הבדלים בין גרסאות בדף "הרברט לנגה"

נוספו 2,040 בתים ,  לפני שנה
 
לנדה פלש לפולין יחד עם אייזנצגרופן נוימן מיד עם התחלת המערכה על פולין בספטמבר 1939. ב-9 בנובמבר 1939, בעקבות הניצחון הגרמני, הוא קודם לדרגת אס-אס אונטר-שטורמפיהרר (מקביל לסגן משנה) ונהיה לאחראי על הגסטאפו בפוזנן. בשנת 1940 פיקד על יחידה מיוחדת שנקראה על שמו, זונדרקומנדו לנגה, תפקיד היחידה היה לרצוח אנשים מעוררים וחולים בנפשם וזאת בעקבות פקודה שניתנה על ידי וילהלם קופה. כבר באמצע שנת 1940, יחידתו של לנגה "התמחתה" בהריגת אנשים במשאית-גז, משאית שצינור הפליטה שלה חובר לתא המטען שלה. אל תא המטען הוכנסו הקורבנות ואנשי האס האס התניעו את המשאית מבלי לנסוע ולחצו על דוושת הגז. קודם לשיטת הריגה זו, הקורבנות נורו בעורפיהם. המשאיות עברו בין בתי חולים ולקחו משם את הלוקים בנפשם, הגז הרעיל שהוחזר לתא המטען של המשאיות היה פחמן חד-חמצני.
 
לאחר קידומו לדרגת אס-אס אובר-שטורמפיהרר (סגן) ב-20 באפריל 1940, יחידתו הוצבה במחנה הריכוז סולדאו. בדצמבר 1941 לנגה קודם פעם נוספת והיה לאס-אס האופטשטורמפיהרר (דרגה המקבילה לסרן) ומונה לפקד על מחנה ההשמדה חלמנו על ידי מפקד משטרת הביטחון והאס דה בפוזנן, ארנסט דמזוג. יחידתו הייתה אחראית על רצח של כ-100,000 היהודים מורתגאו ומגטו לודז'. מאפריל 1942 שם היחידה של לנגה שונה ל"יחידת קולמהוף" ואופן הפעולה שלה, שיטת רצח האסירים, שונה בהתאם. לנגה הורה על הקמת בורות שריפה שיחליפו את קברי האחים. הנס בותמן ירש את מקומו והמשיך את רצח היהודים ושאר האסירים במחנה. לכל הפחות מספר הקורבנות של מחנה חלמנו עומד על כ-152,000 איש, אולם השלטונות במערב גרמניה ציינו במשפט חלמנו כי מספר הנרצחים נאמד בכ-180,000 איש.
 
לאחר שלנגה סיים את תפקידו במחנה חלמנו הוא הגיע אל המשרד הראשי לביטחון הרייך, שם שירת תחת ארתור נבה כחוקר פשעים. עם סיום פועלו במשרד זה נשלח אל הבלקן כדי לסייע לצבא הגרמני לדכא את מרד הפרטיזנים. בעקבות קשר העשרים ביולי, הניסיון להתנקש בחייו של היטלר על ידי קצינים נאצים בכירים, הוחזר לגרמניה וסייע ללכוד את הקושרים. חקירת הנוגעים לקשר לרצח הובילה לקידום נוסף שלו, הפעם לדרגת אס-אס שטורמבאנפיהרר.
 
לנגה מת בעת המערכה על ברלין, בברנאו שליד ברלין ב-20 באפריל 1945.