ממלכת אסטוריאס – הבדלי גרסאות

מצב זה החל להשתנות בתקופת האימפריה הרומית המאוחרת ותחילת ימי הביניים, כאשר זהות אסטורית החלה להווצרלהיווצר בהדרגה: המאבק שנמשך מאות בשנים נגד הרומאים, ה[[ויזיגותים]], וה[[ונדלים]] יצר זהות אחת משותפת בין העמים ששכנו בהרים הקנטברים. במספר חפירות ארכאולוגיות בקסטרו של לה קאריסה (אזור העיר לנה) התגלו חורבות של קו הגנה שמטרתו העיקרית הייתה על העמקים של מרכז אסטוריאס מפני הפולשים מאזור המסטה דרך מעבר פאחארס: חוקרים מסיקים כי קיומם של ביצורים מעין אלה מראה על רמה גבוהה של ארגון ושיתוף פעולה בין השבטים האסטורים השונים במטרה להגן על עצמם מהפולשים הדרומיים. תוצאות בדיקת [[תיארוך באמצעות פחמן]] הראו שהחומה הוקמה בסביבות השנים 675–725 לספירה, כאשר נערכו שני מסעות צבאיים נגד האסטורים: הראשון, בראשותו של המלך ה[[ויזיגותים|ויזיגותי]] [[ואמבה]]; והשני, של המושל המוסלמי [[מוסא אבן נוסייר]] בתקופת [[אל-אנדלוס#הכיבוש המוסלמי|הכיבוש המוסלמי של חצי האי האיברי]].

הזהות האסטורית שהחלה להווצרלהיווצר בהדרגה הביאה ליצירתה של ממלכת אסטוריאס אחרי הכתרת [[פלאגיוס, מלך אסטוריאס|פלאגיוס]] והניצחון על המוסלמים ב[[קרב קובאדונגה]]. ה"כרוניקה אלבלדנסה" (Chronica Albeldense) בתיאור הקרב ב[[קובאדונגה]], מצהיר כי {{ציטוטון|Regnum Asturorum divina providencia exoritur}} - "ההשגחה העליונה הביאה אלינו את מלך אסטוריאס".

לבסוף, עדויות אחרות מצביעות על התפתחויות פנימיות חשובות בממלכת אסטוריאס באותו הזמן. מרידות של עבדים משוחררים התרחשו בזמן מלכותו של אאורליוס. יחסי הבעלות בין אדונים ועבדים התפוגגו בהדרגה. עובדה זו, בנוסף לגידול בתפקידו של היחיד והמשפחה המצומצמת והפגיעה שנוצרה כתוצאה מכך בתפקיד שמילאה המשפחה המורחבת עד לאותו הזמן, היא עוד אות לכך שחברה חדשה החלה להווצרלהיווצר באסטוריאס בסוף המאה השמינית ותחילת המאה התשיעית.