שדרה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בהחלט זקוק לעריכה
תגיות: הוספת תבנית לשינויים בערך עריכה חזותית
מ סדר תבניות בראש הערך (בוט סדר הפרקים)
שורה 1:
{{עריכה|פסקה=|סיבה=|נושא=גאוגרפיה}}
{{פירוש נוסף|ראו=[[שדרה (פירושונים)]]}}{{עריכה|פסקה=|סיבה=|נושא=גאוגרפיה}}
[[קובץ:Paris Avenue des Champs-Élysées um 1900.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שדרות ה[[שאנז אליזה]] ב[[פריז]] סביב שנת [[1900]]]]
[[קובץ:Aerial view from above the U.S. Capitol 17223v.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבט מערבה על [[המול]] ב[[וושינגטון הבירה]] ב[[ארצות הברית]]. אחת השדרות המפורסמות בעולם המשמשת בתור"השדרה הלאומית" של ארצות הברית.]]
[[קובץ:Gustav Klimt 068.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור של שדרת עצים סביב שביל כניסה לבית מאת [[גוסטב קלימט]]]]
[[קובץ:שדרותרוטשילד.jpg|שמאל|ממוזער|350px|[[שדרות רוטשילד]] ב[[תל אביב]]]]
[[קובץ:Yerushalaim Blvd. Jaffa.JPG|שמאל|ממוזער|350px|[[שדרות ירושלים (יפו)|שדרות ירושלים]] ב[[יפו]]]]
 
'''שְׂדֵרָה''' (ב[[אנגלית]] ו[[צרפתית]]: '''Boulevard''') היא [[רחוב]] הכולל שורה של צמחייה או [[פארק]] או [[גן (נוי)|גינות]], לפעמים גם בעל חשיבות טקסית או סמלית הבאה לידי ביטוי ב[[אדריכלות נוף|עיצובה הנופי]] ו[[עיצוב עירוני|העירוני]]. ישנו מושג נוסף של שדרות הנקרא "[[שדרות פארק|שדרת פארק]]" ('''Avenue''') ומצוי בעיקר ב[[אדריכלות נוף]] באופן המסורתי של המונח אך בעיקרון ההתייחסות לשדרה היא רחוב או שביל ישר ובו שורת [[עץ|עצים]] המוביל אל מקום חשוב כמו למשל שדרת ה[[ספינקס]]ים ו[[אובליסק]]ים בכניסה ל[[אדריכלות מצרים העתיקה#מקדשים מצריים|מקדשים מצריים עתיקים]]. שדרות עצים היו פופולריות במיוחד גם בכניסה אל ארמונות ואחוזות באירופה החל מ[[המאה ה-15]]. במאה ה-16, ב[[קונסטנטינופול|איסטנבול העתיקה]] בתקופת [[האימפריה הביזנטית]] היו שדרות שביניהן היו [[כיכר עירונית|כיכרות]] בצורה המזכירה: "מחרוזת". עם פיתוחן של תאוריות חדשות בתחום [[תכנון עירוני|תכנון הערים]], החלו להיבנות שדרות עירוניות כרחובות טקסיים אשר גורמים להולכי הרגל בהם תחושה אצילית ומיוחדת ומבדילה את השדרה מרחובות רגילים בעיר. ב[[תכנון (הנדסה וכלכלה)|תכנון]] הערים המאוחר יותר המשמעות של שדרה יכלה להיות כל רחוב רחב מאוד בעל חשיבות רבה ב[[שלד עירוני|שלד העירוני]] של העיר או חשיבות גדולה למקום אליו הובילה השדרה. בשדרה כזו לא חייבת להיות גם שדרת עצים. כך לדוגמה במאה ה-19 הוקמו שדרות האורך הישרות של [[מנהטן]] והשדרות האלכסוניות המפורסמות של [[וושינגטון די. סי.|וושינגטון הבירה]] במקביל להקמת השדרות ב[[תוכנית אוסמן להתחדשות פריז]] שבמסגרתה "נחצבו" שדרות רחבות ומפוארות דרך ה[[רקמה עירונית|רקמות העירוניות]] הקיימות. השדרות הפריזאיות, יותר מאשר השדרות בכרכים אירופאים נוספים, הן רחובות ישרים עם שורות עצים המקשרות בין [[מפרק עירוני|מפרקים עירוניים]] מרכזיים שבהם מבני ציבור ומונומנטים גדולים וחשובים (כגון [[האופרה גרנייה]], ה[[לובר]] ו[[שער הניצחון]]). במהלך [[המאה ה-20]] הוקמו בערים גדולות ברחבי העולם שדרות רחבות המשמשות גם כ[[שדרה לאומית]] (להבדיל מ[[כיכר לאומית]]) הנמצאות ב[[עיר הבירה]], כגון [[המול]] שממנו נולד מושג זה. בדרך כלל סביב שדרה זו מרוכזים מבני הממשל של המדינה, מוזיאונים לאומיים, חברות לאומיות, מוסדות תרבות חשובים, ולעיתים גם מרכזי בילוי ומסחר. לעיתים משמשת שדרה זו גם בתור פסטיבלים או אירועים חשובים במדינה ולעיתים גם להפגנות כנגד הממשל וברוב הפעמים שדרות אלה מפגינות את עושרה התרבותי של המדינה בעזרת "מוצגי רחוב" כגון: אנדרטאות, פסלים, מזרקות, או גינון. ישנם ערים גדולות בהם ישנם גם [[כביש טבעת|כבישי טבעת]] בצורת שדרות המקיפות את מרכז העיר כגון: [[טבעת השדרות]] ב[[מוסקבה]].