קלוד לורן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ לעתים==>לעיתים (דרך WP:JWB)
שורה 1:
{{אמן}}
'''קלוד לורן''' (ב[[צרפתית]]: '''Claude Lorrain''';{{כ}} [[1600]] - [[23 בנובמבר]] [[1682]]) היה [[צייר]] [[צרפת|צרפתי]] שפעל ב[[רומא]]. נחשב כאחד הגדולים שבציירי ה[[בארוק]] וכמייצג הגדול (לצדו של [[ניקולא פוסן]]) של ה[[קלאסיציזם]] בתקופה זו. זכה לפרסום עצום בשעתו עד שנודע (וכך מופיע לעתיםלעיתים בספרות המקצועית עד היום) בשמו הפרטי, קלוד, כבוד המוענק רק לגדולים מכולם.
 
== חייו ויצירתו ==
שורה 7:
ב-[[1627]] שב קלוד לרומא, ולא עזב יותר את איטליה עד יומו האחרון. ברומא הושפע מציוריו של אניבלה קאראצ'י (1560-1609). השפעת האור והצל בציור הפכה לנושא ההתעניינות העיקרי של קלוד. שני ציורי נוף שצייר עבור הקרדינל בנטיווליו זיכו אותו בתמיכתו של ה[[אפיפיור]] [[אורבנוס השמיני]] ובהמשך של פטרוני האמנות הגדולים של התקופה ו[[פיליפ הרביעי]], מלך ספרד, בכללם. החל מראשית שנות השלושים התפרסם מאד כצייר נוף, בעיקר של ציורי [[עיר נמל|ערי נמל]] דמיוניות ובהם: "עיר נמל עם שקיעת החמה" ([[1639]]), "קלאופטרה יורדת בחוף העיר [[טרסוס]]" ([[1642-1643]){{הערה| שתיהן כיום באוסף מוזיאון ה[[לובר]].}}. קלוד התיידד עם הצייר [[ניקולא פוסן]] שהתגורר בשכנותו ברומא. הם אף יצאו יחדיו לסיורי ציור בנוף הכפרי של אזור [[קמפאניה]] שבדרום [[איטליה]]. מסופר כי על פי עצתו של פוסן, שהיה מבוגר מקלוד בשש שנים, הכניס האחרון לציוריו מבנים קלאסיים, מקדשים, הריסות, ואף הסכים לצרף להם דמויות אדם, אך לבו היה נתון בעיקר לתיאור הנוף. הוא עסק גם בציורים על נושאים [[מיתולוגיה|מיתולוגיים]] ומסורתיים ובהם: "חוף ים עם אפולו" ([[1647]]), "נישואי יצחק ורבקה"([[1648]]). שמות הציורים נועדו לקונים, אך עבור קלוד הנושא היה הנוף המשתנה בהשפעת אור וצל, זריחת השמש ושקיעתה.
 
קלוד נחשב כאחד מגדולי אמני הרישום של כל הזמנים והיה רשם פורה ביותר. כל אימת שהיה יוצא לחיק הטבע היה נוטל עמו מחברת בה הנציח ברישום את שראו עיניו. על אף שללא ספק אבדו רבים מרישומיו, הגיעו לידינו קרוב לאלף ומאתיים מהם{{הערה| Roethlisberger, The Drawings, לעיל, עמ' ix.}}. ברישומים אלה נעזר ל"בניית" הנוף בציוריו. למעט ציור בודד שבו תיאר נוף אמיתי ([[פורום רומאנום]], 1636, מוזיאון ה[[לובר]], [[פריז]]){{הערה| Langdon, לעיל, עמ' 33, 42-3.}}, היו נופיו "מומצאים" ומורכבים מקטעי נוף אותם רשם במחברותיו ואשר צרפם זה לזה. כך, לעתיםלעיתים, ניתן לזהות בציוריו מקומות קונקרטיים (לדוגמה: [[גשר מילביוס]] ברומא) אלא שאלה מתוארים בסביבה השונה מן הסביבה האמתית שלהם.
 
כבר במחצית הראשונה של שנות השלושים זכה קלוד להערכה רבה ומחירי עבודותיו נסקו מעלה מעלה. הדבר הביא לגל זיופים וחיקויים של יצירותיו, דבר שגרם לו עגמת נפש מרובה. על מנת להיאבק בתופעת הזיופים, החל בשנת 1935 לנהל ספר רישומים אותו כינה "Liber Veritatis" ("ספר האמת"). בספר זה צייר בגרפיט, פחם וצבעי מים, בדקדקנות רבה, כל תמונה בצבעי שמן שיצאה מסדנתו, כולל מידותיה של התמונה, שנת עשייתה ולמי נמכרה. כך, כאשר ציור שלו הוצע למכירה ברחבי אירופה ניתן היה לבדוק עמו אם מדובר בציור מקורי או בזיוף. בספר, שגודל דפיו עשרים על עשרים וחמישה ס"מ בערך, רשם קלוד את כל ציוריו (195 במספר) שעשה מאותה שנה ועד יום מותו; זאת למעט הציור האחרון שלו ("אסקניוס משלח חץ באיל של סילביה", 1682, [[מוזיאון אשמוליאן]], [[אוקספורד]]), שאותו לא הספיק לכלול בספר. ה-Liber Veritatis נמצא כיום באוסף [[המוזיאון הבריטי]] ב[[לונדון]] ומהווה מקור בעל חשיבות ראשונה במעלה לחקר יצירתו של קלוד. יצוין כי בשל ערכם הגבוה של ציוריו הם נשמרו בדרך כלל היטב ושרדו כ-250 מהם, המהווים כשלושת רבעי מכלל יצירתו{{הערה| Roethlisberger' The Paintings, לעיל.}}.