תכנון משתף – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 3:
בישראל, נהוג לקיים תהליך של "שיתוף ציבור" בו אנשי המקצוע מנהלים את התהליך התכנון תוך שיתוף התושבים בתהליך ושמיעת עמדתם את על התכנית, אך את החלטה התכנונית ואת השרטוט האדריכלי מיצרים בעלי המקצוע. לעומת זאת, בתהליך תכנון משתף הדגש הוא שכלל התהליך מנוהל על ידי התושבים, ואף שרטוט וכתיבת התוכנית נעשית על ידי התושבים עצמם.
על פי רוב, קנה המידה בתכנון משתף הנו קנה מידה אנושי, המותאם לצורכי המקום. התכנון המשתף מבוסס על התפישה כי שילוב של 'ידע מקומי' של התושבים ו'ידע מקצועי' של המתכננים יוביל לתוצאות תכנוניות טובות יותר. המונח 'ידע מקומי' נובע מן ההבנה כי התושבים המתגוררים במקום מחזיקים בידע על סמך הכרות ארוכה ומעמיקה עם המרחב מעצם היותם מתגוררים וחיים בשכונה<ref>{{צ-ספר|מחבר=פנסטר טובי|שם=של מי העיר הזאת- תכנון, ידע וחיי היומיום|מקום הוצאה=|מו"ל=הקיבוץ המאוחד|שנת הוצאה=2012}}</ref>. אל מול הידע המקומי נמצא הידע המקצועי של המתכננים, הנרכש באמצעות השכלה פורמלית והוא כולל שלל יכולות ומיומנויות טכניות. מכיוון שתכנון משתף מדגיש את חשיבות הידע המקומי של התושב, לעיתיים רבות הוא נתפס כתכנון ה"צומח מלמטה".
== רקע תיאורטי ==
=== ההיסטוריה של תהליכי התכנון המשתף ===
נרטיב התכנון המשתף החל לצמוח בשנות השישים. לפני כן, השתתפות בתהליכי תכנון הופיעה בצורה של הצעת מספר אפשרויות תכנון לאותו מרחב על ידי המתכננים והציבור התבקש לבחור הצעה אחת מבין שלל האפשרויות. התוכניות שנוצרו על ידי המתכננים שיקפו את נקודת מבטם המקצועיות והפוליטית על המרחב המתוכנן. בשנת 1960, לאחר מלחמת העולם השנייה, עלה הצורך בבניית יחידות מגורים רבות. בעקבות כך הציעו המתכננים פרויקטים חדשים בקנה מידה נרחבים. חלק מהפרויקטים הציעו "לפנות" אזורי שכונות עוני והחלפתם בבניינים רבי קומות חדשים. בעקבות כך קראו אירגוני זכויות אדם והמגזר השלישי ליצר תהליך בו התאפשר לתושבים המקומיים להשמיע את קולם וזאת במטרה ליצר תהליך בו התאפשר לציבור להשתתף בתהליך באופן אקטיבי בפעולה התכנונית<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Thorpe Amelia|שם=Rethinking Participation, Rethinking Planning|כתב עת=Planning Theory & Practice|קישור=https://www.tandfonline.com/doi/abs/10.1080/14649357.2017.1371788|כרך=|עמ=566-582}}</ref>.
=== סולם השתתפות של ארנסטיין ===
בשנת 1969 פרסמה שרי ארנסטיין<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Arnstein, Sherry R|שם='A Ladder Of Citizen Participation'|כתב עת=Journal of the American Planning Association|עמ=216 — 224|קישור=https://www.participatorymethods.org/sites/participatorymethods.org/files/Arnstein%20ladder%201969.pdf}}</ref> (Sherry Phyllis Arnstein) מאמר בשם "סולם ההשתתפות הציבורית" ( A Ladder of Citizen Participation) בו היא מסווגת שמונה דרגות שונות להשתתפות הציבור על פי רמות מעורבות התושבים בתהליך קבלת החלטות:
רמה 1- מניפולציה (Manipulation) - הרמה הכי מינימלית לשיתוף הציבור, לרוב היא נעשית רק למראית עין. שיתוף הציבור נעשה "למען הפרוטוקול" בלבד כאשר התוכנית כבר מגובשת ומוכנה.
שורה 57:
== דוגמאות לתכנון משתף בעולם ==
=== תכנון שכונתי UK ===
בשנת 2011 כחלק מהתהליך של "הלוקליזם אקט" (Localism Act 2011) העבירה הממשלה הבריטית באישור בית הפרלמט את חוק "התכנון השכונתי" (Neighbourhood planning). מטרת החוק היתה להפוך את מערכת התכנון הבריטית למערכת תכנון דמוקרטי בה לתושבים יש אפשרות לתכנן בעצמם את השכונה שלהם ולקבל הכרה סטטוטורית.
הקבינט הבריטי ראה בקידום חוק זה פוטנציאל להעלות את המוטיבציה של התושבים להשתתף בתהליך התכנון וכדרך לחיזוק ערכי המקומיות על פני הגלובליזציה. בנוסף, התכנון השכונתי נועד להחליף את התכנון הכוללני המוכתב מהממשל אל הרשות המקומית ולהעביר את האחריות לפיתוח ותכנון השכונה אל התושבים. כחלק מכתיבת התוכנית מחויבים התושבים להציע תהליך של פיתוח והתחדשות השכונה בדגש על הגדלת היצע הדיור, המסחר והתעסוקה.
בישראל חוק התכנון והבניה אינו מאפשר באופן סטטוטורי קיום של תכנון משתף. עם זאת, החוק מציע מספר מנגנונים לידוע ושיתוף הציבור בתהליך קבלת החלטות כגון: הודעה על הכנת תוכנית, הודעה לעיתונות על בקשה להקלה או שימוש חורג ופרסום הזכות להגשת התנגדויות. בשנים האחרונות יותר ויותר תהליכים תכנונים עושים מאמץ ליידע ולשתף את הציבור כבר בשלבים הראשונים של התוכנית וזאת במטרה להפחית את מספר התנגדויות לתוכניות ולאפשר את הפקדת התוכנית באופן מהיר יותר. במקביל קיימת עליה בתהליכי התכנון המשתף של משרדי הממשלה השונים והרשויות מקומיות במטרה לקדם תוכניות מתאר ופרויקטים נקודים. המתודה הננקטת בתהליכים אלו אינה אחידה והיא ניתנת לפרשנות על ידי מובילי התהליך.
| |||