|
===לאחר הנסיגה מלבנון (2000)===
במאי 2000, לאחרעם [[הנסיגה מלבנון|נסיגת צה"ל מלבנון]], התמוטט צד"ל, לאחר שמפקדיו הבינו שלא יוכלו לעמוד מול החיזבאללה ללא נוכחות צה"ל. כ-6000 חיילי צד"ל ובני משפחותיהם, אשר חששו מ[[טבח]] שיעשה בהם על ידי החזבאללה ותומכיהם, עברו את הגבול לישראל תוך שהשאירו את רכושם מאחוריהם. רובם התיישבו ביישובי הצפון הגדולים: [[נהריה]], [[מעלות-תרשיחא|מעלות]], [[קריית שמונה]], [[טבריה]], [[כרמיאל]] ו[[צפת]]. יוצאי צד"ל ה[[דרוזים]] השתלבו ביישובים הדרוזיים בישראל. בשנת 2002 חלק מחיילי צד"ל חזרו ללבנון, ובעיקר החיילים הזוטרים יחסית, ואילו מרבית אנשי הקצונה בחרו להמשיך להישאר בתחומיה של מדינת ישראל מחשש לעונש מוות בלבנון. בספטמבר 2001 החליטה ממשלת ישראל על החלטה 720, שקבעה שהמנהלה הביטחונית לסיוע ([[מנב"ס]]) תטפל רק באוכלוסייה מיוחדת שעמדה בקשרים מיוחדים עם זרועות הביטחון, כגון אנשי צד"ל בכירים. לעומת זאת, שאר אנשי צד"ל יטופלו על ידי [[המשרד לקליטת עלייה]]. הסיוע על ידי המשרד לקליטת עלייה התקיים עד לשנת 2008, ואז נסגרה היחידה שטיפלה באנשי צד"ל במשרד זה{{הערה|1={{פס"ד עליון|קישור=07103210.w10|סוג=בג"ץ|עותר=דני ג'ורמנוס|משיב=מדינת ישראל-משרד הבטחון}}, סעיפים 8, 10}}.
בשנת 2004 הוענקה ליוצאי צד"ל אזרחות ישראלית. עם זאת, ליוצאי צד"ל ישנן טענות על הפקרה ואי קליטה מצד ממשלת ישראל.{{מקור}} ב-2010 נותרו בישראל כ-2700 לוחמי צד"ל ובני משפחותיהם.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3893112,00.html|כותרת=עשור לנסיגה: ילדי צד"ל רוצים לחזור ללבנון|אתר=ynet|תאריך=2010-05-24|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-28}}</ref> כמה מיוצאי צד״ל הקימו בגליל את מזקקת [[ערק אלנמרוד]].
|
