פאן-ערביות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ מיון חדש לקטגוריה:לאומיות פאן-ערבית: "*" באמצעות HotCat |
מ הוספת קישור לאידאולוגיה פוליטית |
||
שורה 2:
'''פאן-ערביות''' (ב[[ערבית]]: '''الوحدة العربية''') היא תנועה הקוראת לאיחוד מדיני, חברתי וכלכלי בין העמים והמדינות ה[[ערבי]]ות ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]]. המונח קשור קשר הדוק ל[[הלאומיות הערבית|לאומיות הערבית]]. באופן מסורתי, הפאן ערביות אימצה זהות חילונית, [[סוציאליזם|סוציאליסטית]], ואנטי [[העולם המערבי|מערבית]]. יש המרחיקים את שורשיו של הרעיון עד [[בית אומיה|לשושלת האומאית הראשונה]]{{הערה|שם=אמנון כהן|[[אמנון כהן (מזרחן)|אמנון כהן]], [http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_7.4.pdf סורית-רבתי-תשתלטות על ארץ-ישראל], [[קתדרה (כתב עת)|קתדרה]], 7, אפריל 1977, עמ' 111}}.
הרעיון נוסח לראשונה בספרו של [[נג'יב עזורי]] משנת [[1905]], "התעוררות הלאומיות הערבית" (בצרפתית: "Le réveil de la nation arabe"). הפאן-ערביות הוצגה לראשונה
גרסה פאן־ערבית מגובשת יותר מזו של חוסיין נרקמה בשנות הארבעים ב[[סוריה]] על ידי [[מישל עפלק]], מייסד [[בעת' (סוריה)|מפלגת הבעת' (תחייה)]], אשר הושתתה על יסודות [[סוציאליזם|סוציאליסטים]] ו[[פאשיזם|פאשיסטים]]־[[איטליה|איטלקיים]]. אידאולוגיה פאן ערבית הייתה ביסודם של מספר ניסיונות לאחד [[מדינת לאום|מדינות לאום]] ערביות לכדי ישות מדינית אחת, כאשר הבולטת ביניהן הייתה [[הרפובליקה הערבית המאוחדת]] אשר איחדה בין [[מצרים]] ו[[סוריה]] וכללה ערבים [[דרוזים]], [[סונים]], [[שיעים]] ו[[נוצרים]]. יש הטוענים כי [[גמאל עבדל נאצר]], נשיא [[מצרים]] ופאן־ערביסט רדיקלי, מכאן המונח "[[נאצריזם]]" ראה באיחוד הסורי־מצרי ([[הרפובליקה הערבית המאוחדת|הריפובליקה הערבית המאוחדת]] - רע"מ) מדרגה ראשונה בדרך ליצירתה של מדינה כלל־ערבית בהנהגתו. בניגוד ל[[פאן-אסלאמיזם|פאן־אסלאמיזם]], אשר קרא לאיחוד מדיני של המוסלמים על בסיס דתי, הפאן־ערביות הייתה חילונית לחלוטין, ורבים מתומכיה, ביניהם עפלק עצמו, היו [[נוצרים]]. באופן דומה, [[טארק עזיז]], נוצרי קתולי ששימש סגן [[ראש ממשלת עיראק]] בתקופתו של [[סדאם חוסיין]], היה פאן־ערביסט מובהק.
|