קרב כיוס (201 לפנה"ס) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yonidebest (שיחה | תרומות) מ ←מהלך הקרב: הסרת תמונה מחוקה |
מ בוט החלפות: לעתים; |
||
שורה 63:
תיאורו של פוליביוס את הלחימה באגף השמאלי מזמן לנו עדות מפורטת ויחידה במינה של טקטיקת ה[[דייקפלוס]]. תנועת תקיפה זו נחשבה ליעילה ביותר בלוחמה הימית באותה תקופה, ובוצעה על ידי אניות מהירות תנועה ותמרון, הערוכות בשורה חזיתית. מטרת האניות התוקפות הייתה לפרוץ (diekplein) בעד שורת אניות האויב, לשבור את משוטיהן תוך כדי ההבקעה ועל ידי כך לשתק את תנועתן. לאחר מכן לחוג לאחור, ולהנחית מהלומות ניגוח קטלניות על האניות הפגועות וחסרות היכולת לנוע. הצי הרודי, שנמנה עם הטובים שבציי המלחמה בעת העתיקה, הצטיין בתמרוני ניגוח ולא בלוחמת סיפונים, ובקרב אל מול השייטת המקדונית השתמש כדרכו בטקטיקת הדייקפלוס. וכך מספר פוליביוס:
:"אלמלא פיזרו המקדונים את הלמבוי שלהם בין האניות הספונות, היה הקרב מוכרע על נקלה ותוך זמן קצר. אך אשר אמנם קרה, אותן ספינות סיכלו את פעולת הרודים בדרכים שונות. כשהתפרק מערך הקרב לאחר ההתנגחות הראשונה, התערבבו הכול זה בזה, ולכן לא יכלו (הרודים) לבצע דייקפלוס ואף לא לסובב את אניותיהם (לאחור), למעשה נבצר מהם לחלוטין להשתמש בטקטיקות בהן הצטיינו, משום שהלמבוי תקפו פעם את המשוטים - כדי להפריע לחותרים - פעם, כשחגו לאחור, את החרטום, ופעם את הירכתיים, כדי להפריע לקברניטים ולמשוטי (ההגה) שלהם. אולם בהתקפות חרטום-אל-חרטום השתמשו הרודים בתחבולה: הם השקיעו את חרטומי אניותיהם, וכך ספגו את מהלומות הניגוח מעל המים, בעוד מהלומותיהם שלהם הונחתו מתחת המים והסבו נזק חסר תקנה. ברם, הם השתמשו אופן זה של התקפה
פוליביוס מוסיף ומספר, כי את החלק המזהיר ביותר בקרב עם האגף השמאלי נטלו שלוש חמש-חתריות רודיות. אחת מהן, שהקברניט (הגאי) שלה היה אוטוליקוס (Autolykos) ועל סיפונה נמצא ניקוסטראטוס (Nikostratos), ניגחה אניית אויב, אלא שמעוצמת הניגוח או שמא מתמרון לקוי נעקר איל הניגוח ונשאר תקוע באנייה המקדונית. האנייה שנוגחה טבעה על אנשיה, מים החלו להציף את האנייה הרודית דרך הפרצה הפעורה בחרטומה, והיא הוקפה על ידי אניות האויב. אוטוליקוס ואנשיו נלחמו בחירוף נפש, אך לבסוף הוא נפצע ונפל הימה במלוא כובד שריונו.
| |||