נחל תנינים – הבדלי גרסאות

'''נַחַל תַּנִּינִים''' (ב[[ערבית]]: '''وَادِي ٱلزَّرْقَاءِ''' - ואדי א-זֵרְקַא, "הנחל הכחול"){{הערה|[[ארמטה פיארוטי]], '''מנהגים ומסורות בארץ ישראל''', עמ' 26: הנחל קרוי בפי ערביי ארץ ישראל גם "נחל התנינים".}} הוא [[נחל איתן]] שתחילתו ב[[רמות מנשה]] בין [[דליה (קיבוץ)|דליה]] לבין [[עין השופט]]. הנחל זורם דרום מערבה ל[[הים התיכון|ים התיכון]] ונשפך לים דרומית ל[[קיבוץ]] [[מעגן מיכאל]]. שמות נוספים קדומים לנחל הם "קרוקודילון"{{הערה|[[פליניוס הזקן]], '''[[תולדות הטבע]]''', ספר 5, פרק 19, [http://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Perseus%3Atext%3A1999.02.0137%3Abook%3D5%3Achapter%3D17 סעיף 17].}} ו"תחת התניןתמאסיח".

סמוך למושב [[עמיקם|עמי קם]] הקימה חברת [[מקורות]] [[סכר|סוכר]] על ערוץ נחל תנינים במסגרת מפעל "[[נחלי מנשה]]". בימי חורף שבהם הזרימה בנחל עזה, מוטים מי הנחל (כמו גם נחלי עדה, ברקן ומשמרות) לתעלה המובילה את המים למאגר שיקוע להעשרת מי התהום, הנמצא בחולות קיסריה.

בעבודות שיקום שנערכו בסביבת נחל תנינים לאחר השיטפונות של השנים [[1991]]–[[1992]] ובחפירות בתחילת שנות האלפיים, נמצאו שרידים של סכר גדולהגדול שהיה ידוע עליו עוד לפני עבודות השיקום והוא יצר אגם ששימש מקור אספקה לאמת המים הנמוכה ולהפעלה של טחנות קמחיקמח, שרידי העיר [[קרוקודילופוליס]] מהתקופה הפרסית ושרידים של יישוב מ[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|התקופה הביזנטית]]. מדרום לאגם ישנם שרידים של תחילת אמת המים העתיקה מהתקופה הרומית ששימשה להובלת מים לקיסריה. בשנת [[1898]] נבנה באזור השפך