הביטלס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לקבלת פנים |
ניקוי nowiki, קידוד קישורים, אחידות במיקום הערות שוליים, תיקון כיווניות הערת שוליים, סידור קטגוריות |
||
שורה 11:
| שנות פעילות = [[1960]]–[[1970]]
| סוגה = [[רוק (מוזיקה)|רוק]], [[רוק פסיכדלי]], [[רוק אנד רול|רוק נ' רול]], [[מוזיקת פופ|פופ]], [[פופ רוק]], [[רוק מתקדם]], [[ארט רוק]], [[בארוק פופ]], [[מיוזיק הול]]
| סוג קול =
| עיסוק =
| כלי נגינה =
| חברת תקליטים = פרלופון{{ש}}[[קפיטול רקורדס]]{{ש}}[[אפל רקורדס]]{{ש}}[[יונייטד ארטיסטס]]{{ש}}Vee-Jay{{ש}}סוואן רקורדס{{ש}}פולידור
| שיתופי פעולה בולטים =
| אתר אינטרנט = [http://www.beatles.com www.beatles.com]
| חברי ההרכב = [[ג'ון לנון]]{{ש}}[[פול מקרטני]]{{ש}}[[ג'ורג' האריסון]]{{ש}}[[רינגו סטאר]]
| חברים לשעבר = [[פיט בסט]]{{ש}}[[סטיוארט סאטקליף]]
}}
'''הביטלס''' (ב[[אנגלית]]: '''The Beatles'''; בתרגום חופשי ל[[עברית]]: '''חיפושיות-הקצב'''{{ביאור|השם באנגלית Beatles הוא [[שעשועי לשון|משחק מילים]] על שילוב המילה "חיפושיות", המאויתת באנגלית Be'''e'''tles, עם המילה "מקצב" (באנגלית: Be'''a'''t).}}, או בקיצור: '''החיפושיות''') הייתה להקה [[הממלכה המאוחדת|בריטית]] הנחשבת על ידי רבים להרכב המוזיקלי המשפיע ביותר אי-פעם. הלהקה הייתה אינטגרלית לאבולציה של [[מוזיקת פופ]] לצורת אמנות ולהתפתחות [[ילדי הפרחים|תרבות הנגד של שנות ה-60]]. המוזיקה שלהם, שמקורה ב[[רוק אנד רול]] של [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]], שילבה לתוכה אלמנטים של [[מוזיקה קלאסית]] בדרכים חדשניות. בהמשך, הלהקה שילבה מגוון רחב של סגנונות מוזיקליים - מ[[בלדה|בלדות]] ו[[מוזיקה הודית]] ל[[מוזיקה פסיכדלית]] ו[[רוק כבד]]. שילובן של השפעות אלה בשירי פופ, המבנים המלודיים וההרמוניים המורכבים, ופריצות הדרך החשובות של הביטלס בתחום הקלטת המוזיקה העלו תרומה מכרעת להפיכת מוזיקת הרוק והפופ לסוגה אמנותית ממשית, והעמידו את הביטלס כיוצרים הבולטים ביותר של המוזיקה הפופולרית ב[[שנות ה-60]].
חברי הלהקה בהרכבה הסופי היו [[ג'ון לנון]], [[פול מקרטני]], [[ג'ורג' האריסון]] ו[[רינגו סטאר]] (ריצ'רד סטארקי ג'וניור). בתקופות מוקדמות יותר היו חברים בה [[סטיוארט סאטקליף]] ([[1960]]) ו[[פיט בסט]] (1960-1962). הלהקה נוצרה והתגבשה סביב הצמד [[לנון ומקרטני]], שהיו ה[[מוזיקאי]]ם הבולטים בה לכל אורך דרכה, וכותבי רוב השירים של הלהקה.
שורה 78:
שנת [[1965]] הייתה דחוסה לא פחות מבחינתם של חברי הלהקה, אך ניכר בה שינוי בולט בגישתם של חברי הלהקה ליצירתם. בתחילת דרכה, היו ההופעות הפומביות ההיבט המרכזי ביותר בפעילות הלהקה, אך ההופעות הקצרות מול קהל נערות צעירות צורחות, בלי שלחברי הלהקה תהיה יכולת לשמוע את עצמם או את נגינתם,{{ביאור|הציוד הקיים אז לא אפשר להתגבר על רעש הקהל והביטלס נאלצו להסתמך על מראה עיניים ולנחש אם הם מתואמים בנגינתם עם חברי הלהקה האחרים.}} מסיבות העיתונאים והקלטות הרדיו והטלוויזיה החוזרות על עצמן, ייגעו את חברי הלהקה יותר ויותר.
באפריל 1965, בארוחה עם גורג' האריסון, ג'ון לנון ונשותיהם, רופא השיניים של האריסון ג'ון ריילי הוסיף לקפה שלהם [[LSD]] באופן סודי.{{הערה|[https://www.independent.co.uk/arts-entertainment/music/news/revealed-dentist-who-introduced-beatles-to-lsd-6231654.html Revealed: Dentist who introduced Beatles to LSD]|שמאל=כן}} לנון תיאר את החוויה: "זה היה פשוט מבעית, אבל זה היה פנטסטי. הייתי די המום לחודש או שניים". הוא והאריסון נהיו משתמשים קבועים של הסם, בעוד ששני האחרים היססו איתו זמן מה. השימוש של האריסון ב[[סם פסיכדלי|סמים פסיכדליים]] הביאו אותו ל[[מדיטציה]] ו[[הינדואיזם]]. הוא אמר: "עבורי, זה היה כמו הבזק. בפעם הראשונה שהיה לי סמים, זה פשוט פתח משהו בראשי, והבנתי הרבה דברים. אני לא למדתי אותם בגלל שכבר ידעתי אותם, אבל זה היה המפתח שפתח את הדלת שחושפת אותם. ברגע שהיה לי את זה, רציתי שיהיה לי את זה כל הזמן - המחשבות האלה על היוגי ו[[ההימאליה]], והמוזיקה של ראבי". מקרטני בהתחלה סירב להשתמש בסם, אבל בסוף ניסה אותו בשלהי 1966. הוא הפך לחבר הלהקה הראשון שדיבר על LSD בפומבי, באומרו "זה פתח את העיניים שלי" ו"הפך אותי לחלק טוב יותר, כנה יותר, סובלני יותר של החברה".
[[קובץ:TrailerUSHelp.jpg|ימין|250px|ממוזער|הביטלס מבצעים את השיר Another Girl מהסרט Help! ב-1965]]
שורה 94:
שינוי חשוב שחוללה הפסקת ההופעות הייתה שינוי במערך הכוחות בלהקה. במהלך השנים שקדמו לביטלמניה ובשנות הביטלמניה היה בריאן אפשטיין האחראי לניהול חוזיה והופעותיה של הלהקה. חברי הלהקה, על כל ההבדלים ביניהם, היו יחידה מגובשת, שלא נתנה לאדם מבחוץ לחדור לתוכה ולהיות מעורב בתהליכי קבלת ההחלטות בה.{{הערה|תיאור המבוסס על היכרות מכלי ראשון עם הלהקה והתנהגותה מופיע בספרו של טכנאי ההקלטות שלה, [[ג'ף אמריק]]. Geoff Emerick, ''Here, There and Everywhere'', New York: Gotham, 2006. עמ' 41–44 ובמקומות נוספים.}} הפסקת ההופעות והדגש ההולך ומתעצם על הקלטות ועל גילוי עצמי מוזיקלי ואישי דחק את אפשטיין הצידה, והחל מדגיש את ההבדלים בטעמם האישי והמוזיקלי של חברי הלהקה.[[קובץ:Beatles and George Martin in studio 1966.JPG|שמאל|250px|ממוזער|הביטלס עם [[ג'ורג' מרטין]] ב[[אולפני אבי רוד]] בשנת [[1966]]]]
עוד בשנת 1964 ערכו חברי הלהקה בחסותו של בוב דילן היכרות ראשונה עם ה[[מריחואנה]],{{הערה|Barry Miles, ''Many years from Now'', New York: Henry Holt, 1997. עמ' 185-7.}} ומאוחר יותר חוו גם שימוש ב-[[LSD]]. במקור, חברי הביטלס השתמשו בסמים ממריצים שונים כבר מאז הופעותיהם בגרמניה, אז נעזרו בסמים כדי לאפשר להם להמשיך ולנגן במשך שעות ברציפות. המריחואנה הפכה בת־לוויה קבועה של הלהקה מעתה ואילך – המשתמש הנלהב ביותר היה מקרטני – ואילו סמים הזייתיים, כמו LSD, אף שלא שימשו את חברי הלהקה באולפן (לבד ממקרה חריג אחד), העניקו השראה לעולם דימויים לשוני ומוזיקלי חדש.
ביטוי לשינויים אלו נמצא בתקליטה הבא של הלהקה, [[Revolver (אלבום של הביטלס)|Revolver]]. הקלטות התקליט, שהיה היחיד שהוציאה הלהקה באותה שנה, נמשכו מה-[[6 באפריל]] 1966 עד ה-[[22 ביוני]] אותה שנה.{{הערה|סיום המיקס. Lewisohn, ''Chronicle'', עמ' 216-26.}} ההקלטות החלו, בהתאם לנוהג המקובל בלהקה, בהקלטת שיר של לנון, [[Tomorrow Never Knows]] שגילם, באופן תמציתי, את השינויים הרבים שחלו אותה שנה בלהקה. המילים לשיר התבססו באופן רופף על "[[ספר המתים הטיבטי]]", ובאופן מהותי יותר בהעצמת התודעה באמצעות סמים, וקראו לשומעים: "האזינו לצבעי החלומות שלכם". לנון רצה שהשיר יישמע כאילו הוא מושר על ידי 4,000 נזירים טיבטים. צוות ההפקה, ובמיוחד הטכנאי החדש של הלהקה, [[ג'ף אמריק]], השתמשו בטכניקות אולפן חדשניות כדי ליצור אפקט רב עוצמה ומרוחק לשירה. בנוסף, בשיר נעשה שימוש בטכניקה חדשנית של [[Tape Looping]] {{אנ|Tape_loop#History}}, בה משתמשים בסלילים מגנטיים באופן חזרתי, כדי ליצור סאונד מתמשך וחוזר על עצמו. באמצעות שימוש בטכניקה זו, נוצרו קולות העורבים הנשמעים לאורך השיר, שהיו למעשה קולות צחוק של מקרטני שנוגנו לאחור.{{הערה|Emmerick, ''Here'', עמ' 111-13.}}
שורה 105:
==== Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band ====
[[קובץ:Pepper's.jpg|ממוזער|עטיפת האלבום "Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band", אחת מעטיפות האלבום המפורסמת ביותר.{{הערה|ביל הארי, '''The Beatles Encyclopedia: Revised and Updated''', עמ' 970}}]]
ללא הצורך לעשות סיבובי הופעות, הביטלס הסתגרו באולפנם יחד עם מפיקם [[ג'ורג' מרטין]] והתחילו לפתח גישה אקספרמנטלית בעודם מקליטים את האלבום "[[Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band]]" (ב[[תרגום חופשי]]: תזמורת מועדון הלבבות הבודדים של סמל פפר). ההקלטות התחילו בשלהי נובמבר 1966 ולפי טכנאי הקול שלהם [[ג'ף אמריק]] לקחו יותר מ-700 שעות.{{הערה|ג'ף אמריק, '''Here, There and Everywhere: My Life Recording the Music of The Beatles''', עמ' 190}} הוא כותב: "הלהקה התעקשה שכל דבר ב-Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band היה צריך להיות שונה. היו לנו מיקרופונים ממש מתחת לפעמונים של [[כלי נשיפה ממתכת]] ואוזניות שהפכו למיקרופונים שהוצמדו ל[[כינור
האלבום היה לאחד מאלבומי הפופ/רוק המרכזיים שכללו את המילים המלאים לשירים בו, שהופיעו על גב העטיפה. הליריקה הייתה מושא לאנליזה ביקורתית; לדוגמה, המבקר הספרותי והפרופסור לאנגלית ריצ'רד פוייר {{אנ|Richard Poirier}} פתח בחקירה מלומדת של ''Sgt. Pepper'', ששם לב לכך שתלמידיו "הקשיבו למוזיקה של הביטלס ברמה של התלהבות שאני, בתור מורה לספרות, יכול רק לקנא בה".{{הערה|ג'ונת'ן גולד, '''Can't Buy Me Love: The Beatles, Britain and America''', עמ' 423-425}} עטיפת האלבום גם היא משכה תשומת לב רבה.
עטיפתו של האלבום התפרסמה מאוד וזכתה לגרסאות כיסוי רבות על ידי אמנים אחרים. יש הטוענים כי במבט לאחור, מקבץ השירים באלבום אינו הטוב שבאלבומי הביטלס, וגם לרעיון "[[אלבום נושא|אלבום הנושא]]" לא היה בסיס ממשי באלבום עצמו, אך התקליט פרץ נתיבים חדשים בהיותו הפעם הראשונה בה תקליט רוק נוצר ונבנה כיצירת אמנות.
שורה 114:
מספר שירי מפתח באלבום הם:
* [[Lucy in the Sky with Diamonds|Lucy In The Sky With Diamonds]], שיר פסיכדלי שלנון טוען כי נכתב בהשראת ציור שצייר בנו, ג'וליאן, אך נכתב כנראה על חוויות השימוש בסם ה-LSD.
* [[She's Leaving Home]], אחד משלושה שירים בדיסקוגרפיית הביטלס בהם לא מנגן אף אחד מחברי הלהקה על איזשהו כלי. השיר נכתב על ידי לנון ומקרטני בהשראת תופעה נפוצה בשנות השישים, במסגרתה ברחו בני נוער רבים מבתיהם. השיר מלווה בתזמורת [[כלי קשת]] ונבל.
שורה 149 ⟵ 148:
=== אחרי הלהקה ===
לנון, מקרטני האריסון וסטאר הוציאו כולם אלבומי סולו ב-1970 ([[John Lennon/Plastic Ono Band]], [[מקרטני (תקליט)]], [[All Things Must Pass]], ו-[[Sentimental Journey]] בהתאמה). חלוקת הרווחים מאלבומי הסולו שלהם נעשתה על פי החוזים הקבוצתיים שהיו בתוקף עד שנת [[1974]].
עם השתתפות סטאר, האריסון ערך את [[הקונצרט למען בנגלדש]] בניו יורק באוגוסט 1971. חלק מחברי הביטלס נפגשו שוב זה עם זה, כדוגמת סשן הקלטות שלא הוביל לדבר בין לנון למקרטני ב-1974.
ב-1973 שוחררו שני אלבומי אוסף של הלהיטים הגדולים ביותר של הביטלס, [[The Beatles 1962-1966|1962-1966]] ו-[[The Beatles 1967-1970|1967-1970]]. ידועים לציבור בתור "האלבום האדום" ו"האלבום הכחול" בהתאמה, שניהם הגיעו למעמד [[אלבום זהב|פלטינום כפול]] בארצות הברית ולמעמד פלטינום בממלכה המאוחדת. בין 1976 ל-1982, EMI הוציאה גל של אלבומי אוסף מבלי לתקשר עם חברי הביטלס לשעבר. היחיד מביניהם שכלל מוזיקה שלא שוחררה קודם הוא "The Beatles at the Hollywood Bowl"{{כ}} (1977) והוא כלל חלקים משתי הופעות של הביטלס בארצות הברית מ-1964 ו-1965.
קריירת הסולו של [[ג'ון לנון]] הניבה ב-1971 את השיר "[[Imagine]]", שיר שמתאר עולם [[אוטופיה|אוטופי]] ללא גבולות בין אומות, ללא דת, ללא רכוש וללא מלחמות. השיר נחשב בעיני רבים כאחד השירים הטובים בכל הזמנים, ודורג במקום השלישי ברשימת [[500 השירים הגדולים בכל הזמנים (רולינג סטון)|500 השירים הגדולים בכל הזמנים]] של ה[[רולינג סטון]]. בשיר "God", לנון מתאר בין היתר את השינוי שעבר מתקופת הביטלס, מדמות ציבורית בלתי מושגת שאינה אמיתית, לאדם הפרטי שהיה בשנות ה-70. "I was the dream weaver, but now I'm reborn", הוא שר בין היתר.
ב-8 בדצמבר 1980 [[רצח ג'ון לנון|נרצח]] לנון ליד ביתו ב[[ניו יורק]], על ידי מעריץ מטורף בשם [[מרק דייוויד צ'פמן]]. [[פול מקרטני|מקרטני]] כתב לזכרו את השיר [[Here Today]], ו[[ג'ורג' האריסון|האריסון]] כתב לזכרו את השיר [[All Those Years Ago]]. אחרי מותו הקליטו שלושת חברי הלהקה הנותרים שני שירים של לנון שטרם פורסמו רשמית: [[Free as a Bird]] ו-[[Real Love]]; שניהם יצאו באלבום המשולש [[The Beatles Anthology]].
שורה 190 ⟵ 189:
== השפעתם על המוזיקה ועל תרבות הפופ ==
{{חלונית
| כותרת =
| תוכן = "שנות ה-60' ראו מהפכה... בכל דרך המחשבה. הביטלס היו חלק מהמהפכה, שהיא למעשה יותר התפתחות, והיא ממשיכה. כולנו היינו בסירה הזו – סירה שעומדת לגלות את העולם החדש. והביטלס היו בקן העורב."
| מקור = ג'ון לנון, 1974
שורה 218 ⟵ 217:
=== סרטים על הלהקה ובהשראתה ===
{{להשלים|נושא=מוזיקה|נושא2=תרבות פופולרית}}
בשנת 1994 יצא סרט בשם
בשנת [[2000]] יצא [[סרט דרמה]] בשם "שנינו" (Two of Us) המדבר על היחסים של חברי הלהקה לאחר ההתפרקות. במהלך הסרט נחשפים מספר פרטים על המשך החיים של חברי הלהקה אחרי שנפרדו. שם הסרט זהה לשיר הראשון בתקליט האחרון של הלהקה.
שורה 295 ⟵ 294:
|}
בשנת [[1981]] יצרו [[יואב קוטנר]] ב[[גלי צה"ל]] ועודד היילברונר סדרת תוכניות רדיו בשם "[[מסע הקסם המסתורי (תוכנית רדיו)|מסע הקסם המסתורי]]", שהייתה סקירה מעמיקה וארוכה של הקריירה של הלהקה, ושודרה במשך יותר משנה. הסדרה נחשבת עד היום לאחד מהפרויקטים המוצלחים והמשפיעים ברדיו הישראלי. הסדרה שודרה שנית במתכונת יומיומית החל מה-[[1 ביוני]] [[1987]]. משנת 1996 הגיש [[מודי זנדברג]] תוכנית רדיו על הביטלס וחבריה בשם "שומעים חיפושיות" בתחנת הרדיו [[88FM]] ולאחר מכן ב[[כאן 88]], אשר הוקלטה בכל יום שישי אחר הצהריים. התוכנית עסקה בנושאים ספציפיים הקשורים ללהקה, תובלה בפרטים על התרחשויות הלהקה וחבריה, ועסקה גם בתקופת הסולו של חברי הלהקה. התכנית ירדה מהאוויר ב-[[30 בדצמבר]] [[2017]] לאחר יותר מ-21 שנות שידור.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=[[כאן 88]]|כותרת=הודעה רשמית בעמוד הפייסבוק של התחנה|כתובת=https://www.facebook.com/KAN88IL/posts/1967333153284333/}}}}
פול מקרטני [[הופעת פול מקרטני בתל אביב|הופיע בתל אביב]] בשנת [[2008]], לפני כ-45 אלף איש.
שורה 303 ⟵ 302:
בשנת 2017 הוקמה תערוכה אינטראקטיבית חווייתית במרכז "בגובה העיניים" במוזיאון הילדים בחולון בה האורחים נחשפים ללהקת הביטלס ולהשפעתה התרבותית והאומנותית.
בשנת 2019 הוקם אתר הביטלס הישראלי הרשמי, וכך גם החל להיות משודר הפודקאסט הישראלי "ביטלמניה", שסוקר את היסטוריית הביטלס בעברית.
== דיסקוגרפיה ==
שורה 344 ⟵ 343:
|-
|5
|''[[Help!
|1965
|
שורה 435 ⟵ 434:
* {{סרטונים}} [https://youtu.be/vo0WNrhyho4?list=PLYUZufl6UGR90uuXTsHJJc76CQpG5ZSlB הביטלס מקבלים את אות] [[מסדר האימפריה הבריטית|MBE]], ארכיון הסרטונים של [[AP]]
{{פרופילי מוזיקאים}}
* [https://books.google.co.il/books?id=QDusDAAAQBAJ&pg=PA111&lpg=PA111&dq=Asteroid+John+Lennon,+Paul+McCartney,+George+Harrison
▲* [https://books.google.co.il/books?id=QDusDAAAQBAJ&pg=PA111&lpg=PA111&dq=Asteroid+John+Lennon,+Paul+McCartney,+George+Harrison%C2%A0and+Ringo+Starr&source=bl&ots=oE4mUsgzau&sig=ACfU3U1Vhd4WJY398CYZzb_zfMgnsNJ3KA&hl=iw&sa=X&ved=2ahUKEwj0wN7ziOThAhUJMuwKHacjAnkQ6AEwEnoECAgQAQ#v=onepage&q=Asteroid%20John%20Lennon%2C%20Paul%20McCartney%2C%20George%20Harrison%C2%A0and%20Ringo%20Starr&f=false אסטרואידים על שם ארבעת חברי הלהקה].
== ביאורים ==
שורה 453 ⟵ 451:
}}
{{ללא בוט|302}}▼
[[קטגוריה:אמנים שעל שמם כוכב לכת מינורי]]▼
[[קטגוריה:הביטלס|*]]
▲[[קטגוריה:אמנים שעל שמם כוכב לכת מינורי]]
[[קטגוריה:להקות רוק בריטיות]]
[[קטגוריה:חברי היכל התהילה של הרוק אנד רול]]
שורה 469 ⟵ 468:
[[קטגוריה:להקות פופ בריטיות]]
[[קטגוריה:אישים שהונצחו על בולי ארצות הברית]]
▲{{ללא בוט|302}}
| |||