]], הוא שינה את תוארו ל"פיהרר וקנצלר הרייך", וכך עקרון הפיהרר נהפך לחלק בלתי נפרד בחברה הגרמנית. ראשי ערים שנבחרו בקלפיות הוחלפו על ידי נציגים מהמפלגה הנאצית. ראשי פקולטות ואף [[ועד הורים|ועדי הורים]] איבדו מכוחם ובמקומם נקבעו אישים שרירותית. הנאצים פירקו את כל ההתאגדויות והאיחודים בהם נבחרו אנשים בהליך של הצבעה [[דמוקרטיה|דמוקרטית]]. תאגידים במדינה הוכפפו אף הם לעקרון המנהיג וגם ארגוני ספורט. לבסוף, כל צורת התאגדות או ארגון הוכפף בגרמניה הנאצית תחת ידיו של מנהיג יחיד.
| |||