קולגיאליות – הבדלי גרסאות

 

[[סוציולוג]]ים של ארגונים משתמשים במילה קולגיאליות במובן טכני, כדי ליצור ניגודיות למושג [[ביורוקרטיה]]. סופרים קלאסיים כמו [[מקס ובר]] רואים בקולגיאליות כמכשיר ארגוני המשמש את האוטוקרטים, כדי למנוע ממומחים ואנשי מקצוע לקרוא תיגר על סמכויות מונוקרטיות ולעתים שרירותיות. לאחרונה, מחברים כמו אליוט פרידסון (ארה"ב), מלקולם ווטרס (אוסטרליה) ועמנואל לזגה (צרפת) הראו שכעת ניתן להבין קולגיאליות כצורה ארגונית מן המניין. זה שימושי במיוחד כדי להסביר תיאום בארגונים עתירי ידע, בהם חברים תלויים זה בזה מבצעים יחדיו משימות לא שגרתיות - צורה מתאימה יותר ויותר בכלכלות הידע. תחום חברתי ספציפי מתחבר לצורה ארגונית זו, תחום המתואר במונחים של חיפוש נישה, תחרות סטטוס, שליטה לרוחב וכוח בקרב עמיתים בשותפויות בתחום דיני חברות, ב[[דיוקסיה|דיוקסיות]], במעבדות מדעיות וכו '. השקפה זו של קולגיאליות היא בברור מאוד שונה מה[[אידיאולוגיה]] של הקולגיאליות, המדגישה בעיקר אמון ושיתוף במכללה.