יהדות ספרד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
N4ttatd (שיחה | תרומות)
עפ"י המקור: Persian Jewry, as the only community of Jews living under the Shiites, probably suffered more than any other Sephardic community.
שורה 47:
כיום נמצאים [[יהודים]] צאצאי גירוש ספרד בעיקר במדינת [[ישראל]] (יהודים יוצאי צפון אפריקה והבלקן המהווים את רובם של צאצאי המגורשים מספרד), בארצות [[אירופה]] (כגון [[צרפת]], [[הולנד]], [[איטליה]], [[הבלקן]] וכו'). בצפון אמריקה (בארצות הברית ובקנדה, בעיר מונטריאול ישנה קהילה גדולה של יהודים צאצאי גירוש ספרד שהגיעו לעיר ממרוקו.) ב[[ארץ ישראל]] נהגו לקרוא לצאצאי המגורשים ספניולים, זאת כדי להבדילם מצאצאי המוסתערבים ואחרים שאימצו את ההלכה ו[[נוסח התפילה]] שלהם אך חסרו שורשים בספרד עצמה.
 
התפוצה של המגורשים מחצי האי האיברי התפרשה לכמה קבוצות, שהוסיפו לקיים ביניהן סולידריות וקשרים נרחבים. החלוקה הבסיסית הייתה בין "ספרדים מערביים" ל"ספרדים מזרחיים", או "עות'מאניים". האחרונים פנו ל[[העולם המוסלמי|ארצות האסלאם]], והתיישבו בשולטנות העות'מאנית ובצפון אפריקה. ב[[מגרב]] הייתה להם השפעה גדולה על ארחות היהודים המקומיים ששינתה אותם במידה רבה, אך למעט כיסים מבודדים כ[[טנג'יר]] ו[[תטואן]] בהם הוסיפו לדבר בניב היהודי-ספרדי ([[חכיתיה]]), רובם נטמעו בבני האזור. לקדמת ה[[משריק]], בארצות כמו [[סוריה]] ו[[מצרים]], הגיעו גלים גלים של יהודים ספרדים. על אף המגעים והשיתוף עם המקומיים, חלקם שמרו על ייחוד ניכר עד המאה ה-19. נוסח התפילה וההלכה שלהם נעשו דומיננטיים בכל המרחב והרחק הלאה, אף שרוב יושביו, כמו [[יהדות בבל]], נעדרו כל קשר למגורשים; בשלהי [[המאה ה-18]] עוד שכנע ה[[שד"ר]] [[יוסף ממן]] את יהודי בוכרה להחליף את [[נוסח פרס]] העתיק בנוסח ספרד. רק בבלקנים ובטורקיה הצליחו הספרדים לבלוע את הקהילות שקדמו להם, [[רומניוטים]] ואשכנזים, ולשמר במידה רבה את ההומוגניות שלהם. באזורים אלה שגשגה שפת ה[[לדינו]] עד המאה ה-20. ב[[ממלכת פרס|פרס]] שקדמה ל[[איראן]] גם נטמעה הקהילה ה[[יהדות ספרד (יהודי ארצות האסלאם)|ספרדית]].{{הערה|https://www.jewishideas.org/article/ashkenazic-rabbi-sephardicpersian-community}}
 
רבים מאלה שפנו לארצות הנצרות לא יצאו ב-1492, אלא היו [[אנוסים]] שנמלטו מחצי-האי האיברי, בעיקר מפורטוגל, במאות ה-16 וה-17.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Moreno-Goldschmidt, Aliza|שם=Conversos de origen judío en la Cartagena colonial|מו"ל=Universidad Javeriana|שנת הוצאה=2018}}}} ספרדים מערביים אלה לא דיברו בניב היהודי-ספרדי הישן אלא הביאו עמם את הספרדית והפורטוגזית של ארצותיהם, שהשתמרה בקרבם במידה מסוימת עד המאה ה-19. תפוצה זו הייתה קטנה יחסית (בשיאה מנתה לא יותר מ-15,000 איש) אך השפעתה התרבותית הייתה עצומה. היא שמרה על קשר קרוב לאנוסים, ובעקבותיהם הצליחה לחדור בהדרגה ל[[מנשה בן ישראל|אנגליה]] ול[[העולם החדש|עולם החדש]]. קהילותיה המקוריות התקיימו במערב אירופה, בעיקר בצרפת ו[[ארצות השפלה]]. סביב 1800 חלה בה הדרדרות דמוגרפית והיא איבדה במידה רבה את צביונה. באיטליה, בה השתקעו יוצאי ספרד רבים במחצית [[המאה ה-16]], נעלם הניב היהודי-ספרדי בתוך פחות ממאה שנה. אף כי הספרדים שימרו את ייחודם בקהילות כליבורנו, מרוב הבחינות הם התמזגו עם ה[[נוסח איטליה|איטליאנים]] והאשכנזים ליצירת יהדות איטלקית אחת.