ארבע מיתות בית דין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הקישור לציצית איזוטרי ומחוץ להקשר. תקופת החשמונאים לא הייתה ב-40 שנה שלפני חורבן בית שני. הסיפורים המתייחסים לתקופות מאוחרות יותר וכן ההלכה בשו"ע אינם עוסקים במיתות בית דין.
Yaakovyo (שיחה | תרומות)
ביטול גרסה 27833533 של גנדלף (שיחה)
תגיות: ביטול עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
שורה 36:
* '''הרג:''' אנשי [[עיר הנידחת]], רוצח.
* '''חנק:''' [[אשת איש]] וגבר ש[[ניאוף|נאפו]] ביחד, מכה אביו או אמו, מי שחטף אדם וסחר בו, [[זקן ממרא]], [[נביא שקר]] והמתנבא בשם [[עבודה זרה]].
 
כמו כן, [[עדים זוממים]] שזממו לחייב אדם בעונש מוות, ייהרגו אף הם באותה המיתה שזממו לחייב את הנאשם. כל זאת בתנאי שעוד לא נהרג, אך אם נהרג ורק אז התגלתה תרמיתם – אינם נהרגים{{הערה|{{בבלי|מכות|ה|ב}}: "כאשר זמם ולא כאשר עשה"}}.
 
יש המוצאים קשר בין ארבע מיתות בית דין לבין ארבע כנפות ה[[טלית|ציצית]] ([[ספר חרדים]] פרק ט').
 
 
==דרכי הדיון בדיני נפשות==
שורה 77 ⟵ 81:
* כאשר [[איזבל]] רצתה [[כרם נבות|להרוג]] את [[נבות היזרעאלי]], היא גרמה לכך שיעידו נגדו על שקילל את ה' ואת המלך [[אחאב]]. על פי זה הוא נסקל כדין מקלל: {{הדגשה|וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים בְּנֵי בְלִיַּעַל וַיֵּשְׁבוּ נֶגְדּוֹ וַיְעִדֻהוּ אַנְשֵׁי הַבְּלִיַּעַל אֶת נָבוֹת נֶגֶד הָעָם לֵאמֹר בֵּרַךְ נָבוֹת אֱלֹהִים וָמֶלֶךְ וַיֹּצִאֻהוּ מִחוּץ לָעִיר וַיִּסְקְלֻהוּ בָאֲבָנִים וַיָּמֹת:|{{תנ"ך|קצר=כן|מלכים א|כא|יג}}}}
 
==שכיחות גזרגזרי דין מוות, והדין בימינובהיסטוריה==
על פי חז"ל{{הערה|{{בבלי|מכות|ז|א}}}}, [[סנהדרין]] שהוצאו על ידה להורג נקראת "חובלנית". בתלמוד מובאת מחלוקת בין ה[[תנאים]] לגבי תדירות ההריגות הנדרשת כדי להקנות לה שם זה:
{{ציטוט|תוכן=סנהדרין ההורגת אחד בשבוע (=שבע שנים) נקראת חובלנית. רבי אלעזר בן עזריה אומר: אחד לשבעים שנה.|מקור={{בבלי|מכות|ז|א}}}}
רבי טרפון ורבי עקיבא אומרים, אילו היינו בסנהדרין לא נהרג אדם מעולם.
רבן שמעון בן גמליאל אומר, אף הן מרבין שופכי דמים בישראל.|מקור={{בבלי|מכות|ז|א}}|אנגלית=}}
 
על פי חז"ל, על מנת לגזור דין מוות יש לקבל עדות של לפחות שני אנשים כשרים, ש'''[[התראה (הלכה)|הִתרו]]''' בעובר העבירה (כלומר, הזהירו אותו) לפני ביצועה והודיעו לו מה חומרתה ומה עונשה וקיבל את דבריהם (שאמר אעפ"כ אני עובר). אין לקבל עדות נסיבתית אלא רק של מראה עיניים, וכן נקבעו סייגים נוספים בדרך של קבלת העדות, שכמעט הפכושהפכו את עונש המוות לבלתי-מעשי. על פי חז"ל{{הערה|{{בבלי|מכות|ז|א}}}}, [[סנהדרין]] שהרגה פעם בשבע שנים (ויש הטוענים אף שבעים שנה, דברי רבי אליעזר) נקראה בשם הגנאי "סנהדרין חובלנית". לכן אף שהייתה סמכות לבית הדין לדון אנשים למוות, הוא מיעט לעשותלנדיר כןיחסית (על פי חז"ל בתלמוד, האסמכתא לכך היא ממה שנאמר בתורה בעניין רוצח-בשגגה "והצילו העדה את הרוצח"). בתקופת השלטון הרומאי ארבעים שנה לפני חורבן הבית השני, סירב הסנהדרין לדון בדיני נפשות, ומאז בטלו בעצם עונשי המוות בישראל{{הערה|1={{בבלי|כתובות|ל|א}}}}. יש סברה לפיה הסירוב לגזור עונש מוות נבע מדרישת הנציבים הרומיים שמונו במקום בניו של המלך [[הורדוס]].
 
על פי התלמוד, בתקופת השלטון הרומאי ארבעים שנה לפני חורבן הבית השני, בטלו עונשי המוות בישראל{{הערה|1={{בבלי|כתובות|ל|א}}}}. יש סברה לפיה הסירוב לגזור עונש מוות נבע מדרישת הנציבים הרומיים שמונו במקום בניו של המלך [[הורדוס]]. אך עם זאת, קיימות שתי עדויות על הוצאה להורג, של [[סטפנוס הקדוש]] ו[[יעקב אחי ישו]], בתוך טווח הזמן הזה<ref name=":1" /><ref name=":2" />.
 
כעשרה מקרים של מקרי גזר דין מוות בימי [[תקופת בית שני|בית שני]] הוזכרו בספרות חז"ל, ב[[הברית החדשה|ברית החדשה]] ואצל [[יוסף בן מתתיהו]]. בנוסף, מקרים נוספים של המתה בידי בית דין הוזכרו גם לאחר חורבן הבית, בימי ה[[אמוראים]]. המקרים בימי הבית הם:
 
*[[שמעון הצדיק]] גרר [[כותים|כותיים]] בזנבות סוסים ל[[הר גריזים]]<ref>{{צ-ספר|מחבר=|שם=יומא סט א|מקום הוצאה=|מו"ל=|שנת הוצאה=}}</ref>
* אחד שרכב על סוס בשבת בימי יוונים והביאוהו לבית דין וסקלוהו<ref>{{צ-ספר|מחבר=|שם=סנהדרין מו א|מקום הוצאה=|מו"ל=|שנת הוצאה=}}</ref>
*[[יהודה בן טבאי]] הוציא להורג בסקילה אדם באשמת [[עדים זוממים|עדות זוממת]]<ref>{{צ-ספר|מחבר=|שם=חגיגה טז ב|מקום הוצאה=|מו"ל=|שנת הוצאה=}}</ref>
*[[שמעון בן שטח]] תלה 80 נשים ב[[אשקלון]] בעוון [[כישוף]]<ref>{{צ-ספר|מחבר=|שם=סנהדרין מה ב|מקום הוצאה=|מו"ל=|שנת הוצאה=}}</ref>
* בת כהן שהקיפוה חבילי זמורות ושרפוה בעוון [[זנות]]<ref>{{צ-ספר|מחבר=|שם=סנהדרין נב א|מקום הוצאה=|מו"ל=|שנת הוצאה=}}</ref>
* אדם שיצא ליהרג למרות שהעדים חזרו בהם<ref>{{צ-ספר|מחבר=|שם=סנהדרין מד ב|מקום הוצאה=|מו"ל=|שנת הוצאה=}}</ref>
*[[מסית]] שהכמינו עליו (=ארבו לו) ב[[לוד]]<ref>{{צ-ספר|מחבר=|שם=תוספתא סנהדרין י ה|מקום הוצאה=|מו"ל=|שנת הוצאה=}}</ref>
* [[ישו]] נתלה בערב פסח בעוון כישוף, הסתה והדחה<ref>{{צ-ספר|מחבר=|שם=סנהדרין מג ב, נוסח לא מצונזר|מקום הוצאה=|מו"ל=|שנת הוצאה=}}</ref>
*[[סטפנוס הקדוש]] נסקל בידי הסנהדרין בשנת [[35]] לספירה בערך<ref name=":2">{{צ-ספר|מחבר=|שם=[[הברית החדשה]], [[מעשי השליחים]] ז|מקום הוצאה=|מו"ל=|שנת הוצאה=}}</ref>, כנראה בימי הכוהן הגדול [[קיפא|יוסף קיפא]]
*[[יעקב אחי ישו]] נסקל בידי הסנהדרין בראשות הכוהן הגדול [[חנן בן חנן]], בשנת [[62]] לספירה<ref name=":1">{{צ-ספר|מחבר=|שם=[[יוספוס פלביוס]], [[קדמוניות היהודים]] כ' 200|מקום הוצאה=|מו"ל=|שנת הוצאה=}}</ref>
 
המקרים שהוזכרו על אמוראים לאחר החורבן:
 
* רב [[רב שילא|שילא]] הרג איש ששכב עם מצרית<ref>{{צ-ספר|מחבר=|שם=ברכות נח א|מקום הוצאה=|מו"ל=|שנת הוצאה=}}</ref>
* רב [[רב חמא|חמא]] שרף אישה בשם אימרתא בת טלי בעוון זנות<ref>{{צ-ספר|מחבר=|שם=סנהדרין נב ב|מקום הוצאה=|מו"ל=|שנת הוצאה=}}</ref>
*[[רב כהנא (השני)|רב כהנא]] שבר את מפרקתו של איש שרצה להסגיר תבן של מישהו למס, והרג אותו<ref>{{צ-ספר|מחבר=|שם=בבא קמא קיז א|מקום הוצאה=|מו"ל=|שנת הוצאה=}}</ref>
*[[רבי יונתן בן אלעזר|רבי יונתן]] העיד על מקרה של ביצוע דין [[בן סורר ומורה]], ואף שישב על קברו<ref name=":0">{{צ-ספר|מחבר=|שם=סנהדרין עא א|מקום הוצאה=|מו"ל=|שנת הוצאה=}}</ref>
* רבי יונתן העיד על מקרה של ביצוע דין [[עיר הנידחת]], ואף שישב על תילה<ref name=":0" />
 
[[הרמב"ם]] בפירושו למשנה<ref>{{צ-ספר|מחבר=|שם=חולין א ב|מקום הוצאה=|מו"ל=|שנת הוצאה=}}</ref> העיד על מקרים רבים של הוצאה להורג של כופרים סמוך לזמנו:
 
{{ציטוט|תוכן=...ייהרג לכתחלה כדי שלא יטעה את ישראל... וכבר נעשה מזה הלכה למעשה באנשים רבים בכל ארץ המערב כולן|מקור=פירוש הרמב"ם למשנה, חולין א ב|אנגלית=}}
 
== דין מוות בימינו ==
לדברי חז"ל, על אף שכיום לא דנים מיתות בית דין, דין ארבע המיתות לא התבטלו והם מתקיימים בידי ה[[אלוהים]] שמעניש בדרך הטבע את החוטאים{{הערה|1=וראה גם: ספר ראשית חכמה – שער היראה – פרק אחד עשר; ספר מנורת המאור – אות ב.}}.
{{ציטוט|תוכן=מיום שחרב בית המקדש אף על פי שבטלו סנהדרין [...] דין ארבע מיתות לא בטלו מי שנתחייב סקילה או נופל מן הגג או חיה דורסתו ומי שנתחייב שריפה או נופל בדליקה או נחש מכישו ומי שנתחייב הריגה או נמסר למלכות או ליסטים באין עליו ומי שנתחייב חנק או טובע בנהר או מת בסרונכי|מקור={{בבלי|כתובות|ל|א}}|אנגלית=}}
 
לעומת זאת, בספר [[שולחן ערוך]] נפסק<ref>{{צ-ספר|מחבר=|שם=[[יורה דעה]] קנח ב|מקום הוצאה=|מו"ל=|שנת הוצאה=}}</ref> כי דין מוות עדיין מוטל על כופרים, עובדי [[עבודה זרה]] ועוברי עבירות להכעיס:
יש המוצאים קשר בין ארבע מיתות בית דין לבין ארבע כנפות ה[[טלית|ציצית]] ([[ספר חרדים]] פרק ט').
 
{{ציטוט|תוכן="הַמִּינִים, וְהֵם שֶׁעוֹבְדִים לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, אוֹ הָעוֹשֶׂה עֲבֵרוֹת לְהַכְעִיס, אֲפִלּוּ אָכַל נְבֵלוֹת אוֹ לָבַשׁ שַׁעַטְנֵז לְהַכְעִיס הֲרֵי זֶה מִין; וְהָאֶפִּיקוֹרְסִים, וְהֵם שֶׁכּוֹפְרִים בַּתּוֹרָה וּבִנְבוּאָה מִיִּשְׂרָאֵל, מִצְוָה לְהָרְגָם. אִם יֵשׁ בְּיָדוֹ כֹּחַ לְהָרְגָם בְּסַיִף, בְּפַרְהֶסְיָא, הוֹרְגוֹ. וְאִם לָאו, יָבֹא בַּעֲלִילוֹת עַד שֶׁיְּסַבֵּב הֲרִיגָתוֹ. כֵּיצַד, רָאָה אֶחָד מֵהֶם שֶׁנָּפַל לִבְאֵר וְהַסֻלָּם בַּבְּאֵר, קוֹדֵם וּמְסַלְּקוֹ וְאוֹמֵר: הֲרֵינִי טָרוּד לְהוֹרִיד בְּנִי מִן הַגַּג וְאַחְזִירֶנּוּ לְךָ, וְכַיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ."|מקור=[[שולחן ערוך]], יורה דעה, קנח, ב|אנגלית=}}
 
==לקריאה נוספת==