שעריים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה |
מ תיקון קישור |
||
שורה 11:
מצוקת התימנים נגעה לליבו של [[אפרים זקס]], מהאיכרים הנאורים והאמידים במושבה, והוא נעשה להם אב וגואל. באותה שנה קנה אפרים זקס חלקת אדמה בת 55 דונם, שהייתה שייכת ליעקב ברוידה, ונמסרה לוועד המושבה. החלקה ניתנה לתימנים, דונם למשפחה, במחיר נמוך ובתשלום לשיעורין. נוסף על כך ערב להם בקבלת הלוואות לבניין בתיהם, ואף הלווה להם מכיסו.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.rehovot.muni.il/9/|הכותב=|כותרת=תולדות רחובות|אתר=.rehovot.muni.il|תאריך=}}}}
ביום [[ו' בתשרי]] [[תר"ע]] ([[1909]]) הונחה [[אבן פינה|אבן הפינה]] לבתים הראשונים בשכונת שעריים. תחילה נבנו על ידי התימנים עצמם שלושה בתים דו-משפחתיים, מבני חומר ([[טיט (חומר)|טיט]], בוץ). בהמשך נבנו שלושה בתים מאבני [[כורכר]], כבתי המושבה. בהשפעת [[הרב קוק]] נרכשה חלקה נוספת שניתנה לתימנים - אדמת כרם "שומרי תורה" של [[יעקב ברוידה]]. בסיוע [[קק"ל]] נבנו בשכונה צריפים. בשנת [[1912]] הצטרפה עוד קבוצה של 100 עולים מ[[שרעב]] בראשות הרב [[יוסף משולם]].{{הערה|
גם במהלך השנים שלאחר [[1912]], כולל בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] ואחריה, הגיעו קבוצות של עולים מ[[תימן]]. נרכשו חלקות אדמה נוספות, והוקמו עליהם עשרות צריפים ובתים, חלקם על ידי קק"ל וחלקם על ידי התימנים עצמם. כך נוצרה בשעריים השכונה הגדולה ביותר של עולי תימן בישראל.
| |||