משה גיאת – הבדלי גרסאות

ב-1988 הוציא את אלבומו התשיעי "תודה לאימא" בחברת התקליטים של "האחים ראובני". בין שירי האלבום בלטו "אוהב אוהב" (מילים: נעמי גיאת, לחן ספרדי), ושיר הנושא (מילים: יוני רועה, לחן: ג'אן אלכסנדרוני). אריה ברקוביץ' עיבד את שירי האלבום וניגן בקלידים, בס ותיכנות תופים. יחד עימו השתתפו בהקלטות גם יהודה קיסר וישי בן-צור בגיטרה 'מזרחית', אברהם פלדר, ופטר ורטהיימר בכלי נשיפה, ונגנים נוספים. עוד באותה שנה נדון לחצי שנת [[עבודות שירות]] ולקנס בגין [[העלמת מס]] שביצע{{הערה|איה אורן, [http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1988%2F02%2F04&id=Ar01204&sk=E0EEBF72 הזמר משה גיאת נדון לחצי שנת מאסר בפועל בגלל העלמת הכנסות], בעיתון מעריב, 4 בפברואר 1988}}.

 

 

באוגוסט 1993 הוציא את אלבומו ה-13 במספר - "כתר של זהב", שהכיל שירים מקוריים דוגמת "לרקוד נולדה", "קזנובה" ושיר הנושא (בכולם - למילים של אבי רן), "אביב ביבשת" (למילים של אברהם חלפי) וכן מחרוזות להיטים שלו של זוהר ארגוב, חיים משה ושל גיאת עצמו. חיים חדד עיבד את מרבית השירים, כאשר בנוסף אליו דודו מויאל עיבד 3 שירים ורלף לויטן שיר אחד.

בדצמבר 1993 הוציא את אלבומו ה-14 "כינור דוד".

 

 

 

גיאת היה פעיל רבות בשנות ה-80 וכונה "זמר קסטות". הוא זכה למעט הופעות בתקשורת, אך תקליטיו נמכרו רבות והוא נהג להופיע באירועים משפחתיים ובמועדוני הזמר המזרחי. בין שיריו הבולטים:"נורה נורה", "פעמון זהב", "נגילה הללויה" "יומה יומה", ו"השקיני יין". הוא הוציא מעל ל-20 אלבומים לאורך הקריירה. לאורך הקריירה הופיע בין היתר ב[[תימניאדה]] ובפני קהילות יהודיות בעולם. גיאת שילב בין שירה תימנית מסורתית, שירה בעברית בסגנון עדות המזרח, מוזיקה חסידית ואף שר ב[[יידיש]].