מקרא ביכורים – הבדלי גרסאות

ביחס ל[[גר]] חלוקות הדעות. שיטת תנא קמא שמביא ביכורים מביא ומניח אך אינו קורא ("ארמי אובד אבי") משום שאבותיו לא היו במצרים, ואינו יכול לומר "הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַה' אֱלֹהֶיךָ כִּי בָאתִי אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' '''לַאֲבֹתֵינוּ''' לָתֶת לָנוּ'''"{{הערה|{{תנ"ך|דברים|כו|ג}}.}}. אך ר' יהודה חולק וסובר שיכול לומר משום שאברהם נקרא "אב המון גויים" וכן פוסק ה[[רמב"ם]]. אם הייתה אימו מישראל, לדעת כולם 'מביא וקורא'{{הערה|שם=משנה_בכורים_א_ד|1={{משנה|בכורים|א|ד}}.}}.

ב[[ספר החינוך]]{{הערה|מצווה תר"ו.}} כותב כי "מן העניין הזה יש לנו ללמוד בתפילותינו ובתחנונינו לפני השם ברוך הוא, לדקדק מאוד ולהזהרולהיזהר בלשון שלא לומר דבר לפני השם כי אם בדקדוק גדול, וזכור בני דבר זה ושמרהו". יש המבארים על פי זה את המשך המשנה העוסק בהלכות נוספות של ניסוח, בהלכות אחרות: {{ציטוטון| וכשהוא מתפלל בינו לבין עצמו, אומר אלוהי אבות ישראל; וכשהוא מתפלל בבית הכנסת, אומר אלוהי אבותיכם. ואם הייתה אימו מישראל, אומר אלוהי אבותינו}}, כולם עוסקים בכלל העקרוני כי צריך אדם לדקדק בלשונו כאשר הוא אומר דבר לפני האלוקים{{הערה|גינת ראובן עמ' מ"ד.}}. העבד והשליח והאישה וטומטום ואנדרוגינוס--מביאין ולא קורין, שאינן יכולין לומר " וְעַתָּה הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה '''אֲשֶׁר נָתַתָּה '''לִּי''' ה'"{{הערה|{{תנ"ך|דברים|כו|י}}.}}{{הערה|שם=משנה_בכורים_א_ד}}.