הכנרת – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ויקוניק1מג (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ קידוד קישורים |
||
שורה 25:
[[קובץ:Bathymetric map of Sea of Galilee.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת הכנרת ועומק מימיה]]
[[קובץ:Canaan. 1657 Visscher Map of the Holy Land or the "Earthly Paradise" - Geographicus - Gelengentheyt-visscher-1657 (cropped).jpg|250px|ממוזער|מפת ארץ הקודש, [[קלאס יאנזון וישר]] {{אנ|Claes Jansz. Visscher}}, המאה ה־17. הכנרת מופיעה בשם Cinneret]]
'''הַכִּנֶּרֶת''' היא [[ימה]] בצפון מזרחה של ישראל. זהו [[אגם]] ה[[מים מתוקים|מים המתוקים]] הגדול ב[[ארץ ישראל]]. בעבר סיפקה הכנרת כרבע מצריכת המים ב[[ישראל]], אך בעקבות ירידת מפלס המים כתוצאה משנות [[בצורת]] שפקדו את ישראל, פחתה שאיבת המים מהאגם ו[[התפלה|מתקני ההתפלה]] היו לספק המים העיקרי. כיום מספקת הכנרת בין 2 אחוזים מסך הצריכה{{הערה|[http://www.zavit.org.il/צרות-של-מתפילים צרות של מתפילים, באתר זווית]}} ל־13 אחוזים{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.water.gov.il/Hebrew/WaterResources/Kinneret-Basin/Pages/default.aspx|הכותב=|כותרת=מפלס הכנרת מ 1966 ואילך|אתר=www.water.gov.il|תאריך=|תאריך_וידוא=2020-03-12}}}}. מפלס מי הכנרת משתנה תכופות על פי עונות השנה ובהתאם לשנים גשומות או שחונות ונמצא לרוב בתחום של 209 עד 212 מטרים מתחת ל[[פני הים]], בשנות בצורת נוצרים איים שהמפורסם בהם
== שם הימה ==
השם "'''כנרת'''" מופיע ברשימת הערים שנכבשו על ידי [[תחותמס השלישי]] מ[[מצרים העתיקה|מצרים]] שחי ב[[המאה ה-15 לפנה"ס|מאה ה־15 לפנה"ס]]. [[כנרת (עיר)|כנרת]] היא העיר ה־34 ברשימה. בנוסף מופיע אזכור לשם זה ב"[[פפירוס]] לנינגרד 1116A", המכיל רשימה של [[תבואה]] ו[[שיכר]] שסופקו לשליחים של ערים שונות מארץ כנען{{הערה|"תל כנרות", [[האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל]], עמ' 810}}.
שורה 126 ⟵ 125:
<small>מקור נתונים: ''[http://wldb.ilec.or.jp/data/databook_html/asi/asi-09.html World Lakes Database]''</small>
|}
===ריבוד בכנרת===
[[קובץ:Weltwissen.jpg|ממוזער|ריבוד בכנרת, כאשר המים בחלק העליון החם מלאים בחמצן ועשירים בדגה, ואילו בחלק התחתון הקר עניים בחמצן]]
שורה 141:
===מפלס===
{{עוגן|קו אדום}}לצורכי ניהול אגם הכנרת נקבעו לאגם "[[קו אדום]] עליון" – מפלס מקסימלי שאסור לעבור היות שבמקרה של גאות ישנה סכנת [[שיטפון|הצפה]] לאתרים מסביב לאגם, ו"קו אדום תחתון" שמתחתיו אסור לשאוב עקב סכנה לפגיעה ב[[מערכת אקולוגית|מערכת האקולוגית]] ובאיכות המים. הקווים עוגנו בתקנות{{הערה|[https://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/doclib/מים%
בעקבות עליה בביקושי המים בישראל ורצף שנות [[בצורת]], מפלס המים התקרב אל הקו האדום התחתון שנקבע, ועל כן במהלך [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה־80]] ו[[שנות ה-90 של המאה ה-20|ה־90]] של [[המאה ה-20|המאה ה־20]] הורד הקו האדום התחתון מספר פעמים (עד לרום של 215.5-), על מנת לאפשר מבחינה חוקית את המשך שאיבה גם במפלס נמוך, וכיום הוא עומד על 213-{{הערה|[http://www.water.gov.il/Hebrew/WaterResources/Kinneret-Basin/Pages/default.aspx באתר רשות המים]}}. בדצמבר [[2001]] ירד מפלס המים בכנרת אל הרום הנמוך ביותר שנמדד: 214.87- מטר{{הערה|[http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/WaterStreams/Resources/Kinneret/Pages/WaterLevel.aspx מפלס הכנרת], באתר המשרד להגנת הסביבה}}. מפלס זה נקבע כ"קו השחור" שמתחתיו אסורה שאיבה.
|