חיים דוידזון – הבדלי גרסאות

הרב '''חיים דוידזון''' (בכתיב ה[[יידיש|יידי]] שהיה נהוג בזמנו: '''דויד זהאןדוידזאהן'''; [[ה'תק"ל]], [[1770]], [[פינצ'וב]] – [[י"ז באדר]] [[ה'תרי"ד]], [[1854]], [[ורשה]]) היה [[רב ראשי|רבה הראשי]] השני של ורשה.

נולד בשנת [[ה'תק"ל]] ב[[פינצ'וב|פינטשוב]] לר' דוד טעביל, ממנו התייתם בגיל צעיר. בצעירותו נודע כ"[[עילוי (לימוד)|עילוי]]" ושקדן. בגיל 13 נשא את רחל, בתו של הגביר ר' נפתלי צבי צנצמינר(הירש) צענצאמינער, ועבר לגור בביתו ב[[ורשה|וורשה]]. חותנו התנה עמו בעת השידוך כי ימשיך ללמוד תורה ולא יצטרף למסחרו, ואכן גם בוורשה המשיך ר' חיים את לימודו. את השכלתו התורנית רכש ב[[לשנו|ליסא]] אצל הרב [[יעקב לורברבוים]] או הרב [[דוד טבל בן נתן נטע מליסא|דוד טביל מליסא]]{{הערה|ברומברג (עמ' פא) ועוד כתבו שלמד אצל ר' יעקב לורברבוים, אך אין זה מסתבר כי הרב לורברבוים צעיר ממנו בכעשר שנים. לעומתם, גרינבוים (עמ' קלב) ועוד כתבו שלמד אצל ר' דוד טביל. כך גם מסתבר מהספדו של הרב"ד רבינוביץ' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24297&st=תורת+האדם&pgnum=13 רוח חיים, עמ' ז]): "רבו הגאון דק"ק ליסא זצ"ל, ומדי דברו בוועד ת"ח שהיו שם בזמן ההוא פחד ורחב לבבו ואור פניו ענה כי כולו אומר כבוד, והיה מפליא כל החבורתא קדישתא ('''אשר הגאון הגדול [[עקיבא איגר|ר"ע איגר]] זצ"ל היה חד מבני החבורה''')", ורבי עקיבא איגר חי בליסא בתקופת כהונתו של ר' דוד טבל והיה בחברתו.}}.

לאחר פטירת חותנו בשנת [[ה'תקע"א]], החל להיכנס לעסקי המשפחה, לצד גיסו (בנו של ר' צנצמינר) ר' ישראל הירשנזוןהירשזון, אך כציווי חמיו המשיך לקבוע עתים משמעותיות לתורה, לצד הרב [[שלמה איגר]] (חתנו של הרב הירשנזוןהירשזון). בתקופה זו החלו יהודים לאמץ לעצמם שמות משפחה, ובשנת [[ה'תקע"ז]] אימץ את השם "דוידזון" (אותו נהג לכתוב "דויד זהאןדוידזאהן") שפירושו "בן דוד", לזכר אביו. הוא נחשב אז לעסקן הבכיר ביותר בקהילה היהודית בוורשה, והוא היה למתווך בין הממשלה לבין היהודים. הוא חתם על כרוזים יחד עם "שבעת טובי העיר", תחת רב העיר [[שלמה זלמן ליפשיץ]] בעל "חמדת שלמה", ולמשך כשנתיים כיהן בתפקיד "משגיח" בוועד הקהילה היהודית{{הערה|ברומברג, פז; "היהודים בוורשה", חלק א', עמ' 373}}. בשל היותו תלמיד חכם ועסקן, נהג הרב ליפשיץ להתייעץ עמו בענייני ציבור. עם פרוץ [[מרד נובמבר|המרד הפולני נגד האימפריה הרוסית]] ב[[נובמבר]] [[1830]], היה ר' חיים בין התומכים בו, ואף גייס כספים למען המורדים ותמך בגיוס צעירים יהודים למרד, אך פנה להנהגת המורדים בדרישה כי יתנו ליהודים להשתתף במרד אף בלי שיגלחו את זקנם ופאותיהם{{הערה|היהודים בורשה, חלק א', עמ' 312}}.

במהלך כהונתו פנו אליו בשאלות הלכתיות מרחבי פולין, אך לפני פטירתו שרף את לכל תשובותיו וחידושי התורה שכתב כדי למנוע את הוצאתן לאור. עמד בקשרי התכתבות עם גדולי פולין בדורו, בהם הרב [[אליהו רגולר]] מ[[קאליש]]{{הערה|[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=854&st=&pgnum=358 שו"ת יד אליהו, השמטות]}}, הרב [[דב בעריש אשכנזי]] מ[[לובלין]]{{הערה|[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1291&st=&pgnum=382&hilite= נודע בשערים, אבן העזר, מ"ו]}} ועוד.

נפטר ב[[י"ז באדר]] [[ה'תרי"ד]], בגיל 9484. נקבר ב[[בית הקברות היהודי בוורשה]], ליד קברו של קודמו בעל "חמדת שלמה". החליפו בתפקיד רבה של ורשה [[דב בר מייזלש]].

* בנימין דוד רבינוביץ', "'''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24297&pgnum=1 רוח חיים]''': הספד על הגאון מוהר"ר חיים דודזהאןדודזאהן זצ"ל הרב דפה", ורשה ה'תרי"ד.

* [[יצחק גרינבוים]] (עורך), '''אנציקלודפיהאנציקלופדיה של גלויות''', כרך א: ורשה, [[תל אביב]] [[ה'תשיג"]], עמ' 297 - 298.

* אבישי אלבוים, [https://amhasefer.wordpress.com/2017/06/15/על-הגביר-צבי-הירש-צענצמינער-ומשפחתו/ על הגביר צבי הירש צענצמינער ומשפחתו], בלוג "עם הספר".