הבדלים בין גרסאות בדף "בית גרמו"

הוסרו 1,340 בתים ,  לפני 6 חודשים
←‏ניסיון הדחתם והחזרתם לתפקידם כאופי לחם הפנים: איפה נזכרו חכמים בתוספתא? אולי הם היו כהנים? ואף הבאת המקור הבבלי הוא שלא לצורך
(הוספת מקור)
(←‏ניסיון הדחתם והחזרתם לתפקידם כאופי לחם הפנים: איפה נזכרו חכמים בתוספתא? אולי הם היו כהנים? ואף הבאת המקור הבבלי הוא שלא לצורך)
 
==ניסיון הדחתם והחזרתם לתפקידם כאופי לחם הפנים==
במסכתבית יומאגרמו מתוארנזכרו ניסיונםלגנאי שלבמשנה חכמיםמפני להחליפםשלא במומחיםרצו ממצרים,ללמד אולםאת מומחיסודות האפייההמקצוע שהובאושלהם. מב[[אלכסנדריהתוספתא]] נכשלותואר במשימתםשהיה ניסיון להחליפם במומחים [[אלכסנדריה|אלכסנדרוניים]], והלחםאבל שהכינומומחי התעפש.האפייה לאחרשהובאו הכישלוןמאלכסנדריה חכמיםלא החזירוהצליחו אתלהגיע לרמת האומנות של בית גרמו, לתפקידםולכן והכפילונאלצו להםלהחזיר את משכורתםבית כדיגרמו שיסכימולתפקידם שלא רצו לחזור לתפקידםעד שהכפילו את משכורתם: {{ציטוט|של בית גרמו היו {{מונחון|פקיעין|בקיאים}} במעשה לחם הפנים ולא רצו ללמד. שלחו חכמים והביאו אומנין מאלכסנדריא של מצרים שהיו פקיעין כיוצא בהן, אלא שאין פקיעין לרדותה. של בית גרמו היו מסיקין את התנור מבחוץ והיא נרדית מבפנים, של אלכסנדריין לא היו עושין כן ויש אומרים זו הייתה מעפשת. וכשידעו חכמים בדבר אמרו לא ברא הקדוש ברוך הוא את העולם אלא לכבודו, שנאמר כל "הנקרא בשמי" וגו'. שלחו להן ולא באו עד שכפלו להן שכרן שנים עשר מנה היו נוטלין בכל יום חזרו להיות נוטלין עשרים וארבעה דברי ר' מאיר, ר' יהודה אומר עשרים וארבעה היו נוטלין בכל יום חזרו להיות נוטלין ארבעים ושמונה מנה. אמרו להן חכמים: מה ראיתם שלא ללמד? אמרו: יודעין היו בית אבא שבית המקדש עתיד לחרוב ולא רצו ללמד שלא יהו עושין לפני ע"ז בדרך שעושין לפני המקום. ובדבר הזה מזכירין אותן לשבח שלא נמצאת פת נקייה ביד בניהם וביד בנותיהם מעולם. שלא יאמרו מלחם הפנים הן נזונין לקיים [מה] שנאמר "והייתם נקיים מה' ומישראל"|[[תוספתא]] [[מסכת יומא]] (כפורים), פרק ב הלכה ה (ע"פ מהדורת ליברמן){{הערה|הברייתא פרקהובאה בשינויים מסויימים ב{{בבלי|יומא|לח|א}}.}}}}
 
הגמרא מביאה בלשון שונה את המעשה:{{ציטוט|תנו רבנן: בית גרמו היו בקיאין במעשה לחם הפנים ולא רצו ללמד. שלחו חכמים והביאו אומנין מאלכסנדריא של מצרים, והיו יודעין לאפות כמותן ולא היו יודעין לרדות כמותן. שהללו מסיקין מבחוץ ואופין מבחוץ, והללו מסיקין מבפנים ואופין מבפנים. הללו פיתן מתעפשת, והללו אין פיתן מתעפשת. כששמעו חכמים בדבר אמרו: כל מה שברא הקדוש ברוך הוא - לכבודו בראו, שנאמר "כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו", וחזרו בית גרמו למקומן. שלחו להם חכמים ולא באו. כפלו להם שכרן - ובאו. בכל יום היו נוטלין שנים עשר מנה, והיום עשרים וארבעה. רבי יהודה אומר: בכל יום עשרים וארבעה, והיום ארבעים ושמונה. אמרו להם חכמים: מה ראיתם שלא ללמד? אמרו להם: יודעין היו של בית אבא שבית זה עתיד ליחרב, שמא ילמוד אדם שאינו מהוגן וילך ויעבוד עבודה זרה בכך. ועל דבר זה מזכירין אותן לשבח: מעולם לא נמצאת פת נקיה ביד בניהם, שלא יאמרו ממעשה לחם הפנים זה ניזונין, לקיים מה שנאמר "והייתם נקים מה' ומישראל"|{{בבלי|יומא|לח|א}}}}.
 
==ראו גם==
502

עריכות