|
'''מובלעת צופר''' (ב[[ערבית]]: '''אל-ע'אמר''') היא [[מובלעת]] [[ישראל]]ית שנמצאה בשטח ב[[ריבונות]] [[ירדן|ירדנית]]. לפי [[הסכם השלום בין ישראל לירדן]] שנחתם ב[[אוקטובר]] [[1994]], הקרקע הועברה לריבונות ירדנית והוחכרה למדינת ישראל למשך 25 שנה, עד 2019.
המובלעת נמצאת בסמוך ל[[מושב]] [[צופר (מושב)|צופר]] ב[[הערבה|ערבה]], ומכאן שמה. היא כוללת 4,500 [[דונם]], שמתוכם 1,500 דונמים מעובדים כ[[חקלאות|שטח חקלאי]], בו מצויים בתי רשת חקלאיים ו[[חממה|חממות]] ובהם גידולים חקלאיים של חקלאים ממושב צופר. בפועל זהו [[שטח מפורז]] המאפשר לתושביל[[תושב]]י מושב צופר לעבדו חקלאית ולשהות בו משעותמ[[שעה|שעות]] הבוקרה[[בוקר]] ועד [[ערב|רדת החשיכה]]{{הערה|מתוך אתר [[עמוד ענן (אתר אינטרנט)|עמוד ענן]].}}.
על מנת לעבור לשטחי המובלעת, יש לעבור נקודת ביקורת של [[צה"ל]] ולאחר מכן הכניסה לשטח אחרי מעבר של מוצב ירדניהירדני היא באמצעות כרטיסי כניסה בלבד.
באוקטובר [[2018]] הודיעה ממלכת ירדן כי היא לא מאריכה את סעיף החכירה של השטח על ידי ישראל הכלול במסגרת הסכם השלום עם ירדן, ובמלאת 25 שנה לחתימת ההסכם על ישראל , באוקטובר 2020, יהיה על ישראל להעביר את שטח המובלעת לירדן{{הערה|{{ynet|דניאל סלאמה, איתמר אייכנר ואילנה קוריאל|ירדן מבטלת חלק מהסכם השלום: שטחים יחזרו לריבונותה|5376142|21 באוקטובר 2018}}}}. ▼==מלחמת ששת הימים==
האחיזה הביטוחונית הישראלית החלה ב[[ארץ המרדפים|תקופת המרדפים]] לאחר [[מלחמת ששת הימים]] בההאזור יעד מועדף למחבלים פלסטינים שחדרו לישראל, משום שהמרחק בין הגבול לכביש הערבה קטן בו יחסית. כמה מתושבי הערבה התיכונה נפלו קורבנות טרור, ובתגובה נכנסה ישראל לשטח שלימים יקרא "מובלעת צופר" ונאחזה בו. אלא שיחד עם הסיפוחים הביטחוניים, החריגות בשטח הירדני הגיעו ליותר מ-300 אלף קמ"ר, שטח השווה בגודלו לרצועת עזה כולה.
ב-[[10 בנובמבר]] [[2019]] הודיע צה"ל שהחכרת השטח לישראל מירדן הוארכה עד אפריל 2020, תוך הגבלות מסוימות על הכניסה לשטח כגון ויזות מיוחדות ומעבר עם דרכונים, הגבלת מספר העובדים ושעות פתיחה וסגירת השער עד השקיעה.{{הערה|{{הארץ|אלמוג בן זכרי|צה"ל: הסכם החכירה של מובלעת צופר מירדן הוארך עד 30 באפריל|1.8099859|10 בנובמבר 2019}}}} .▼בשנת [[1982]] נרתם לסייע לתושבי צופר שר הביטחון [[אריאל שרון]], שהעביר סיור לאנשי הערבה בארץ הלא נודעת וגילה בפניהם אזור בעל אדמה פורייה בזכות סחף השיטפונות מהרי אדום ומי התהום המתוקים יותר מהמים המלוחים שבמאגרים שממערב לגבול.
עד חתימת הסכם השלום, הגבול עם ירדן היה גמיש למדי מבחינת ישראל, היישובים הסמוכים והחקלאים. רק לאורך חלקים קטנים מהגבול הוצבה גדר כך שהחקלאים בערבה עיצבו את הגבול לפי צורכיהם. רבים מהיישובים בערבה השתלטו על מקטעי אדמה קטנים ממזרח לגבול הבינלאומי העובר בתוואי נחל ערבה, מכיוון שהאדמה ממזרח לנחל אטרקטיבית יותר מבחינה חקלאית.
==הסכם השלום עם ירדן==
במהלך המשא ומתן בין ישראל וירדן לקראת הסכם שלום עלה עתיד המובלעת והשטחים שמעבר לנהר הירדן. המלך חוסיין ניהל את המשא ומתן בנוגע למובלעת יחד עם שטח [[נהריים]] באופן אישי מול אפרים הלוי, לימים ראש המוסד, שניהל את המשלחת הישראלית. הירדנים דרשו ששטח המובלעת יחזור לריבונות ירדנית בעוד לישראל הייתה חשובה השליטה ביטחונית על האזור המעבר היחסית ליישובים ישראלים מהאזור, כפי שקרה בעבר בתקופת המרדפים. על גורל המובלעות צוותי המשא ומתן הגיעו לסיכום ברגע האחרון. לבסוף, בהסכם השלום בין ישראל לירדן ב-1994 הוחכרו לישראל השטחים שעליהם השתלטה ישראל בעבר למשך 25 שנה, ובתמורה קיבלו הירדנים קרקעות בדרום הערבה, סמוך לאילת.
בעקבות הסכם השלום נרקמו פרויקטים עתידים משותפים בין ישראל לירדן כגון תערוכות חקלאיות בשיתוף חקלאים משתי המדינות באזור, קידום מעבר ללא צורך בדרכונים באזור ויצוא סחורה חקלאית מהאזור למדינות המפרץ אך פרויקטים אלו לא יצאו לפועל בסופו של דבר עקב הידרדרות היחסים בין שתי המדינות.
בשטח קרו מקרים של תפיסת חיילים ירדנים או בדואים מהאזור שגנבו ציוד מהמטעים הישראלים במובלעת. [[חברת החשמל]] הישראלית וחברת [[מקורות]] סיפקו את התשתיות למובלעת.
==העברת השטח לרשות ירדן==
▲באוקטובר [[2018]] הודיעה ממלכת ירדן כי היא לא מאריכה את סעיף החכירה של השטח על ידי ישראל הכלול במסגרת הסכם השלום עם ירדן, ובמלאת 25 שנה לחתימת ההסכם על ישראל, באוקטובר 2020, יהיה על ישראל להעביר את שטח המובלעת לירדן{{הערה|{{ynet|דניאל סלאמה, איתמר אייכנר ואילנה קוריאל|ירדן מבטלת חלק מהסכם השלום: שטחים יחזרו לריבונותה|5376142|21 באוקטובר 2018}}}}.
▲ב-[[10 בנובמבר]] [[2019]] הודיע צה"ל שהחכרת השטח לישראל מירדן הוארכה עד אפריל 2020, תוך הגבלות מסוימות על הכניסה לשטח כגון ויזות מיוחדות ומעבר עם דרכונים, הגבלת מספר העובדים ושעות פתיחה וסגירת השער עד השקיעה{{הערה|{{הארץ|אלמוג בן זכרי|צה"ל: הסכם החכירה של מובלעת צופר מירדן הוארך עד 30 באפריל|1.8099859|10 בנובמבר 2019}}}}.
בינואר [[2020]] אישר [[משרד האוצר]] חבילת פיצויים בגובה 36 מיליון שקל ל-39 משפחות ממושב צופר המחזיקות בחלקה חקלאית במובלעת, הכוללים בתוכם גם את ערך הקרקע החלופית, שהוקצתה עבורם כמה קילומטרים מצפון למושב.
==קישורים חיצוניים==
*{{כלכליסט|יוגב כרמל|תקיעת צופר|magazine-23-04-20|23 באפריל 2020}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{קצרמר|ישראל}}
{{coord|30|32|25.15|N|35|14|28.97|E|display=title|type:landmark}}
[[קטגוריה:ארץ ישראל: אזורים]]
| 