בדחן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תיקון הפניה לדף פירושונים באמצעות בוט: אגדה
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעתים;
שורה 5:
ברוב המקרים, היו הבדחנים אנשים [[עוני|עניים]] ופשוטים, ועל פי רוב כדי למצוא פרנסה הם נאלצו לנדוד מ[[עיר]] לעיר בכדי למצוא את פרנסתם. דוגמה לבדחנים כאלה שדמותם התפתחה לכדי [[סיפור עם|אגדה]] הם [[הרשלה]] ומקבילו, [[ג'וחא]], ב[[ארצות ערב]]. למרות זאת, היו גם בדחנים בעלי מעמד ועשירים.
 
לעיתיםלעתים, נודו הבדחנים על ידי רבני ונכבדי הקהילה, וזאת משתי סיבות עקריות: בשל עוניים של רוב הבדחנים, הנכבדים היו מושא לעגם וצחוקם; וכמו כן היו רבנים שהתנגדו לשימוש ה[[הומור|הומוריסטי]] שעשו לעיתיםלעתים הבדחנים בפסוקי [[תורה]] או [[גמרא]].
 
[[אליקום צונזר]] (צונזער), יליד [[וילנה]], 1835 עד 1913, נחשב לגדול הבדחנים של המאה התשע עשרה וראשית המאה העשרים, והוא מאפיין את דמות הבדחן במיטבה. הוא חיבר עשרות שירים בחרוזים והתאים להם לחנים משלו. ואת הלחנים היה מאלתר לפי טעם הקהל ודרישתו. בעת שמשוררי ההשכלה הראשונים שקדו על שירה עברית שקולה מנוייה וחרוזה, שורר אליקום צונזר את שיריו בלשון יידיש עממית. שלושה דורות של יהודים שרו את שיריו, פזמו את פזמוניו והתענגו על הלחנים שלו.