מארב מופז – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ עריכה, ניסוח |
מ קו מפריד בטווח מספרים, הגהה |
||
שורה 7:
בסוף [[שנות ה-60 של המאה ה-20]], במקביל ל[[מלחמת ההתשה]] שהתחוללה בין ישראל ומצרים, התנהלה מלחמת התשה בבקעת הירדן בין ישראל, ארגוני הטרור הפלסטיניים (ובראשם פת"ח) ו[[ממלכת ירדן]]. שגרת הלחימה כללה, בין היתר, ניסיונות חדירה רבים של חוליות מארגוני הטרור הפלסטיניים שניסו לחצות את נהר הירדן במטרה לפגוע בחיילי צה"ל ובאזרחים ישראלים תוך פגיעה גם בתשתיות אזרחיות וצבאיות. מול ניסיונות חדירה אלו נקט צה"ל בפעולות שונות, ביניהן בניית קו מוצבים לאורך הירדן והוצאת מארבים בנקודות שונות שנועדו לפגוע בחוליות הפלסטיניות.
==המארב==
בתקופה שקדמה למארב הייתה פעילות קבועה של חוליות פלסטיניות באזור אבו סידרה שבבקעת הירדן. מדי מספר לילות חצתה חוליה את הירדן, התמקמה על מחפורת טנקים באחת הגבעות שמעל הירדן וירתה מטווח קצר יחסית מספר רקטות מסוג [[RPG-7]] על מוצב צה"ל "ורד" שמוקם מערבית לשם.{{הערה|שם=זונדר|[[משה זונדר]], [http://www.fresh.co.il/vBulletin/showpost.php?p=4540763&postcount=11 "בלילה כזה נולדים רמטכ"לים"], [[מעריב]] "סופשבוע", {{כ}} 27 במרץ 1998, עמודים 23–28, כפי שהועלה באתר [[פרש (אתר אינטרנט)|פרש]].}} על פלוגה ב' בגדוד 890 בפיקודו של [[יצחק מרדכי]] הוטל לבצע את רוב המארבים באזור. שאול מופז, שפיקד על המארב, שב לפלוגה יום לפני כן מ[[בה"ד 1]], לאחר שנכשל בפעם השלישית בניסיונו להתקבל ל[[קורס קצינים]].{{הערה|"המצביאים: סיפורם של הרמטכ"לים", עורכים: דני דור, יהודה שיף; כתיבה: דני דור, [[דב גולדשטיין]]. [[הוצאת מעריב]], 2002, עמוד 187-188)}} מופז וחמישה חיילים תחת פיקודו<ref>אורי ברימר, לי דקסטר, דני ראשין, רוני דוד ודני דגן</ref> היו חמושים ב-3 [[תת מקלע|תמ"ק]] [[עוזי]], 2 [[רובה FN FAL|מקלעונים]], מקלע [[מאג]],
מעט אחרי השעה 17:00 יצאו יחד שתי חוליות ישראליות אשר התפצלו לקראת אזור המארבים.{{הערה|שם=דרורי|[[זאב דרורי]], אש בקווים: מלחמת ההתשה בחזית המזרחית
המארב בוצע בניגוד לתרגולת המארבים של צה"ל שגרסה כי בלילה אין לפצל כוחות מחשש ל[[אש כוחותינו|אש דו-צדדית]]. התרגולת הייתה שכל הכוח האורב צריך ליישר קו ולסרוק באש את שטח ההיתקלות. כמו כן, ההנחיה הייתה להשתמש ברימוני הלם ולא ברימוני רסס. מופז הסביר את סטייתו מהתרגולת בכך שבין הכוח האורב והמחפורת היה ואדי שלא איפשר הסתערות על האויב.{{הערה|שם=זונדר}}
==אחרית דבר==
לאחר המארב נערך תחקיר בנוכחות אלוף הפיקוד, [[רחבעם זאבי]]. בתחקיר אחר, שנערך על ידי מפקדת [[קחצ"ר]] עלתה שאלת החריגה מנהלי המארב ובסיומו יצאה חוברת הדרכה שמאפשרת גם את הפעולה שביצע מופז.{{הערה|שם=זונדר}} הצלחת המארב, שנבעה, בין היתר, מאופן הפיקוד של מופז בפעולה, ובנוסף, הרקורד שצבר כמפקד עד אותה פעולה, הביאו את [[יצחק מרדכי]] המ"פ ואת מג"ד 890, [[דן שומרון]], לבקש מהמח"ט, [[דני מט]], לתת למופז המלצה מיוחדת לכניסה לקורס קצינים ללא מעבר מבדקי קצונה. מופז המשיך בקריירה הצבאית והגיע לתפקיד [[רמטכ"ל]].
למארב המוצלח לא הייתה השפעה משמעותית על המשך הלחימה בגזרה ועל מלחמת ההתשה בבקעת הירדן.
==לקריאה נוספת==
*
* [[משה (צ'יקו) תמיר]], [[מלחמה ללא אות]], תל אביב, [[מערכות|מערכות - משרד הביטחון]], 2005
|