סברא – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
טוסברהינדי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל מייקלסון (שיחה | תרומות) הוספת נתון |
||
שורה 3:
כוחה של הסברא בהלכה גדול כל כך, עד שכאשר ישנו פסוק מסוים המבהיר הלכה מסוימת שניתן להבין אותה מסברא שואלים חכמי התלמוד "למה לי קרא, סברא הוא" (=למה לנו פסוק? הרי סברא היא), כך למשל שואלת הגמרא על חכם שרצה לומר כי דין [[המוציא מחבירו עליו הראיה]] נלמד מהפסוק {{ציטוטון|מי בעל דברים יגש אליהם}}, למה צריכים אנו פסוק? הרי סברא היא שמי שרוצה להוציא מחבירו ולא טוב לו המצב הנוכחי הוא זה שצריך לחפש ראיות לדבריו, כמו שהחולה הוא זה שהולך ל[[רופא]] ומוכיח לו שהוא [[חולה]] ורק אז יטפל בו הרופא ולא אם יבוא לרופא, כשאין לו סיבה הגיונית לחשוש שמא הוא חולה{{הערה|{{בבלי|בבא קמא|מו|ב}} ועל פי הסבר רבינו יהונתן ב[[שיטה מקובצת]] שם}}.
יש שטענו שדין שנלמד מסברא ייחשב כדין [[דאורייתא ודרבנן|דאורייתא]]<ref name=":0">[[פני יהושע]] {{תלמוד בבלי|ברכות|לה|א}} ד"ה "בגמרא אלא סברא" </ref>, אך יש שטענו שהוא עדיין ייחשב דרבנן<ref>[[צל"ח]] {{תלמוד בבלי|ברכות|לה|א}} ד"ה "ודע דבמסקנא דשמעתין".</ref> וכן משמע מלשון ה[[ראשונים]]<ref name=":0" />.
גם הדינים הנלמדים מסברא, מתחלקים לשניים: ישנם כאלו שאין צורך לכל פסוק כדי להוכיח אותם כמו חיוב החזרת הלוואה כספית (שנלמדת מסברת {{מונחון|ממוני גבך|ממוני מונח אצלך}}), וישנם כאלו שיש צורך לפסוק כדי לדעת אותם כמו דיני [[מזיק וניזק]]{{הערה|תוספות ב{{בבלי|כתובות|נו|א}}}}, אך גם הם מתקבלים על הדעת.
| |||