המנהל האזרחי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
YR on wiki (שיחה | תרומות) מ ניסוח |
מ הוספת קישור להקו הירוק |
||
שורה 108:
בשנת 1980 הממונה הפך לגורם המרכזי בהכרזה על קרקעות באזור כ[[מעמד הקרקעות ביהודה ושומרון|אדמות מדינה]] והקצאתן לצורך הקמת יישובים חדשים, בעיקר [[התנחלות|התנחלויות]]. סקר ראשוני הראה כי כ־1.5 מיליון דונם, כ־26% משטחי יהודה ושומרון יכולים להיות מוכרזים כאדמות מדינה. ההליך להכרזת אדמות אלו כאדמות מדינה כלל ביצוע סקר מקדים, הודעה בפני ה[[מוח'תאר|מוחתארים]] המקומיים כי ישנה כוונה להכריז על אדמות באזורם כאדמות מדינה, והקצאת פרק זמן לערעור על החלטה זו. אם לא התקבלה התנגדות להכרזה, נרשם השטח כאדמות מדינה. בפועל, בשל מדיניותה של [[פליאה אלבק]], לא הוכרזו אדמות מדינה במקום שבו הייתה אדמה מעובדת בידי פלסטינים. בין [[1980]] ל־[[1984]] הוכרזו כ־800,000 [[דונם]] כאדמות מדינה.{{הערה|[https://www.btselem.org/download/200205_land_grab_heb.doc בצלם - גזל הקרקעות: מדיניות ההתנחלות בגדה המערבית, מאי 2002 ] }}
בעת הקמת יישובים, מאחר שאדמות המדינה ביהודה ושומרון אינן רשומות ב[[מעמד הקרקעות ביהודה ושומרון#הטאבו ביהודה ושומרון|לשכת רישום המקרקעין]] ("טאבו"), הקרקעות היו נכס שהממונה על הרכוש הנטוש הממשלתי העניק הרשאה לתכנונו לגוף מיישב, לרוב [[החטיבה להתיישבות]] של [[ההסתדרות הציונית העולמית]] או [[משרד השיכון]]. בדו"ח [[מבקר המדינה]] מ-2012, נחשף כי ב-83 התנחלויות הממונה לא גובה דמי [[חכירה]] על אדמות המדינה (כנהוג בתוך תחומי [[הקו הירוק]]), סכום שהמצטבר למאות מיליוני שקלים לאורך השנים. כמו כן, 25 תחנות דלק ישראליות הפועלות ביהודה ושומרון וממוקמות על אדמות המדינה, פועלות שנים רבות בלי שהממונה חתם עם בעליהן על חוזה הרשאה לשימוש בקרקעות שעליהן הן נמצאות, כנדרש בצו בדבר רכוש ממשלתי, ובלי שגבה עבורן דמי שימוש.{{הערה|[http://www.mevaker.gov.il/he/Reports/Report_315/ba770cfb-aa25-45a2-a2a0-093da168b9f4/32-rehush_doc.docx היבטים בפעילות יחידת הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש באזור יהודה והשומרון]}}
====ועדת העררים הצבאית====
| |||