תקדים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין דבר כזה תקדים במשפט העברי, עריכה, עדכון |
ביטול גרסה 28109449 של 2A01:6500:A043:9751:1007:67A5:40C5:E00 (שיחה) |
||
שורה 40:
===בדרך לקודיפיקציה של המשפט===
על אף ששיטת המשפט הישראלית מושפעת מאוד משיטת המשפט האנגלית, בשנת [[1968]] החלו צעדים ליצירת [[הצעת חוק דיני ממונות|קובץ דיני ממונות]], ברוח הקודיפיקציה הקונטיננטלית, מהלך שיביא להפחתת חשיבות התקדים בשיטת המשפט בישראל, וירחיק אותה מן המסורת של המשפט המקובל. חקיקה זו היא אך בשלב מקדמי ורחוקה מהשלמה.
==תקדים במשפט העברי==
ב[[משפט עברי|משפט העברי]], ישבה ב[[בית המקדש]] ה[[סנהדרין]] הגדולה, סנהדרין של 71 דיינים, אשר הייתה מקבלת אליה את כל המקרים שבהם בתי הדין האזוריים לא הצליחו להגיע להכרעה (במערכת המשפט העברי הקדום לא היה ערעור). ההכרעה של בית משפט זה חייבה את כולם - דיין שהיה ממשיך להחזיק בדעתו כנגד הסנהדרין הגדולה היה מוכרז כ"[[זקן ממרא]]", כלומר אדם שלא מוכן לקבל את הכרעת הסנהדרין. אירוע חריג, אם כי לא ברמה של "זקן ממרא", התרחש בין רבי [[אליעזר בן הורקנוס]] לחכמים בסיפור על [[תנורו של עכנאי]]. בסיפור זה רבי אליעזר לא היה מוכן לקבל את דעת החכמים למרות הפסיקה ולבסוף נגזר עליו [[נידוי (הלכה)|נידוי]].
כיום, כאשר לא קיימת סנהדרין, [[בית דין (הלכה)|בית דין]] בערכאה ראשונה אינו מחויב לפסיקת ערכאה גבוהה כלשהי.
==קישורים חיצוניים==
| |||