צ'ארלסטון (מחול) – הבדלי גרסאות

הוסרו 16 בתים ,  לפני שנתיים
←‏פתיח: תיקון בעיית תרגמת
(←‏פתיח: הגהה)
(←‏פתיח: תיקון בעיית תרגמת)
הריקוד, הבנוי על [[מקצב]] [[ג'אז]], הופיע במסבאות בלתי-חוקיות (speakeasy) בדרום [[ארצות הברית]] ב[[תקופת היובש]]. למרות שהבסיס הקצבי נבע ממוזיקה [[אפרו-אמריקאים|אפרו אמריקאית]] או [[קובה|קובנית]] (לפי ניתוחו של המוזיקולוג [[גונתר שולר]], מדובר בסוג של [[הבנרה]]{{הערה|1=Early Jazz - Its Roots and Musical Development. Gunther Schuller. 1968. Oxford University Press. pages 148, 173 19-500097-8 0-19-504043-0. ISBN}}) נפוץ הריקוד בקרב לבנים. היה זה בתחילה ריקוד [[סולו (מוזיקה)|סולו]] של נשים שנחשב מיני, מגרה ובלתי מוסרי, מאוחר יותר נוצרו גם גרסאות ריקוד זוגיות וקבוצתיות. כמו כן נוצר שילוב של צ'ארלסטון ו[[סטפס]] שהיה תובעני ומורכב.
 
בשנות ה-20, לאחר הצלחת ''The Charleston'' המקורי, נפוצו עוד ועוד הקלטות של שירי צ'ארלסטון לריקודים. הקצב של שירים אלה היה מהיר (300יותר מ 200-250 350 [[תיבה (מוזיקה)|תיבות]]פעימות בדקהלדקה) והם נוגנו על ידי הרכבי תזמורות לריקודים ([[ביג בנד]] מוקטן שכלל כ-10 נגנים בכלי נשיפה ו[[חטיבת קצב]] שכללה [[מערכת תופים|תופים]], [[קונטרבס]] ו[[פסנתר]] או [[גיטרה]]). הריקוד שולב הן במופעי [[וודוויל]] כמופע ראווה (שם נדרשה מהרקדניות המופיעות גם [[להטוטנות]] ויכולת ריקוד ואקרובטיקה) והן במסיבות פרטיות, באולמות ריקודים ובבתי קפה (שבשל תקופת היובש מילאו את מקומם של ה[[פאב|בר]]ים) בהם ניגנו צ'ארלסטון לריקודים עבור קהל המבלים.
 
==קישורים חיצוניים==
1,150

עריכות